הפתעה - מכתב מרשות המסים. מה עושים?

מזה כשנה רשות המסים פועלת באופן אינטנסיבי כנגד מעלימי המס תוך הרחבה משמעותית של הפעילות במישורים שונים. במסגרת הפעילות החלה הרשות בחודשים האחרונים החלה לשלוח עשרות אלפי מכתבים לישראלים, בדרישה שיציגו אישורים והוכחות בנוגע לתשלומי מס.

• האם גם שכירים צריכים לדווח למס הכנסה?
• המודיעין של רשות המסים בעקבותיכם
• רשות המסים: חובת דיווח לכולם - לא יעיל
  

האם גם אתם צפויים לקבל פנייה בקרוב, מתי צריך לדווח למס הכנסה על הכנסות נוספות ורכוש, כיצד עליכם לנהוג במצב בו רשות המסים גילתה כי לא דיווחתם על הכנסות, וכיצד תימנעו ממצב כזה? בעזרת רו"ח ועו"ד גיא רשטיק, ראש תחום מסים בפירמת בייקר טילי ישראל, נעשה קצת סדר וננסה לענות לשאלות המציקות.

מה מאפיין את מי שקיבל בחודשים האחרונים מכתב עם דרישה לפירוט רכוש והון?

המאפיין את כלל האנשים שקיבלו לאורך השבועות האחרונים פנייה חריגה מרשות המסים הוא שהם אינם מגישים דו"חות למס הכנסה, משמע הם אינם עצמאים אלא שכירים או פנסיונרים, אשר לרשות המסים חסר כיום מידע לגביהם.

מי עשוי להידרש להציג נתוני הכנסות נוספים על-ידי מס הכנסה?

באופן כללי ניתן להכליל בקטגוריה זו אנשים שנוסעים הרבה לחו"ל, שכירים שאין להם תיק במס הכנסה ובבעלותם אחזקות נדל"ן ואנשים שלגביהם הועבר מידע לרשות המסים (בדרך כלל בגלל הכנסה נוספת שלא דווחה).

תושב ישראל אשר בבעלותו יותר מדירה אחת, סביר שעושה בה שימוש בדרך של השכרתה לאחרים. החשש של רשות המסים הוא שקיימים נישומים שלא דיווחו לרשות המסים על הכנסות אלה משכר דירה. בחוק קיימת תקרת הכנסה הפטורה ממס על הכנסות מסוג זה, העומדת על כ-5,000 שקל בחודש. אם הכנסתך מסוג זה גבוהה מתקרה זו ולא דיווחת עליה, מעבר לאי תשלום המס עצמו למס הכנסה, אתה עלול למצוא את עצמך חשוף לאישום בעבירה פלילית, שכן אי דיווח על הכנסה כפוף לאישומים פליליים.

באשר לאנשים שהועבר לגביהם מידע למס הכנסה בנוגע להכנסה נוספת שאינה מדווחת, אין מדובר במידע שהגיע מהרשויות בנוגע לנכסיהם או נסיעותיהם לחו"ל, אלא על מידע שהתקבל אודותיהם מאנשים פרטיים במסגרת קו הצדק ("המלשינון").

אני נוסע פעם-פעמיים בשנה לחו"ל לנופש או לבקר משפחה - האם אני חשוד?

כשמדובר באנשים שנוסעים הרבה לחו"ל בהקשר הזה, הכוונה היא לכ-100 ימים בשנה. נקודת המוצא של רשות המסים היא כי קיים סיכוי סביר שאנשים הנוסעים כל כך הרבה לחו"ל עושים זאת ממניעים עסקיים, ובהתאם סביר להניח כי יש להם גם הכנסות מעסקים אלו. במצב זה קיימת חובת דיווח למס הכנסה ותשלום המס הנגזר מהכנסות אלה. כידוע, כל הכנסה של תושב ישראל, בין אם בישראל ובין אם בחו"ל, חייבת בדיווח ותשלום מס הכנסה בישראל.

האם יש אנשים שלא מחויבים לדווח על הכנסות נוספות מחו"ל?

כן. מי שאינו מוגדר כתושב ישראל לא חייב בדיווח למס הכנסה על הכנסה שאינה מישראל. עבור מי שאינו בטוח בהגדרתו כתושב ישראלי ויש לו הכנסות מחו"ל, מומלץ ללכת לייעוץ מקצועי אצל רו"ח או עו"ד. הקריטריונים להגדרה כתושב ישראלי נמדדים על בסיס שני מבחנים, מהותי וכמותי. המבחן המהותי בודק האם מרכז החיים של אותו אדם מצוי בישראל או מחוצה לה. המבחן הכמותי בודק כמה ימים בשנה שהה בישראל. אחד התנאים להגדרת אדם כתושב לא ישראלי הוא שהייה של למעלה מ-183 ימים בשנה מחוץ לישראל.

מי שעוד לא קיבל מכתב ויש לו נכסים בחו"ל שהוא לא דיווח עליהם, או הכנסות נוספות שחייבות במס ולא דיווח עליהן, מומלץ שימהר וייוועץ עם גורם מקצועי (רו"ח או עו"ד) על-מנת לבחון מה ניתן לעשות.

האופציה המומלצת במקרה זה היא פתיחה בהליך גילוי מרצון מול מס הכנסה, על-מנת להסיר חשש לחשיפה פלילית. גילוי מרצון הינו תהליך בו הנישומים יכולים לתקן את דיווחיהם הכוזבים ולדווח נתוני אמת למס הכנסה על הכנסותיהם ונכסיהם, תוך קבלת חסינות מאישום פלילי.

חלופה זו רלוונטית בעיקר טרם פתיחה בהליך של מס הכנסה בעניין אותו אזרח, שכן מרגע שהמכתב נשלח, הסיכוי כי רשויות המס יסכימו להליך גילוי מרצון מול אותו אדם קטן משמעותית.

ואם כבר קיבלתי מכתב?

אילו עונשים חלים עליי במידה ונמצאתי חייב במס לאחר הגשת המסמכים הרלוונטיים?

על סכומי המס ככלל חלים הפרשי ריבית והצמדה וכן קנסות. במסגרת נוהל הגילוי מרצון יכולות להינתן הקלות פרטניות בעניין זה על-ידי מס הכנסה, בכפוף לשיקול פרטני, אך רשויות המס אינן מתחייבות להקל בכל מצב, ובפרט במצבים בהן פערי הדיווח התגלו לאחר הליך בדיקה של מס הכנסה ולא ביוזמת האזרח החייב.

במקרים בהם לא מתקיים הליך גילוי מרצון קיימות סנקציות פליליות וכן חשיפה לעונשי מאסר, בכפוף להחלטת הפרקליטות.