שתף קטע נבחר
 

גם ועדת הכספים אשמה במחדל המיליארדים

לא רק האוצר פספס גירעון של 21 מיליארד שקל בתקציב 2012, אלא גם ועדת הכספים שאמורה הייתה לפקח על האוצר, נכשלה במילוי תפקידה החוקי. דעה

משרד האוצר לא עבר על שום חוק במחדלי תכנון וניהול תקציב המדינה העולים מהדו"ח האחרון של מבקר המדינה. נשכח ממנו שדווקא ועדת הכספים, כמי שחבריה אמורים להיות המפקחים הרשמיים והשוטפים על התנהלות האוצר, היא ה"עבריינית". חובת הפיקוח הזאת מוטלת על הוועדה בחוק שדבר קיומו היה ידוע במשך שנים לחברי הוועדה לדורותיהם, אבל הם הם העדיפו להתעלם ממנו. החברים החדשים בוועדה בכלל חפים מכל ידע על סמכותם הבסיסית.

 

21 המיליארדים "נעלמו" לאוצר מתקציב 2012 רק בעיני מבקר המדינה. מגמת הגירעון הייתה מונחת על שולחן ועדת הכספים בזמן אמיתי, בקיץ 2012. אז פורסם דו"ח החשב הכללי על ביצוע התקציב ברבעון השני. חישוב לא מסובך העריך שהגירעון יגיע בסוף השנה לכ-40 מיליארד שקל. זה ה"בור" שכולם הופתעו לגלות אחרי הבחירות.

 

לא מתייחסים לדו"ח

החשב חייב להגיש לוועדת הכספים את הדו"ח הרבעוני מכוח חוק יסודות התקציב. הדו"ח אמור לציין שינויים במגמת ההכנסות וההוצאות לעומת התחזיות שעל פיהן תכנן האוצר את התקציב. דווקא אז התחייבה שבעתיים התערבות במתווה התקציב מצד הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת בזמן אמיתי. התקציב היה דו-שנתי והתבסס על נתונים שהתיישנו. אדישות הכנסת לאור האדום שבדו"ח, לא נבעה רק מהבחירות המתקרבות.

 

הדו"ח מופץ לחברי ועדת הכספים. הניסיון מלמד שהם לא מעמיקים בו. עד 1996 עוד היה אפשר לצפות מהם להתייחסות יזומה לנתונים החדשים, מבלי לפטור את ראשי הוועדה מאחריות לתגובה כלשהי, לפחות. אבל באותה שנה תוקן חוק יסודות התקציב עם תוספת הסעיף המחייב את הוועדה לקיים על כל דו"ח דיון יסודי עם ראשי האוצר במטרה להתיישר לפי הנתונים המעודכנים. תיקון החוק נרשם על שם היו"ר דאז גדליה גל (עבודה).

 

מאחורי התיקון עמדה היועצת הכלכלית המיתולוגית של הוועדה, סמדר אלחנני. עד פרישתה לגמלאות בראשית הכנסת הקודמת, היא נהגה לשגר תזכורת רבעונית קבועה ובכתב לחברי הוועדה, בדבר חובתם החוקית לקיים את הדיון החיוני שנקבע להפקת לקחי ביצוע התקציב. אלחנני חזרה ו"נדנדה" להם כל 3 חודשים ולא נואשה מאדישותם. אחרי פרישתה נדם קול האזעקה היחיד הזה כשנמחק תפקיד היועצת מסדר הכוחות של הוועדה, ואבד המצפן שלה.

 

משיחות עם ראשי הוועדה בכל כנסת עולה שהחוק מוכר להם, אך לא מדגדג להם. לא שמענו מפיהם צידוק לאדישותם כלפי חובת הציות להוראותיו, ובעצם למיצוי הולם של המנדט אותו קבלו מבוחריהם. חברי ועדה חדשים שמעו על החוק והבטיחו ליישם אותו. בינתיים הם רק מתלוננים על כאב שיניים מהתנהלות האוצר, שהופכת אותם ל"חותמת גומי" שלו. כל זה במקום לקחת לידים את החוק שלהם ולעשות בעזרתו טיפול שורש לתיקון המצב המעוות.

 

חלקה של ועדת הכספים במחדל של אובדן המיליארדים מהתקציב נעדר מדו"ח המבקר. ספק אם הוא ידע עליו, אחרת היה יורה את חיציו גם לכיוון הוועדה. המבקר הרי נחשב לזרוע המבצעת של הכנסת במשימת הפיקוח הפרלמנטרי על עבודת הממשלה. עם זאת, הוא מנוע מלהטיל דופי באחד מאברי גופו. בל נשכח גם שוועדת הכספים היא הגוף המוסמך בחוק לאשר את תקציב משרד המבקר. אז למה לו להתעסק עם מי שמאשרים אותו בדרך כלל כלאחד יד?

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
דיון בוועדת הכספים
צילום: גיל יוחנן
מומלצים