"הפרלמנט": הכי ישראלית ובאה בול בזמן
בתקופה שבה העם כבר עייף ממשדרי "צוק איתן", חוזרת בעונה שנייה ומדויקת "הפרלמט" שנשארה בדיוק כפי שזכרנו אותה: עם מערכונים מצחיקים, משובחים וקולחים, ושחקנים מלאי כישרון
קודם כל, טוב שהיא חזרה. עוד לפני שהיא ירדה מהמטוס, נהנתה "הפרלמנט", ששבה הערב (ה') לעונה שנייה בקשת, ממקדם נסיבתי מאוד מפנק. העם כבר עייף ממשדרי "צוק איתן" והוא משתוקק שפעם אחת התשובה לשאלה הנצחית "מה ישראלי בעיניך", לא תהיה "לשטח את עזה". העונה הקודמת של "הפרלמנט" השאירה טעם של עוד. עוד שפיות, עוד הומור חכם, עוד פאן. עוד.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
קללת העונה השנייה ניחתה על אורפאן בלאק
"תקופת מבחן": צפיית חובה, לא פחות
שלוש פעמים דחתה העונה הנוכחית את הטיסה שלה לסלון שלנו, כי מה לעשות, הקיץ הזה מתברר כקצת פחות מפתה ממה שחשבנו שיהיה, כשרק התחיל. אבל הנה, קיבלנו חמישה ימי חסד ויש לנו טלוויזיה טובה לחגוג אותם מולה. למזלנו, משבר העונה השנייה לא ניכר ב"פרלמנט", ואם לשפוט לפי הפרק הראשון, החסרון היחיד שלה הוא העובדה שהיא מורכבת רק משישה פרקים.
שאולי, הקטור, קרקו, אבי, אמציה ואירנה - ממשיכים לייצר את המזיגה הכמעט מושלמת בין הקנטה לקבלה, שמאפשרת לנו להסתכל על עצמנו בלי רחמים - ולסלוח לעצמנו באותה נשימה ממש. כל המערכונים של הגימלאים עובדים. האחים ראובן שהולכים לישון כדי לתפוס שיחה עם אמא שלהם עליה השלום על שוק הנדל"ן היו רגע מזוקק של אושר. שאולי ואירנה בסופר היו חדים על גבול המכאיבים. ג'ורג' הווטרינטור היה, לטעמי, החוליה הפחות חזקה בפרק - אבל עדיין מדויק, וכמו תמיד יוצא נשכר מהכישרון של אסי כהן להפריד את עצמו בצורה מוחלטת מכל דמות שהוא מגלם.
חברו פה כמה כוחות מצויינים ואהובים בקומדיה הישראלית, שלפי מה שהם מספרים, הם נהנים מכל תוכנית לפחות שלוש פעמים" פעם אחת כשהם כותבים אותה, אחר כך כשהם מצלמים אותה ובסוף כשהם צופים בה. מהלכידות בין הדמויות לטקסט שלהן, וברובד אחר גם לבימוי, אפשר ממש להרגיש את המהלך הטבעי והבריא של תהליך היצירה בבסיס "הפרלמנט". אסף הראל, ערן זרחוביץ', אסי כהן ומאור כהן, נפגשים בבית של אחד מהם וזורקים כיוונים לרעיונות שמצחיקים אותם.
לשלב הביצוע מצטרפים אליהם ליאת הרלב, יובל סמו ומריאנו אידלמן. מתחשק לשלוח את הפרסונל הזה למילואים בצה"ל,
רק כדי שנוכל לחבק אותם קצת. "הפרלמנט" חזרה בדיוק כמו שזכרנו אותה, וזה לא מעט בזמנים בהם חיי הפייסבוק שלנו כבר מזמן עמוק בפוטושופ. אנחנו לא כל כך בעניין של מראות בתקופה האחרונה, ואפשר להבין אותנו. יש גבול לכמה ביקורת אפשר לספוג ולהכיל, אבל "הפרלמנט" היא מראה שמוצבת מולנו בדיוק במרחק הנכון, במידת הריכוך הנכונה, וגם כשהיא פחות קולעת, היא עדיין בליגה משלה.
