בי"ס נגד שחיתות מלמד לא לגנוב כספי ציבור
97% מהאיטלקים מאמינים שהשחיתות פושה בארץ המגף, וכל הסימנים מראים שהם צודקים. כדי לשקם את הכלכלה, בי"ס חדש בפירנצה מלמד עכשיו עובדי ציבור: אפילו נסיעה עם הרכב של העבודה לים היא גניבה
האם סיוע לחבר לזכות בחוזה הוא פשוט מהלך חברי? מה לא תקין בהסעת ילדיך לים במכונית של העבודה? ולמה לא להשתהות בארוחת הצהריים במסעדה אם אין לחץ גדול מדי במשרד? אלה רק כמה מהשאלות שאיתן מתמודדים לאחרונה עובדי עירייה ואנשי ציבור בעיר פירנצה שבאיטליה, במה שכבר מוצג ככיתת המלחמה בשחיתות הראשונה לעובדי ציבור.
עוד חדשות בעולם :
- חתול שחור: ברק והילרי, כבר לא סיפור אהבה
- מיזורי בוערת: 'הנער השחור הרים ידיים ונורה'
- דילמת אבולה איומה: ילדה ננעלה עד מותה
- גיבורי-העל בטיימס סקוור במאבק על קיומם
איטליה, מקום הולדתה של המאפיה, ידועה בבעיית השחיתות שלה, וגם בימים אלה היא מתמודדת עם גל שערוריות שהגיע עד לכמה מהפרויקטים הגדולים ביותר שלה בתחום הציבורי. השיעורים בפירנצה, לעומת זאת, מתמקדים בבעיות יום-יומיות יותר: הדוגמאות השגרתיות הקטנות של שחיתות שרבים מהאיטלקים אפילו לא רואים בהן טעם לפגם.
הגישה הזו מציעה להילחם בשחיתות מהשורש: דרך מחשבה הטבועה עמוקות, שבמסגרתה ידידות בין שני אנשים יכולה בקלות לחצות את הגבול ולהפוך לנפוטיזם, לפרוטקציות, ושבה סובלנות - תכונה שאפשר להתייחס אליה בדרך כלל בהערצה - יכולה להתפרש גם כעצימת עיניים מול מעשים לא כשרים. נטיות כאלה אולי לא תמיד הן הגורם הישיר לשחיתות, אבל הן יכולות לסייע לה לשגשג.
"העניין הוא לגרום לביורוקרטים ולאזרחים להבין שהתנהגות שכזו אינה תקינה עוד, אי אפשר עוד לעשות זאת", אומר מרקו ג'ורי, אחד המורים בקורס, "משום שלפי המנטליות שלנו זו לא שחיתות, זו פשוט עזרה. זה לא שאתה משלם עבור שירות, זו פשוט עזרה בין שני אנשי קשר, בין קרובי משפחה או העובדה שמדובר בחבר. ההתרחשויות הללו הן השכיחות ביותר והן אלה שהחוק רוצה למגר - הן שכיחות משום שזה באמת
ב-DNA של האיטלקים".
בעוד האיטלקים ממשיכים אולי להתאמץ כדי להבין איזו התנהגות נחשבת למושחתת, יש הסכמה כמעט בינלאומית שהשחיתות פושה במדינה: לפי דו"ח הנציבות האירופית מהשנה, 97% מהאיטלקים חושבים שהשחיתות נפוצה בארצם. הבעיות שהתלמידים בכיתת השחיתות החדשה מעלים מראות שלעתים קרובות השחיתות היא עניין תרבותי באיטליה.
"לפעמים מדובר בבעיות קטנות מאוד... אולי מישהו משתמש תמיד במכונית של העבודה למטרות אישיות", אומר התלמיד סימונה קוצ'ינוטה, "יש דפוס חשיבה שלפיו אפשר להיות קצת גמישים בעניינים האלה".
בית הספר למלחמה בשחיתות הוא חלק מההתמקדות ההולכת וגוברת של איטליה לאחרונה בצעדי מנע נגד השחיתות במקום בצעדי ענישה. את אבן הפינה למדיניות הזו הניח החוק נגד שחיתות משנת 2012. לפי החוקים החדשים כל עירייה חייבת למנות אדם שיהיה ממונה על המלחמה בשחיתות, ינטר בעיות ויגבש תוכניות חדשות לשקיפות ונגד השחיתות.
חיסול תרבות ה"שטינקר"
בקורס בפירנצה המדריכים מפצירים בתלמידים שלהם להתמקד באיתור הבעיות: לעודד עובדים להתקשר ביום או בלילה כדי לדווח על חשד להתנהגות מושחתת; לגבש תוכניות לחינוך במשרד בנוגע לשאלה "מהי שחיתות?"; ויותר מכל - לא לשכוח להקליט את כל הפעילויות, שהרי בלי הוכחה ממשית, אין לך כלום!
התלמידים מהנהנים ורושמים בקדחתנות. קוצ'ינוטה אומר כי הוא מאמין שהקורס יסייע לו לחולל שינוי במשרדו: "אם אתה מקיים ישיבות, מערב אנשים ומסביר שייעשו בדיקות, אנשים מתרגלים לרעיון", הוא מסביר, "אולי הם יחשבו פעמיים לפני שהם יעשו את הדברים האלה. אם לעומת זאת אתה חושב שאף אחד לא בודק אותך, אתה נוטה לעשות כרצונך ביתר קלות".
ולמעשים האלה שעושים לעיתים עובדי ציבור באיטליה יש השפעה גדולה. ג'ורי אומר שחוסר היעילות הביורוקרטי וחוסר הכבוד הכרוני כלפי חוקים הם צורה של שחיתות שיכולה לגרום נזק גדול לא פחות מאשר כסף שמחליף ידיים - וכך להחליש את הכלכלה ולהפחית את האמון במוסדות.
"הרעיון של שחיתות, לפי החוק שלנו, הוא רחב הרבה יותר מאשר שוחד או סחיטה", אומר ג'ורי, "אי עמידה בשעות העבודה, אי קיום התקנות, אי ביצוע העבודה - כל אלה הם חלק מהרעיון הרחב מאוד הזה של מלחמה בשחיתות".
ג'ורי שומר על אופטימיות זהירה בנוגע לאפשרות שכיתות נוספות כמו זו יפחיתו את השחיתות, אבל יש לו גם ספקות משלו. אחרי הכול עובדי
ציבור צריכים להתחיל לבוא ולדווח על מקרים של שחיתות. הוא אומר שאפילו אם החוק אומר בתיאוריה שיש להימנע מאפליה נגד חושפים של מעשי שחיתות, ההגנה עליהם עדיין חלשה.
ואם כך, הבעיה עשויה להפוך שוב לתרבותית: ללמד את הגדרות השחיתות זה דבר אחד, להילחם כדי לאתגר את הסטיגמה על היותו של חושף השחיתות "שטינקר", זה כבר דבר אחר לגמרי.
לפנייה לכתב/ת 
