הזרוע האירופית הסוררת

ב-22 ביולי התפרסמו מסקנות מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי האחרונות שכללו לראשונה התייחסות לסבב הלחימה הנוכחי בין ישראל לחמאס. המסקנות, אשר מתוות את מדיניות החוץ המוצהרת של האיחוד האירופי, לא כללו דבר חדש מלבד אולי הקריאה לפירוק גורמי הטרור בעזה מנשקם.

מדיניות ידועה זו מכירה בזכותה של מדינת ישראל להגנה עצמית, מגנה בחריפות את ירי הטילים, דורשת מישראל לפעול במידתיות ומציינת את פתרון שתי המדינות. אך את עמדת "הזרוע הרשמית" הזו מערערת פעילות זרוע נוספת. בעזרת מימון ניכר מהאיחוד האירופי, מקדמים ארגונים לא-ממשלתיים סדרי יום שונים, ולעתים אף סותרים, מאלה המגובשים בבריסל על-ידי 28 שרי החוץ.

עוד בערוץ הדעות של ynet

ישראל רק תפסיד מהחרמת ועדת האו"ם / פרנסס רדאי

ב-15 ביולי למשל, קואליציה של 12 ארגונים פלסטינים פנתה לגורמים בבריסל במטרה להשפיע על מסקנות מועצת שרי החוץ, בדרישה לשלול את זכותה של ישראל להגנה עצמית, להעניש את ישראל מדינית ולהכשיר את הקרקע לתביעות נגד בכירים ישראלים. למרבה האבסורד, ארגונים פלסטינים הזוכים למימון ממשלתי אירופי מפעילים לובי אנטי-ישראלי במוקד קבלת ההחלטות האירופי.

ארגונים אלו, ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים משפיעים על מהלך המבצע הנוכחי, על ביטחון הלוחמים והאזרחים ועל האפשרות להכריע את חמאס, הם פועלים בשלושה ממדים. הראשון הוא המימד הבינלאומי. חמאס מוכן להקריב באופן ציני חיי מאות פלסטינים בתמורה לפרס פוליטי נוסח דו"ח גולדסטון. אותם ארגונים שתרמו לדו"ח יותר מחמש מאות ציטוטים והפניות, וממומנים בחלקם הגדול בכספים אירופיים, דוחפים כיום דרך אותן צינורות ליצירת "דו"ח גולדסטון 2" שיעניק לחמאס ניצחון מדיני שיאפשר לו להמשיך בטרור נגד אזרחי ישראל ונגד האוכלוסייה בעזה.

תרומתם הלהוטה של הארגונים הללו למחברי דו"חות האו"ם נובעת מאסטרטגיית הלוחמה הפוליטית השואפת להשתמש בפוליטיקה הבינלאומית על-מנת לבודד את ישראל. בינתיים הוחלט כבר במועצת זכויות האדם של האו"ם לפתוח בחקירה, וכעת נערכים הארגונים לקידום ההאשמות במסגרת החדשה. הם יעשו זאת בעזרת מידע בלתי מבוסס, עיוות של המשפט הבינלאומי ודיווח חד-צדדי - כל זאת בניגוד למדיניות האירופית המתנגדת לחרם ותומכת בזכות ישראל להגנה עצמית.

הממד השני הוא החברה האזרחית בישראל. ב-21 ביולי נשלח מכתב פתוח ליועץ המשפטי לממשלה החתום על-ידי עשרה ארגונים לא-ממשלתיים, כולם זוכים למימון אירופי, שבו נטען כי יש חשד כבד להפרת הדין הבינלאומי מצד ישראל בעזה. החשד מתבסס על מקורות פלסטינים ואחרים, שחלקם אינם ניתנים לביסוס וחלקם בעלי עבר ידוע בהטיית העובדות. המכתב צייר תמונה לפיה אוכלוסיית עזה עומדת בפני התקפה מכוונת כלפיה ונוקט בשפה מאיימת.

הממד השלישי של ההשפעה האירופית כולל אף מימון המגיע לידי חמאס. בסוף יוני, חתם שר הביטחון על צו המגדיר את "קרן הרווחה העולמית האיסלמית" (IRW) כהתאחדות בלתי מותרת שאינה רשאית לפעול בישראל ובגדה המערבית בהתבסס על ראיות המצביעות על כך שהקרן מזרימה כספים לחמאס. בדיקה מעלה כי הארגון, שפועל בעזה מאז 1998, מקבל מימון נכבד מהאיחוד האירופי, בריטניה, שבדיה, שוויץ, ספרד והאו"ם. כל זאת כאשר חמאס מוגדר כארגון טרור על-פי החוק האירופי.

ההשפעה האדירה של זרוע סוררת זו היא יותר תוצאה של רשלנות הנובעת מחוסר בקרה מאשר מדיניות מכוונת. כך, המבנה המוסדי המסובך מאפשר לגורמים "טכניים" בשרשרת הבירוקרטיה האירופית להשפיע משמעותית על האינטרסים האירופים במזרח התיכון, שלא בהתאם למדיניות המתוות על-ידי הדרג הפוליטי. תוצאה זו בלתי מתקבלת על הדעת, ולכן יש חשיבות ראשונה במעלה להגברת השקיפות והאחריות המשפטית בנושא מימון ארגונים פוליטיים הנעשה בכספי מסים אירופיים, ועידוד ביקורת ושיח ציבורי פתוחים ומבוססי עובדות.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il