"עדות של חופר מנהרות עזתי במכתב שהוברח לישראל: 'לא ידעתי שעזרתי לחמאס'"
ישראלי מהמרכז סיפר שחברו, תושב עזה בן 30, הצליח להבריח מהרצועה מכתב שמתאר את הסבל שחווה תחת שלטון חמאס, שרצח את אביו. בהמשך הוא נאלץ לחפור מנהרות, מבלי שיידע למה שימשו. הנמען הישראלי: "אביו היה חבר קרוב"
עשרה ימים במנהרה אפלה, כשאנשי חמאס צועקים ומכים בך. כך מתוארת חווייתו כחופר מנהרות ברצועת עזה במכתב שלדברי ישראלי מהמרכז הוברח לו מהרצועה. במכתב שכתב אחמד, פלסטיני בן 30, ופורסם על-ידי חבר ישראלי של אביו המנוח, הוא מספר כיצד לאחר שהסכים ליטול על עצמו את המשימה, הוא נלקח למשאית חסרת חלונות עם חמישה חופרים אחרים שאולצו לעבוד בפרך במשך ימים ארוכים מתחת לפני הקרקע.
"נסענו במשך שעה ולבסוף עצרנו ולקחו אותנו לתוך מבנה סגור. לא ידענו איפה אנחנו", כתב אחמד על פיסת נייר שהצליח להעביר לתוך ישראל. "הם הראו לנו בור באדמה ואמרו לנו לרדת. הלכנו כמה מאות מטרים ואז הגענו לסוף המנהרה, שם חיכו לנו שני אנשי חמאס. הם נתנו לנו כלי עבודה והסבירו לנו מה לעשות כדי להאריך את המנהרה".
אחמד הסביר במכתב כי הסכים לסייע לחמאס כי נזקק נואשות לכסף, אחרי מות אביו מוסא ואחרי שחמאס השתלטו על בית המלאכה של המשפחה עם עליית הארגון לשלטון ברצועת עזה ב-2006. לדברי הצעיר הפלסטיני, אנשי חמאס הפכו את המחרטה לבית חרושת לייצור רקטות.
"מאותו יום בכל בוקר הגיע לסדנה איש חמאס ודרש מאיתנו לייצר 'צינורות עם כנפיים'. ישר הבנתי שהם משתמשים בנו כדי לייצר רקטות. יום אחד משאית הגיעה ואנשי חמאס לקחו את אבי מהסדנה. לא ראינו אותו שוב. מאוחר יותר גיליתי שהם הרגו אותו וזרקו את הגופה שלו לבור".
בהמשך המכתב מתאר הפלסטיני את העבודה הקשה במנהרות הלא מאווררות, כשפעילי חמאס מפקחים עליהם וצועקים עליהם הוראות. כמה מהעובדים אף הוכו, בטענה שהם לא עובדים קשה מספיק. לאחר עשרה ימים, ששת העובדים ובהם כותב המכתב נלקחו חזרה לבתיהם וקיבלו את שכרם - סכום זעום ביחס לתלאות שעברו. "לא ידענו איפה היינו, או מה הייתה המנהרה שחפרנו".
אחמד הדגיש כי רק לאחר ששמע את הדיווחים בתקשורת על המנהרות שחפר חמאס, חלקן מנהרות טרור שחצו את הגבול לשטח ישראל, "הבנתי שאני עזרתי להם". את מכתבו הוא סיים בפנייה לעולם: "אנחנו מתפללים שהעולם יעזור לשחרר אותנו מהשלטון המפחיד והאכזרי של חמאס ברצועת עזה. אני מייחל למוות של כל אנשי חמאס, ושאנחנו תזכה לחופש ולהזדמנות לחיות חיים נורמליים למען ילדינו בעזה. אינשאללה".
המכתב פורסם בכלי תקשורת בעולם, ולפי הדיווח ברשת פוקס האמריקנית, בישראל הגיע המכתב לידי איציק עזר (60), תושב אחד המושבים באזור המרכז,
שעבד בתחילת שנות ה-70 בבית מלאכה בדרום תל אביב. באותם הימים פועלים פלסטינים מילאו את בתי המלאכה, אתרי הבנייה והמוסכים ברחבי הארץ, ואחד מעמיתיו של עזר היה מוסא, אביו של אחמד, שעשה בכל יום את הדרך בת השעה מעזה לתל אביב.
"בגלל שאני ומוסא היינו יחסית באותו הגיל, נוצרה בינינו חברות קרובה", סיפר היום עזר ל- ynet. "עם השנים שהוא נשאר בעזה, הקשר התרופף. כשהכרנו היה לו בן קטן בשם אחמד, שהיום כבר מתקרב לגיל 30", הוא המשיך, "לאחרונה בעקבות הלחימה ברצועה התחדש בינינו הקשר".
עזר נמנע מלחשוף כיצד בדיוק הגיע אליו המכתב, שנכתב בכתב יד על פיסת הנייר. "מבלי להיכנס לשמות ספציפיים המכתב הגיע אליי דרך מישהו שיצא מהרצועה לקבלת טיפול רפואי בישראל", הוא רמז. "את המכתב המקורי בשפה הערבית השמדתי כי הוא חשף יותר מדי פרטים מזהים על מוסא, אחמד והמשפחה שלהם. אין לי כוונה לסכן את אותם". עזר הצהיר כי רק ביום ששלטון החמאס יתמוטט וששלומם של חבריו ברצועה יובטח, הוא יספר את סיפורם המלא.
לפנייה לכתב/ת 
