תביעה: עורך הדין אשם שהבית נמכר בהפסד

בני זוג מגני מודיעין טענו שעורך הדין שייצג אותם היה חלק מקנוניה שגרמה להם נזק כלכלי. השופטת מצאה שהאחריות היא דווקא שלהם

עו"ד שמואל זבולוניפורסם: 26.08.14 , 14:56

בני זוג חשדו שעורך הדין שבו נעזרו בעסקת מכר דירה ניצל את מצוקתם הכספית וגרם להם למכור את הבית בהפסד. בית המשפט אמנם מצא ממש בטענותיהם, אך למרות זאת בחר להטיל עליהם את מירב האחריות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני זוג רכשו מגרש בגני מודיעין מחברת "שכונת מגורים ביו"ש". בכפוף להוראות ההסכם, שנחתם במרס 2004, התחייבה החברה להפוך את המגרש לדו-משפחתי על ידי העברת זכויות ממגרש סמוך, אך בקשתה לרשויות התכנון נדחתה והמגרש הנוסף נמכר. אף שיכלו לבטל את ההסכם, בחרו בני הזוג בכל זאת לבנות בית דו-משפחתי מבלי שהיה להם היתר בנייה.

אחריות

רכשו דירה ונפלו: העו"ד התרשל? העו"ד ישלם

עו"ד יגאל מירון

בני זוג קנו דירה והדגישו בפני העו"ד שהכין את ההסכם שהם מעוניינים לבצע תוספות בנייה. אבל אז הם נתבעו ע"י השכנים ונאלצו לשלם פיצויים לדיירים

רכשו דירה ונפלו: העו"ד התרשל? העו"ד ישלם

זמן מה לאחר מכן, כשנקלעו למצוקה כלכלית, הם החליטו למכור את הבית ובסוף 2006 פנו לחברה שתסייע להם במציאת קונה. המנכ"ל הודיע להם כעבור זמן קצר שבשל היעדר היתר הבנייה הוא מצא קונה שמוכן לשלם רק 230 אלף דולר. בני הזוג הסכימו להצעה ונעזרו באותו עו"ד שערך את ההסכם לרכישת המגרש.

אלא שככל שהעסקה התקדמה הרגישו בני הזוג מרומים: לדבריהם, לא היה ברור להם מיהו למעשה הקונה, האם ניתן היה למכור את הנכס בסכום גבוה יותר, והאם מאחורי הקלעים ישנו קשר בין עורך הדין, החברה והרוכש האלמוני.

הם הודיעו לעורך הדין כי הם מפסיקים את הייצוג בעסקה, ובהמשך הגישו נגדו תביעת רשלנות מקצועית בבית משפט השלום בירושלים. לטענתם, הוא ניצל את מצוקתם הכספית וניהל קנוניה עם החברה והקונה. הם הוסיפו שהוא ייצג את החברה גם בעסקה למכירת הזכויות במגרש הסמוך – אותה עסקה שסיכלה את האפשרות להפיכת הנכס לדו משפחתי.

עורך הדין, מנגד, טען שהתובעים ידעו היטב שמחיר הבית נקבע בהתאם לבנייה הלא חוקית שלה הם אחראים. עוד הוסיף כי תפקידו הסתכם בניסוח ההסכם ולא הייתה לו היכרות אישית עם התובעים או עם הקונה.

אשם תורם מכריע

השופטת מרים ליפשיץ-פריבס קבעה שאכן היה על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחותיו. כמי שייצג את החברה בעסקה מולם, ולנוכח התחייבויותיה כלפיהם, היה עליו להתרות בפניה לפני שמכרה את המגרש הסמוך באופן שסתם את הגולל על האפשרות לקבל היתר בנייה למבנה דו-משפחתי. על כן קבעה השופטת שהנתבע התרשל בתפקידו.

עם זאת הוסיפה השופטת ליפשיץ-פריבס שלא התנהלותו היא שגרמה לנזקי בני הזוג אלא הם עצמם, כשלא פעלו לביטול ההסכם עם החברה מלכתחילה, ובחרו לבנות ללא היתר בנייה, תוך נטילת סיכון כלכלי. האשם התורם שלהם כה גבוה, סברה השופטת, עד שהוא למעשה מכריע את התביעה.

בנוסף נקבע שבני הזוג לא הוכיחו כל התנהגות של מרמה או קנוניה מצד הנתבע. התובעים לקחו החלטה, על דעת עצמם, למכור את הבית במחיר מוזל בשל לחצים כלכליים והיעדר היתר בנייה, ללא קשר לזהות הקונה, וממילא לא הוכיחו שניתן היה למכור את הבית בסכום גבוה יותר.

עם זאת, לאור התנהלות הנתבע החליטה השופטת לחייבו לפצות את התובעים ב-33,600 שקל על עוגמת נפש, החזר שכר הטרחה ששילמו לו, הוצאות משפט ושכר טרחה עו"ד.