בעל חניונים ישלם 2.8 מיליון שקל לעיריית ת"א

במשך כשלושה עשורים חמק בעליהן של שתי חברות חניונים מתשלום ארנונה. לבסוף קבע בית המשפט שהוא ייאלץ לשלם את החוב מכיסו הפרטי

עו"ד רן הירש וחגי בורשטייןפורסם: 18.09.14 , 20:19

שתי חברות שהפעילו חניונים בתל אביב לא שילמו ארנונה לעירייה במשך כשלושה עשורים. כל דרישות התשלום שנמסרו להן לאורך השנים לא סייעו לגבות את החוב, והוא תפח עד ל-2.8 מיליון שקל. הסאגה הגיעה לסיומה רק לאחרונה, אחרי שבית משפט השלום בתל אביב חייב את הבעלים של שתי החברות לשלם מכיסו את החוב המלא.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

מדובר בחברות "חניוני הצוות" ו"הצוות חניונים 2007", שבעליהן הוא נוריאל נוריאלי. בבית המשפט הסבירה העירייה מדוע החליטה להגיש את התביעה גם נגד בעל החברות באופן אישי: לטענתה, הוא נהג בחוסר תום לב מוחלט כשניסה להתחמק מתשלום החוב בדרכים עקלקלות תוך שעשה שימוש במסך ההתאגדות של החברות.

ארנונה

ירשו נכסים בת"א ואיתם חוב של 70 מיליון ש'

עו"ד רן הירש

במשך 15 שנה ניהלה העירייה הליך משפטי על חוב ארנונה אדיר נגד משפחה שירשה דירות ברוטשילד, נחלת בנימין ועוד. העליון החליט לשים לכך סוף

ירשו נכסים בת"א ואיתם חוב של 70 מיליון ש'

למעשה, טענה העירייה, חברת "הצוות חניונים" הוקמה על ידו מיד אחרי שחברת "חניוני הצוות" הפסיקה את פעילותה, וכשידע שאין לחברה החדשה נכסים שמהם ניתן יהיה לפרוע את החובות.

נוריאלי טען מצדו לפטור מארנונה שניתן לו בין השנים 1976 ל-1980, וכיוון שמאז לא התקבלו בחברות שלו חשבונות ארנונה או הודעות גבייה – הוא הסיק שהפטור ממשיך. לדבריו, הוא סבר כי לפי החוק הוא זכאי לפטור גם משום שהחזיק את הנכסים עבור עיריית תל אביב.

השופטת ריבה ניב קבעה שעיריית תל אביב הוכיחה שניסתה במשך השנים לגבות את החוב משתי החברות, ומעבר למשלוחי שומות הארנונה, היא שלחה פקחים רבים לחניונים והדביקה שם דרישות חוב. לכן, בניגוד לטענותיו הלא מבוססות של הנתבע, החברות שבבעלותו ידעו היטב על קיומו של החוב ועל כך שהעירייה החלה בהליכי הגבייה ובעיקולים.

השופטת הוסיפה שפג תוקפו של הפטור שהיה תקף עד 1980, וממילא פטור זה ניתן לבעלי הקרקע, בהם עיריית תל אביב, ולא לחברות עצמן.

לדברי השופטת, העובדה שלאורך כל השנים לא הוגשה מעולם השגה על חוב הארנונה, למרות הידיעה על קיומו, הפכה את החוב לחלוט ולכן יש לשלמו.

מאחר שנוריאלי העביר נכסים מחברה לחברה במטרה לא לאפשר לעירייה לגבות את החוב בדרך של מימוש נכסיהן, קבעה השופטת שמי שישלם את הסכום יהיה הוא עצמו, מכיסו האישי.

פסק הדין מחדד את החשיבות בהגשת השגה נגד חיובי הארנונה, שאם לא כן יהפוך החיוב בארנונה לחלוט וסופי, ולנישום לא תהיה דרך לטעון נגדו, גם אם מדובר בטענות כבדות משקל. ככלל, החיוב בארנונה מוטל על המחזיק בנכס, אך במקרים מסוימים מעניק הדין פטור מתשלום הארנונה, שיש להבחין לגביו אם הוא מוענק רק לבעל הנכס או גם למחזיק. על אף שלפי עקרונות החיוב בארנונה רק המחזיק בנכס חב בתשלום, עקרון זה נסוג בפני רצונה של המדינה לייעל ולשפר את יכולת הגבייה של הרשויות.