קבינט הדיור: מיליארד שקל לפיתוח ירושלים
כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, קבינט הדיור התכנס כדי לדון בכמה הצעות להקלה על משבר הדיור. זאת לאחר שחתם על הסכם לפיתוח הכניסה לבירה ביותר ממיליארד שקל, שיכלול 12 מגדלים ועשרות שטחי תעסוקה ומסחר. עוד הכריז הקבינט על 6 מתחמי בנייה כמתחמים מועדפים לדיור, בהם ייבנו כ-30 אלף דירות בהליך מזורז, וכן על הקמת רשות ממשלתית להתחדשות עירונית
קבינט הדיור מתכנס בשעה זו (ב') כדי לדון במספר הצעות שנועדו להקל על מצוקת הדיור בישראל. בפתח הדיון נחתם הסכם לפיתוח רובע הכניסה לעיר ירושלים בהשקעה ממשלתית של למעלה ממיליארד שקל. על ההסכם, שההשקעה בו עומדת על למעלה ממיליארד שקל, חתמו שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור, יאיר לפיד; שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל; שר התחבורה, ישראל כץ; ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת; ומנהל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן.
קבינט הדיור - כותרות נוספות בערוץ הנדל"ן :
- אושר: דירות בהנחה ו-4 מיליארד לכבישים
- ועדת השרים אישרה את הטבת המע"מ 0%
- היועץ לקבינט הדיור: 'אל תקנו בינתיים דירות'
מטרת ההסכם היא לאפשר את פיתוחו של אזור הכניסה לעיר, בשטח של כ-211 דונם, ולהפוך אותו לרובע עירוני המותאם לפעילות עסקית עם שימושים מעורבים (מגורים, מבני ציבור, מסחר וכו'). מבחינת תחבורה ציבורית יתרכזו ברובע תחנה מרכזית לאוטובוסים, תחנות של שני קווי רכבת קלה (הקו הקיים וקו עתידי), תחנת רכבת בין עירונית הנמצאת בבנייה וחניון חנה וסע הכולל כ-1,300 מקומות חניה.
המתחם החדש יהווה את השער לעיר ירושלים, ובמסגרת זאת ישווקו שטחים לצרכי תעסוקה, מלונאות, מסחר, בילוי ופנאי בהיקף שלא יפחת מ-731 אלף מ"ר (לשם השוואה, ב-3 מגדלי עזריאלי בתל-אביב היקף השטח הבנוי הוא 150 אלף מ"ר; ובפרויקט דרום הקריה, כולל המגדלים שעתידים להיבנות בו בשנים הקרובות, היקף זכויות הבנייה הוא 460 אלף מ"ר).
צפו בהדמיות תוכנית הכניסה לירושלים
התכנית החדשה אף כוללת את בנייתם של 12 גורדי שחקים המיועדים לתעסוקה, משרדים, מלונאות, תרבות ותיירות, והגישה אליהם תהיה מכביש מספר 1 וגשר המיתרים על ציר שז"ר (במקביל לדרך יפו), הרצל ושדרות רבין. במסגרת התכנית, תוקם בכניסה לעיר קריית המחוזות הממשלתית, אשר בה ימוקמו משרדי הממשלה. בנוסף, ייבנו 2,000 חדרי מלון חדשים ומרכז הקונגרסים בבנייני האומה יורחב וישודרג.
השר לפיד אמר בהקשר זה: "אני חושב שכל חלקי הממשלה מאמינים בירושלים חזקה ובקידום ירושלים כבירה מובילה, חדשנית ומודרנית. נמשיך לקדם את פיתוח האיזור ואפשרויות מגורים בו כיוון שהשאיפה שלנו היא שאנשים שיגיעו לעבוד במתחם התעסוקה הזה גם יתגוררו באזור".
שר התחבורה הוסיף: "זו העת לקדם יוזמות שיחזקו את ירושלים כבירת ישראל. אנחנו גם מקצרים את הדרך לירושלים על ידי שדרוג כביש מספר 1 ובניית הרכבת המהירה מתל-אביב, וגם משקיעים בפיתוח הכניסה לעיר עצמה".
השר אריאל ציין: "מדובר בהחלטה חשובה ומרגשת, שתהפוך את הכניסה הישנה והפקוקה לבירת ישראל לכניסה מודרנית, נגישה ונוחה". לדברי, "זוהי השקעת ענק שתקדם את הבאים לעיר בתחבורה מהירה ובאזורי תעסוקה, מסחר ומלונאות מתקדמים ונרחבים".
ראש עיריית ירושלים אמר כי "היום אנו מתחילים להוציא לפועל את פרויקט הפיתוח הכלכלי המרכזי בירושלים, רובע הכניסה לעיר, שיוסיף 50 אלף מקומות עבודה חדשים". לדבריו, "זוהי בשורה אדירה לתושבי ירושלים, שהפכה בשנים האחרונות אטרקטיבית יותר ויותר בפני משקיעים מהארץ ומהעולם. רובע העסקים החדש בכניסה אליה ייתן תוספת כוח משמעותית לפיתוחה".
מנהל רשות מקרקעי ישראל הוסיף: "הסכם זה מבטא את תפיסתי לפיה הרשויות המקומיות הן שותף אסטרטגי של רשות מקרקעי ישראל. הסכמי הגג שנחתמו עם הרשויות המקומיות הן המענה בתחום הדיור, וההסכם דוגמת שער העיר בירושלים והקו הירוק בתל-אביב הם במענה בתחום ההתפתחות הכלכלית. רשות מקרקעי ישראל רואה בקרקע משאב לאומי מרכזי למתן מענה בסוגיית הדיור ולהנעת המשק, קרקעות המדינה אינן מכונה לייצור מזומנים אלא תשתית לבניין וצמיחה".
37 אלף דירות בהליך מזורז
זמן קצר לאחר מכן הכריז קבינט הדיור על 6 מתחמי בנייה כמתחמים מועדפים לדיור. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, במתחמים אלה ניתן יהיה לבנות כ-30 אלף דירות שבנייתן תאושר בהליך מזורז במסגרת "ועדות לקידום מתחמים מועדפים" (ותמ"ל). ועדות אלו מחויבות לסיים את הליך התכנון תוך פרק זמן של כ-5 חודשים, ולא ניתן לערער על החלטותיהן לערכאה גבוהה יותר.
מתוך הדירות שייבנו, 2,610 מהן ייבנו בפרויקטים של דיור להשכרה לטווח ארוך, ומחצית מהדירות שייבנו להשכרה יושכרו במחיר מופחת. זאת, בהתאם לחוק שמסדיר את פעולתן של הוועדות, אשר אושר בכנסת בחודש יולי האחרון ונחקק בעקבות עבודת "צוות 90 הימים" שכינס שר האוצר עם כניסתו לתפקיד.
רוב הפרויקטים יתוכננו ויוגשו לוועדות המיוחדות על ידי רשות מקרקעי ישראל, וחלקם יתוכננו על ידי משרד השיכון, חברת "דירה להשכיר" ועיריית חיפה. 9,000 דירות ייבנו במתחם "מ-7" באשקלון, 1,400 בצפון מערב גן יבנה, 3,900 במתחם אפולוניה שבהרצליה, 3,500 במתחם רכס לבן שבירושלים, 10,000 דירות במתחם תל-השומר מרכז שבקריית אונו, ועוד 2,100 במתחם תל השומר צפון שברמת גן.
בהתאם לחוק הותמ"ל, 30% מהדירות בכל פרויקט אמורים להיות מוקצים לדירות להשכרה לטווח ארוך. עם זאת, בחלק מהמתחמים התברר כי הקצאת דירות להשכרה אינה עולה בקנה אחד עם המאפיינים הייחודיים של המתחם, והוחלט להפחית את כמות הדירות שמוקצעות למטרה זו.
רשות ממשלתית להתחדשות עירונית
עוד הוחלט בישיבת הקבינט על הקמת רשות ממשלתית להתחדשות עירונית, במטרה לתת זריקת מרץ לפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38 ברחבי הארץ. מדובר ברשות שצפויה לפעול על פי מודל בינוי-פינוי-בינוי, במסגרתו יירכשו דירות חדשות כך שניתן יהיה לפנות אליהן דיירים מבניינים המיועדים להריסה ובנייה מחדש.
על ההחלטה להקים את הרשות החדשה, הגיבו בחיוב אתמול במשרד להגנת הסביבה. "לתפיסת המשרד, תהליכים של התחדשות עירונית הם הדרך הנכונה והרצויה לפתרון משבר הדיור, וכן מענה לבעיות חברתיות והשגת יעדים סביבתיים", נמסר. במשרד התייחסו לעובדה שבמסגרת הקמת הרשות, הוסרה ההצעה להשתמש בכספי הקרן לשמירת שטחים פתוחים. "אנו שמחים על כך, לקרן יש חשיבות רבה בשמירה על משאבי הטבע והנוף של ישראל, למען האדם והסביבה".
השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, הוסיף כי "פרויקטים להתחדשות עירונית הם חלק משמעותי מהפתרון למשבר הדיור והם נכונים כלכלית, סביבתית וחברתית. לכן חשוב שיתוקצבו בנפרד ולא על חשבון פגיעה בשטחים פתוחים". גם בחברה להגנת הטבע הביעו תמיכה בהקמת הרשות.
מצד היזמים נרשמה מעט פסימיות. אבנר לוי, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בת"א-יפו-בת ים, אמר כי "הקמת רשות שתעסוק בקידום והגדלת היקף הפרויקטים של התחדשות עירונית היא כלי חשוב לקידום פרויקטים ולמשיכת צעירים למרכזי הערים. עם זאת, אנו ספקטיים באשר לתפקודה העתידי של רשות מסוג זה, היות והניסיון הוכיח שהבירוקרטיה מסובכת ומורכבת בכל הנוגע לפרויקטים מסוג זה, ולכן גם הרשות החדשה תעמוד מול קושי רב בפיקוח והאצת תהליכים".
עו"ד שרגא בירן, מייסד המכון לרפורמות מבניות ומיוזמי התוכנית להקמת רשות לאומית להתחדשות עירונית, התייחס אף הוא לנושא וציין כי "הקמת הרשות זו מתנה נפלאה לשכבות העממיות. מדובר בהחלטה שמבטאת איכות סביבה חברתית, מאחר שהיא מונעת את הרס השטחים הפתוחים ועידוד ניצול השטחים העירוניים ליצירת מאות אלפי יחידות דיור חדשות בשכונותיה הקשות של מדינת ישראל".
