מכורים: הילדים בסמארטפון יותר מ-4 שעות ביום

בשיעור, בהפסקה, בבית, בחוץ עם חברים, על הבוקר וממש לפני שהם נרדמים. את התחושה הזאת מכירים כמעט כל ההורים בישראל: הילדים חיים, נושמים, אוכלים וחולמים בתוך הסמארטפונים שלהם. עכשיו התחושה הזאת מקבלת גם ביסוס, על סמך נתונים חריגים מסקר יוצא דופן בהיקפו. השורה התחתונה: העולם השתגע - הם מתחילים בגילאים צעירים במיוחד, מדברים בלי הפסקה, מסמסים מתוך שינה, יודעים יותר מדי, כבר לא קוראים ספרים ומטלטלים גם את ההיררכיה המשפחתית.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

על פי הסקר, שנערך במשך זמן רב בקרב ‭1,686‬ נערים בכיתותז' ו-ט' על ידי היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר בתל השומר, ‭94%-ל‬ מהנערים כבר יש טלפון סלולרי בבעלותם הבלעדית. 2% מאותם ילדים התחילו להשתמש בטלפונים הסלולריים עוד בטרם הגיעו לגיל ‭.6‬ במספרים מוחלטים זה אומר שיש בישראל עשרות אלפי ילדים שעדיין לא הגיעו לגיל בית ספר, וכבר מתפעלים טלפונים סלולריים באופן שוטף. בסך הכל, עד גיל 12 כבר 81% מהילדים כבר החלו להשתמש בסלולרי.

המשמעויות של התופעה הזאת עדיין נלמדות. "זה מציב בפנינו אתגר גדול מאוד, כי הטכנולוגיה מהירה יותר מהביולוגיה וקשה לעקוב אחריה‭,"‬ מודה פרופ' סיגל סדצקי, ראש מרכז תנודע, שהוקם בשיתוף מכון גרטנר והמכון הטכנולוגי חולון, ומרכז בין השאר את כל ההבטים החינוכיים והבריאותיים בנושא. "יצאנו בשיתוף משרד החינוך לתוכנית שריכזה ד"ר גלית הירש-יחזקאל, לשימוש מושכל בטלפונים סלולריים בקרב תלמידים, והסקר הוא למעשה תוצאה של התוכנית הזו‭."‬

עם הווטסאפ

משמעות אחת שכבר אפשר לזהות, היא השינוי הדרמטי בהרגלי הפנאי של הילדים. עם הספר, מתברר, כבר לא כל כך קורא: רק ‭2.5%‬ מהבנים ‭14%-ו‬ מהבנות בגילאים האלה קוראים במשך שעה או יותר ביום. רבים מאוד - והמספר הולך ועולה מדי שנה - לא קוראים בכלל, אלא אם הם חייבים לצורך הלימודים. אם נחבר לנתון הזה את העובדה ‭74%-ש‬ מהילדים מבלים יותר משעה ביום מול הטלוויזיה, ‭72%‬ יותר משעה מול המחשב, נקבל תוצאה מטרידה משהו.

"הילדים של היום פשוט לא יודעים להביע רגשות, אין להם מושג מה זה אומר‭,"‬ מסביר הרצל כחלון, מנחה קבוצות הורים ומטפל משפחתי במכון אדלר. "אני גדלתי בשכונה. היינו אוכלים צהריים ויוצאים לשחק בחוץ, ובדרך מתמודדים עם המון דברים. היום אין את זה, אז האי-קיו (emotional quality -‬ יכולת רגשית) פחות מפותח‭."‬

מבחינת הרגלי הפנאי האחרים, רוב הילדים (76%) עדיין נפגשים עם חברים או הולכים לחוגים מדי יום (57%),‬ אבל גם שם הם עסוקים בטלפונים שלהם, ובחלק מהמקרים הם אפילו מתקשרים זה עם זה בהודעות בזמן שהם נמצאים באותו חדר ממש. "זה מה שאנחנו מכירים‭,"‬ אומרת גאיה, בת ‭,13‬ שמתהדרת באייפון ‭.5‬ "חוץ מזה יותר נוח להתכתב בווטסאפ, בטח אם רוצים שאף אחד אחר לא ישמע על מה מדברים‭."‬

הווטסאפ הוא אכן אחד מאמצעי התקשורת החביב ביותר על הילדים, והם משתמשים בו ללא הרף: 9% מהילדים שולחים יותר ‭300-מ‬ מסרונים ביום; 37% שולחים יותר ‭30-מ‬ מסרונים ביום; ורק 31% פחות ‭5-מ‬ הודעות ביום. עד כמה הם דבוקים לטלפון, יעיד הנתון הבא: 27% מהם

עושים יותר מ ‭10-‬ שיחות ביום (מחציתם יותר ‭20-מ‬ שיחות),‬ ואותו שיעור גולשים באינטרנט לפחות שעתיים ביום. כלומר, במצטבר יש ילדים שמחזיקים את הטלפון ביד במשך יותר מארבע או חמש שעות בכל יום. בקבוצת המשתמשים הכבדים, אגב, אפשר למצוא הרבה יותר בנות מבנים.

אדריאנה אגמי, אמא של מאיה, החליטה לקנות לה סמארטפון למרות שהיא רק בכיתה ‭.'ו‬ "אני אוהבת את העובדה שאני יכולה להשיג אותה תמיד, והיא אותי‭,"‬ היא אומרת. "מבחינתי, לזה משמש הטלפון. ברור שיש לזה חסרונות, בעיקר בכל מה שקשור לווטסאפ ולקבוצות ולחרמות, אבל היתרון המשמעותי הוא שהיא זמינה לנו בכל פעם שהיא יוצאת. עם הווטסאפ מתמודדים באמצעות חוקים נוקשים‭."‬

גם לאחיה הגדול של מאיה, בן ‭,14‬ יש סמאטרפון. הקטנים יותר (בני 6 ‭,(4-ו‬ אומרת האם, "יקבלו כשהם יתחילו לנסוע לחוגים באוטובוסים‭."‬ לעומת זאת הילה, אמא של איתי ואמיר, בני 11 וחצי, החליטה לא לתת להם טלפון סלולרי. "כמדיניות, החלטנו שסמארטפון מקבלים בבר מצווה‭,"‬ היא אומרת. "אנחנו בהחלט חושבים שאפשר להסתדר בלי, וגם לילדים בני 13 זה מוקדם מדי, אבל בגלל הלחץ החברתי החלטנו שזה הגיל. בעיניי ההתעסקות עם הסמארטפונים היא רעה חולה, ועולים מזה המון דברים לא בריאים בגילאים הצעירים יותר. כרגע שניהם מפעילים עלינו לחץ, אבל אנחנו מצליחים לא להיכנע‭."‬

אמיר ואחיו כמובן פחות מרוצים מהסידור. "יש לי המון חברים בגילי שכבר יש להם טלפון‭,"‬ אומר אמיר. "כולם אומרים 'אם לנו יש, גם לך צריך ‭.'תויהל‬ אני יודע שזה לא נכון, אבל אני בכל זאת רוצה. היום, כשמדברים בווטסאפ הכיתתי, יש הרבה דברים שהם יודעים ואני לא‭."‬

ד"ר צפירה גרבלסקי-ליכטמן, מומחית לפיתוח מיומנויות תקשורת מהקריה האקדמית אונו, טוענת שתוצאות המהפכה כבר ניכרות בשטח, והן רק יילכו ויחריפו, לרעה אבל גם לטובה. "מצד אחד, חלק מהמחקרים מצביעים על השימוש בסלולרי כאחראי על חלק מבעיות הקשב‭,"‬ היא אומרת. "מצד שני מחקרים הפוכים מלמדים שילדים עם קשב וריכוז, מצליחים להגיע באמצעות הסמארטפונים והטאבלטים ליכולות שלא היו מצליחים אחרת. האתגר הוא למפות את זה‭."‬

-איך זה משנה את התקשורת הבינאישית?

"התקשורת היום הרבה יותר כתובה ופחות ישירה, אבל מצד שני יש הרבה יותר זמינות. זווית בעייתית אחרת, שעוד יהיו לה השפעות מרחיקות לכת, זו האינטימיות: הכל היום חשוף. כל המידע האישי הוא כבר נחלת הכלל. בטווח הארוך זה מייצר יחסים שרמת המחויבות בהן מאוד-מאוד נמוכה‭."‬

בעיות נוספות, שהן פועל יוצא של כמות המידע שיכול הילד להפיק מהמכשיר הקטן שבידו, הן פריצה מוחלטת של הגבולות ושבירת ההיררכיה המשפחתית. "הם יודעים היום יותר מאיתנו וזה הופך את השליטה ההורית למורכבת בהרבה‭,"‬ אומרת ד"ר גרבלסקי-ליכטמן. "והם גם נחשפים לתכנים בעייתיים, בלי סינון. זה מייצר תפיסת מציאות מעוותת‭."‬

כחלון מסכים ומחדד: "פעם הידע היה אצל המבוגר ועבר ממנו לילדים. היום הבת שלי יודעת את התשובה לפניי, כי היא שולפת את הטלפון ומחפשת בגוגל. היא כבר לא צריכה את אבא לאינפורמציה. במקביל, הילדים נעשים חצופים יותר. הרי למה צריך היום את ההורים? לכסף ולהסעות. ההיררכיה המשפחתית התפרקה‭."‬

וידויים של מוח מטוגן

עם כל הכבוד לבעיות החברתיות והחינוכיות, החשש הגדול ביותר הוא מפני בעיות בריאותיות עתידיות. למרות האזהרות התכופות, הילדים פשוט מסרבים להפנים: 91% מהם לא משתמשים באוזנייה בכלל, 72% לא משתמשים ברמקול ורק 20% אחוז מהילדים לא יענו בכלל לטלפון כשהם נמצאים במעלית (47%‬ הודו שהם יענו וידברו כרגיל, ‭31%-ו‬ יענו וידחו את השיחה להמשך).‬ הנתון הזה סותר את העובדה ‭75%-ש‬ מהילדים חוששים מקרינה ויעדיפו להרחיק אנטנות סלולריות מהבית שלהם; או שמחצית מהילדים חושבים שצריך להשתמש באוזנייה.

"על מנת שלאדם תוכל להיות יכולת החלטה אם להשתמש בטלפון סלולרי וכיצד, הוא צריך להכיר ולהבין‭,"‬ אומרת פרופ' סדצקי, ראש מרכז תנודע.

"המטרה שלנו היא לתת ידע שיאפשר לאדם מן השורה לגבש את את החלטתו, וגם לשאול שאלות ולקבל תשובות באופן ישיר‭."‬

מרכז תנודע הוקם בעקבות החלטת ממשלה משנת ‭,2006‬ בשיתוף פעולה בין מכון גרטנר שבתל השומר לבין המכון הטכנולוגי בחולון (HIT)‬ ובסיוע המשרד למדע, טכנולוגיה והחלל והמשרד להגנת הסביבה. מעבדות הקרינה ‭HIT-ב‬ כוללות תשתית מחקרית, ציוד ומערכות מתקדמות וייחודיות בישראל בתחום מדידת קרינה, והתשתית הזו מאפשרת למכון טכנולוגי חולון לתרום מידע וידע מהותי למרכז הידע ולאתר "תנודע‭."‬

פרופ' סדצקי עוסקת כבר שנים רבות במחקר של קרינה מייננת ובלתי מייננת, ועמדה בראש הזרוע הישראלית של האינטרפון - המחקר הגדול ביותר שבדק את הקשר בין סלולרי לגידולי מוח, בחסות ארגון הבריאות העולמי. תוצאות המחקר הזה היוו את הבסיס להחלטה לסווג את הקרינה הבלתי מייננת כגורם סרטן אפשרי.

בימים אלה היא עוסקת במחקר שבודק את אותו הקשר לגידולי מוח בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים. אמנם תוצאות יהיו רק בעוד שלוש שנים, אבל הקמפיין לעורר מודעות כבר החל. "תשומת הלב שלנו מתמקדת בעיקרון הזהירות המונעת‭,"‬ היא אומרת, "איך להשתמש באמצעים פשוטים וזולים כדי להקטין את החשיפה לקרינה. על העיקרון הזה רוצים לשמור במיוחד בקרב הילדים‭."