שנה חדשה: האם זה הזמן לעבודה חדשה?
בהיי-טק השכר ממשיך לעלות, אבל מחסור בכוח אדם מיומן גורם למעבר של משרות לחו"ל ונהיה קשה יותר למצוא עבודה. במסעדות ובמוקדי מכירות מחפשים הרבה עובדים והשכר עולה, אבל מעט מדי ולאט מדי. בתווך, עודף אקדמאים גורם לירידות שכר במקצועות החופשיים. לאן מועדות פניו של שוק התעסוקה הישראלי ואיך יכול העובד להתאים את עצמו לשינויים?
כתבות נוספות בערוץ קריירה :
שתהא שנת תעסוקה: עובדים שזכו בג'וב חדש
תופעת פיטורי הקיץ זינקה ב-70% מאז 2008
למה גייסתי עובדי היי-טק ללא ניסיון?
אחד הביטויים המובהקים לחוסנו של שוק התעסוקה הישראלי, שהוא גם המקור לשיעור האבטלה הנמוך, הוא העובדה שבשנים האחרונות מתווספות מדי שנה למעלה מ-100 אלף משרות חדשות למשק. גם במחצית הראשונה של שנה זו, המגמה הזו לא השתנתה, אם כי הואטה במקצת. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), נוספו למשק הישראלי 78.6 אלף משרות במחצית הראשונה של 2014. זאת, בהשוואה ל-92.6 אלף במחצית הראשונה של 2013 ו-90 אלף במחצית הראשונה של 2012.
במחצית הראשונה של שנה זו, כאמור, גדל היקף המשרות במשק ב-78.6 אלף. אבל חלק ניכר מהגידול נרשם בענפים שבהם מרוויחים שכר הקרוב לשכר מינימום ורוב הגידול נרשם בענפים שבהם השכר הממוצע נמוך מהשכר הממוצע בכלל המשק. שניים משלושת הענפים שבהם נרשם הגידול במשמעותי ביותר במספר המשרות, ענף שירותי התמיכה וענף האירוח והאוכל, הם גם שני הענפים שבהם נרשם השכר הנמוך ביותר במשק באותה תקופה – פחות מ-5,000 שקל בחודש.
| ענף | השכר הממוצע בענף ביוני 2014 | כמות המשרות שנוספה לענף |
| כרייה וחציבה | 30,102 | 200 - |
| תעשייה וחרושת | 13,041 | 2,300 - |
| בינוי | 8,819 | 1600 - |
| אירוח ואוכל | 4,309 | 15,700 |
| מידע ותקשורת | 17,302 | 1,600 - |
| פיננסים וביטוח | 19,378 | 1,600 |
| שירותי ניהול ותמיכה | 4,993 | 22,000 |
| חינוך | 7,097 | 18,400 |
| מסחר | 8,134 | 5,900 |
מקור: סקרי כוח-אדם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
בענפים עתירי השכר, כמו כרייה וחציבה והיי-טק, נרשמה דווקא ירידה במספר המשרות. חמור מכך – הענפים שבהם נרשמה הירידה המשמעותית ביותר במספר המשרות, בינוי ותעשייה, הם ענפים שנחשבים ליעילים ביותר בצמצום פערים חברתיים. השכר בענפים אלה הגון (כגובה השכר הממוצע במשק ואף למעלה מכך) וחסמי הכניסה אליהם נמוכים, שכן העבודה בהם אינה דורשת שנים רבות של השכלה.
אם כן, מאחורי נתוני התעסוקה המצוינים של ישראל מסתתרת מציאות קצת פחות מצוינת. המשק מייצר הרבה משרות, אמנם, וכולן מכבדות את בעליהן. אך המשרות הללו אינן המשרות שמסייעות לבעלי השכלה נמוכה להתקדם ולהעניק לילדיהם עתיד טוב יותר משהיה להם. הן גם אינן המשרות שמאפשרות חיים ברווחה. הן אפילו לא המשרות שמאפשרות לעובדים בהן לשלם מסים ולהעשיר את קופת המדינה.
כלכלת ישראל מייצרת דרישה ליותר מלצרים ועובדי מטבח, מוקדנים בשירותים טלפוניים וסוכני מכירות, מאבטחים ושומרים, עובדי ניקיון, עובדי השמה בחברות כוח אדם וסוכני נסיעות. היא מייצרת פחות ביקוש לעובדים מיומנים בתעשייה ובענף הבנייה, לפחות הנדסאים, מהנדסים ואקדמאים בכלל.
הכל מתחיל בבגרות במתמטיקה
נתוני אתר "AllJobs" מאשרים את התמונה שעולה מנתוני הלמ"ס. מניתוח של הפרסומים באתר בשנה החולפת עולה כי תחום העיסוק שעבורו פורסם מספר מודעות הדרושים הגבוה ביותר היה מכירות – קרוב ל-92 אלף מודעות דרושים. הרחק מתחתיו במקום השני ניצב תחום שירות הלקוחות, אחריו אדמיניסטרציה ורק במקום הרביעי נמצא תחום בעל שכר גבוה – תוכנה.
| תחום ראשי | מספר המשרות |
| מכירות | 91,955 |
| שירות לקוחות | 66,100 |
| אדמיניסטרציה | 55,827 |
| תוכנה | 54,453 |
| הוראה, חינוך והדרכה | 50,158 |
מקור: אתר AllJobs
כיצד זה שבמדינת הסטארט-אפ לא מחפשים יותר עובדי היי-טק? בממשלת ישראל סבורים ששורש הבעיה נמצא דווקא במחסור בעובדים מיומנים לתעשייה עתירת ידע אשר מוביל למחסור במשרות ולא להיפך. היעדר כוח אדם מתאים גורם בטווח הקצר לעלייה בשכר במקצועות העיקריים בהיי-טק אך בטווח הארוך הוא גורם לכך שיותר ויותר משרות עוברות מישראל למקומות אחרים בעולם, שבהם יש יותר כוח אדם מתאים לאיוש המשרות.
כדי להתמודד עם הבעיה, הקימה הממשלה באפריל 2013 ועדת היגוי בין-משרדית בראשותה של הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, מיכל צוק. הוועדה מצאה כי בעוד שלענף ההיי-טק דרושים כ-7,000 עובדים חדשים בשנה, רק 6,600 תלמידים בממוצע מסיימים מדי שנה את כיתה י"ב עם בגרות של 5 יחידות במתמטיקה בציון גבוה מ-85. כלומר, המאגר שממנו אמורים לצמוח הסטודנטים שיקבלו הכשרה מתאימה כדי להיות מהנדסים בהיי-טק קטן יותר מהביקוש הסופי לעובדים בענף.
| תפקיד (ותק של שנתיים) | שכר ממוצע ברוטו באוגוסט2013 | שכר ממוצע ברוטו באוגוסט2014 | שיעור השינוי |
| מנהל מוצר | 13,900 | 14,200 | 2% |
| מתכנת | 14,300 | 14,600 | 2% |
| מנהל מערכות מידע | 14,200 | 14,400 | 1% |
| מומחה PHP | 14,300 | 14,450 | 1% |
| מפתח אלגוריתמים | 14,600 | 14,900 | 2% |
| מומחה לאבטחת מידע | 13,700 | 14,100 | 3% |
| מפתח מובייל | 14,100 | 14,250 | 1% |
| ממוצע | 14,157 | 14,414 | 2% |
מקור: נתוני עוקץ מערכות, חברה המנפיקה תלושי שכר (הנתונים מבוססים על בדיקה של 25.6 אלף שכירים מ-770 בתי עסק).
הוועדה המליצה על שורה של צעדים שנועדו למלא את החוסר בעובדים לענף בטווח הקצר, הבינוני והארוך. בטווח הקצר הומלץ להכשיר סטודנטים שלמדו מקצועות אחרים או מהנדסים ותיקים שכבר אינם מוכשרים לעבודה בטכנולוגיה העדכנית. בטווח הבינוני הומלץ להרחיב את החוגים הרלוונטיים באוניברסיטאות ובמכללות ולשתף פעולה עם צה"ל בעריכת קורסי הכשרה מתאימים.
בטווח הארוך, המליצה הוועדה להתמודד עם הבעיה המרכזית, שהיא ההישגים הדלים של תלמידי ישראל במתמטיקה ובמדעים והרתיעה של רבים מהם ממקצועות ריאליים. בין היתר, ניתן לעשות זאת באמצעות הגדלת היקף המורים המתאימים להוראת המקצועות הללו, ובעריכת פעילויות להנגשת נושאים ריאליים לילדים מגיל צעיר.
"מי שהכי נפגע זה העובדים שבאמצע"
לצד המחסור בעובדים בהיי-טק, לשוק התעסוקה יש בעיה נוספת והיא הירידה בשכרם של האקדמאים. הימים שבהם כל אם יהודיה הייתה גאה בבן רופא או עורך דין הלכו חלפו ללא שוב. הביקוש למקצועות חופשיים הולך וגדל וההיצע אינו עומד בקצב הגידול. התוצאה: שחיקה מתמדת בשכרם של בוגרי אוניברסיטאות שאינם עוסקים בפיננסים או בהיי-טק.
"הירידה בשכר במקצועות חופשיים זו תופעה שאנחנו רואים עוד מ-1997", אומר פרופ' אייל קמחי, סגן מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית. "מה שקורה במקצועות האלה הוא שההיצע של העובדים גדל כי השדרה הגבוהה בארץ התרחבה בשנים האחרונות ובמקצועות החופשיים האקדמיים, כמו עריכת דין, יש יותר ויותר עובדים מוסמכים. הגידול במספר האנשים שרוצים לעבוד בתחומים אלה, מדכא את השכר שנמצא במגמת ירידה".
| תפקיד | שכר ממוצע ברוטו באוגוסט 2013 | שכר ממוצע ברוטו באוגוסט 2014 | שיעור השינוי |
| עורך דין | 7,779 | 7,602 | 2% - |
| רואה חשבון | 9,990 | 9,905 | 1% - |
| קופירייטר | 6,405 | 6,402 | ללא שינוי |
| כלכלן | 9,800 | 9,805 | ללא שינוי |
| מעצב אופנה | 6,600 | 6,506 | 1% - |
מקור: נתוני עוקץ מערכות
על אותו משקל, טוען קמחי, ניתן לראות עלייה בשכר במקצועות השירותים והמכירות, על אף שהשכר הממוצע במקצועות אלו עדיין נותר נמוך יותר בהשוואה למקצועות החופשיים. "כמו כל משק מפותח, שככל שהוא מתעשר הוא הולך יותר לכיוון של שירותים ופחות לייצור, אז גם אצלנו צריך יותר אנשי מכירות ואדמיניסטרציה ורואים מגמות ארוכות טווח של עליית שכר במשרות אלו.
"מכיוון שהמקצועות החופשיים הם בעלי שכר גבוה ככלל ובשירותים יש שכר נמוך ככלל אז יש צמצום של הפערים – במקצועות בעלי שכר גבוה השכר יורד וההיפך. בסך הכל הפער מצטמצם, שוב, בגלל שיש לנו יותר משכילים במשק וגם בגלל שינויים בביקושים".
לדברי קמחי, גורלם של בעלי המקצועות החופשיים הוא הקשה ביותר, יחסית, בדור האחרון. "הם שכבת הביניים של השכירים. ההיי-טק דוחף את עצמו למעלה וגם בענף הפיננסים מסתדרים. מצבם של העובדים החלשים משתפר בגלל עליית שכר מינימום וכי אף אחד לא רוצה לעבוד בעבודות לא נחשבות, ומי שהכי נפגע זה העובדים שנמצאים באמצע. חוכמת הרחוב היא שהשכלה גבוהה זה צווארון לבן, אבל זה לא עובד ככה, כי יש הרבה בעלי תואר ראשון שאין מה לעשות איתו בחוץ".
אז מה ניתן להמליץ לאדם צעיר שנכנס לשוק התעסוקה בשנה הבאה? ומה יעשו אלו שבחרו "לא נכון" והכשירו את עצמם למקצועות שאינם מתגמלים? קמחי מציע לאמץ גישה חדשה לנושא. "צריך לחשוב לטווח ארוך ולהבין ששוק העבודה העתידי יהיה יותר דינאמי מאשר היום. יחליפו עבודות לעיתים לתכופות יותר ויעבדו מהבית בשעות גמישות. לא בטוח שלכולם זה מתאים ולא בטוח שההכשרה שניתנת היום במערכת ההשכלה, מהיסודית עד הגבוהה, מכשירה באמת לעולם כזה.
"בסך הכל שוק העבודה בישראל גמיש, אם אני מוציא מהכלל את המגזר הציבורי, את החברות הממשלתיות ואת הבנקים. לא נוצרת פה אבטלה גם בתקופות של שפל כלכלי וצריך לנצל את זה. יש הרבה הזדמנויות שמאפשרות לנו לנצל את התנודות שחלות בעולם הביקושים ולהפנות עובדים למקצועות נדרשים".
לפנייה לכתב/ת 
