שתף קטע נבחר

תשע"ד: שנת הזול

המהפכה הסלולרית רק העמיקה, רשתות הקפה הורידו מחירים והסופרמרקטים שמכרו ביוקר, נכנעו להלך הרוח והכריזו על מהלכי הוזלה. עם ישראל צמצם קניית מזון ובגדים ועבר לקנות באינטרנט, עדיף בזול כמובן. נכון, עוד לא ממש זול פה, אבל בשנה החולפת הצרכנים בישראל קבעו: מי שלא זול - ימכור פחות וכך גם יקרה בתשע"ה. חוץ מאייפון כמובן

החודש הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית בעניין מכירה של מלח במחירים מופקעים לכאורה. הטענה: מלח הוא מוצר בפיקוח שאמור להימכר ב-2.09 שקלים לק"ג. למרות זאת, כשהוא נמכר בקופסת פלסטיק מחירו מזנק במאות אחוזים - רק בגלל הקופסא. בתובעים טענו כי מצב זה לא עומד בכפיפה אחת עם החוק, משום שהמוצר אמור להיות מפוקח גם כשהוא נמכר באריזת פלסטיק.

 

לאותה בקשה לתביעה, צורפה הקלטה של שיחת טלפון שנערכה עם עובדת בוועדת המחירים של משרדי החקלאות והאוצר. העובדת אמרה בשיחה כי בוועדה בהחלט מתכוונים לבדוק את העניין, למרות שעד היום לא בדקו, משום ש"היום הנושא הזה הרבה יותר חם, יותר בכותרות, אנשים מודעים ויש דרישות לכל מיני דברים".

 

כלומר, עובדת הוועדה שאמורה לפקח על המחירים ולבחון את מפקיעי המחירים, מודה: זה לא שאנחנו עושים את עבודתנו רק כי אנחנו צריכים. זה הלוך הרוח ציבורי שמדרבן אותנו לעשות זאת. הלוך רוח שלא יכול לסבול יותר מחירים מופקעים.

יקר? לא קונים (צילום: shuterstock) (צילום: shuterstock)
יקר? לא קונים(צילום: shuterstock)
 

 

בתשע"ד ראינו יותר תוצאות של המיאוס ממחירים גבוהים

זה כמה שנים שהמשכורות תקועות והמחירים רק עולים. השנה נראה היה כי הצרכנים הישראלים דורשים בהתנהגות ולא בצעקות ירידת מחירים והיעדר סבלנות להפקעות מחירים, כי הגענו לקצה גבול היכולת.

 

המיאוס הצרכני הזה עוד נמצא בחיתוליו, זוחל באיטיות, אך תוצאותיו כבר ניכרות בשטח. מצרכים פשוטים, שכיחים, היו ולרוב עודם יקרים מדי בישראל, אך נראה שהצרכן הישראלי מצליח לשחוק אט אט את מחיריהם. חומת האדישות והתמימות לא התמוטטה, אבל יש בה כבר סדקים עבים. בשנים האחרונות, בעלי ממון, אנשים מן השורה וקשיי יום - כולם התרגזו קלות על העושק בנתב"ג, כעסו קשות על הסחיטה של חברות הסלולר והכבלים וקראו למחירים של ספקי המזון ורשתות השיווק "חזירות".

 

התוצאה של כל הזעם הזה בלטה השנה יותר מתמיד: מחירי הסלולר נשחקו לרמות נמוכות במיוחד. רשתות המזון סבלו מירידה במכירות (זו מגמה בולטת משום שאפילו קיפאון במכירות רע לשורת הרווח, אז ירידה?) וגם הקניונים ורשתות האופנה ספגו מכה ולא רק בגלל צוק איתן והחורף המאכזב. הישראלים החליטו לקנות פחות ממה שנחשב בעיניהם יקר מדי. בין אם כיוון שההכנסה הפנויה הצטמקה, בין אם כיוון שמצב הרוח מכתיב שלא נצא לשופינג במקום שלא מכבד אותנו וככל הנראה, בגלל שילוב של שני הגורמים.

 

הנה כמה מתת-המגמות שנצפו השנה בצרכנות. כולן יחד מהוות מגמה אחת גדולה של דרישה עיקשת להורדת מחירים. תרבות הזול לא התפתחה השנה. היו לה שורשים כבר לפני 10 שנים והיא הנצה ניצנים ב-2011. הנה כמה מהפירות.

 

יותר מבצעים בסופר – למרות זאת הצרכן קונה פחות

הדרישה לזול או שלא קונים, באה לידי ביטוי בדו"חות של נילסן, חברה המנתחת בין היתר את שוק מוצרי הצריכה בסופרמרקטים ובמרכולים. החל מאוגוסט 2013 ולאורך כל תשע"ד, החברה דיווחה על תופעה - צמצום קנייה של הצרכן הישראלי.

 

לפי דו"ח נילסן לסיכום המחצית הראשונה של 2014, שיעור המבצעים ברשתות עמד על 19% מכלל הפריטים המוצעים למכירה, מה שקירב את המחירים בסופר למחירי 2011, שנת המחאה החברתית. זה לא עזר: מסוף 2013 הצרכנים מצמצמים את הקנייה בסופר וקונים פחות פריטים, עד כדי כך שבסיכום המחצית, יש ירידה של 1.9% במכירות הכמותיות. אם מסתכלים על המכר הכספי, הירידה במכירות מגיעה ל-1.2%. שינוי זה מצביע על כך שהמחירים עדיין גבוהים שכן, אם הירידה במספר הפריטים הנקנים גדולה יותר מהכסף שהפסידו הרשתות והספקים, אזי מכירם של המוצרים עדיין גבוה.  

 

עוד עולה מהדו"ח כי הצרכנים היו קשובים לעליות מחיר. קטגוריות מוצרים שמחיריהן עלו - זכו מיידית לתגובת הצרכנים בדרף פשוטה: צמצום הקנייה. למרות זאת, כן קנינו יותר מוצרים חדשים (שהם לרוב יקרים יותר). העלות הממוצעת של סל הקנייה עלתה, גם מפני שנכללו בו מוצרים חדשים וגם מפני שהמותג הפרטי נחלש, עקב הוזלות במותגים המובילים, כך שצומצם פער המחירים בין מותג מוביל למותג פרטי.

 

קונים פחות משקאות

צמצום הקנייה הדרמטי ביותר ניכר במשקאות. אולי זה הסוכר, בטח שזה המחיר. ירידה חדה בקניית משקאות קלים, טבעיים, תוססים, דיאט ולא דיאט.

פחות משקאות קלים (צילום: דנה קופל) (צילום: דנה קופל)
פחות משקאות קלים(צילום: דנה קופל)

 

כולם הפכו לרמי לוי

התוצאה של צמצום הקנייה היתה תחרות עזה ומבצעים ועקב כך, אפילו רמי לוי נשחק השנה ברווחיות. ללוי יש מקום של כבוד בתרבות "הזול" הישראלית. הוא היה הראשון שארז את ה"זול" באריזה שיווקית שהקדימה את זמנה. הוא פתח רשת שמכרה לצרכן במחירים כמעט סיטונאיים. הוא שם לב ואף הכריז על כך שמה שעם ישראל רוצה זה לקנות בזול. והוא צדק. כלומר, היינו קונים ביוקר, אם היה לנו כסף.

 

תשע"ד הוכיחה שככל שליותר אנשים יהיה פחות כסף, כך יותר רשתות יצטרכו להפוך לרמי לוי. כיום ניתן לומר בוודאות: אחרי שזיגזגו, אחרי שהתפתלו, הרשתות הגדולות הלכו בעקבותיו. בשנה האחרונה, שופרסל יצאה למהלך שיווקי של הורדת מחירים. מגה הבינה שהתדמית היקרה שלה ממוטטת את רווחיה והחליטה להוריד מחירים ברשת You שהחליפה את מגה בול. מי היה מאמין שגם טיב טעם, בעלת התדמית היקרה, תודיע שהיא מורידה מחירים אחרי ששנים הצהירה שזוהי רשת שמתחרה בזירה אחרת לגמרי מזירת המחיר. כל זה קרה השנה כי אין ברירה.

 

יותר פריטים ב-5 שקלים (וגם ב-8 שקלים זה בסדר)

לאור האקלים הצרכני הזועם, קופיקס באה לאוויר העולם בתחילת תשע"ד והציגה תפריט ב-5 שקלים. גם היא כמו רמי לוי, יצרה אפקט דומינו. כמעט כולם: מארומה ועד קפה גרג הורידו את מחירי הקפה (ל-8 שקלים בדרך כלל). רשתות מתחרות קמו, כולל רשת שמוכרת קפה ב-4 שקלים. השנה הפכה לעתירת מוצרים ב-5 שקלים: פלאפל ב-5 שקלים, אלכוהול ב-5 שקלים, רשתות המזון מכרו בחג הזה פריטים ב-5 שקלים במבצעים, רשתות פארם הציעו פריט שני ב-5 שקלים. המטבע הזה היה שם קודם, אבל ייתכן שבעתיד, אם הטרנד הזה ימשיך לצבור אנרגיה, דיוקנו של אבי כץ, מייסד קופיקס עשוי להתנוסס עליו.

 

מחירי הסלולר יעלו? אולי. בינתיים הם רק ירדו

השנה גולן טלקום הגדילה את חבילת הגלישה במסלול "ללא הגבלה" שלה ל-6 ג'יגה בלי להעלות את המחיר, הוסיפה שיחות מחו"ל בלי להעלות את המחיר, והציעה במסגרת מבצע 35 שקל לחודש ו-25-17 שקל לחודש. גם YouPhone הגדילה את חבילת הגלישה ובשלב מסוים בשנה הציעה חבילה ב-29 שקל לחודש. התוצאה: המחיר הממוצע של חבילות הסלולר המשיך לרדת והצרכנים קיבלו יותר תמורת מחיר נמוך יותר. אף שחברות סלולר, כמו פלאפון, אימצו כמה מהמבצעים של גולן, הרווחיות הגולמית שלהן עדיין גבוהה, כך שלפחות בקרב חברות אלה – יש עוד לאן לרדת.

 

כלים רבים יותר להשוואות מחירים

מגמת החתירה לעבר מחיר נמוך יותר, היתה מתקשה להתרומם לולא האפשרות לבדוק מחירים באינטרנט והודות להפיכתו של הסמארטפון לחלק בלתי נפרד מכף היד הישראלית. כבר לפני כמה שנים, אתרים כמו זאפ ומייסופרמרקט איפשרו לנו לוודא שאנחנו קונים במחיר סביר והאתרים של H&M, איקאה ואלדי בחו"ל הוכיחו לנו שמוכרים בישראל מוצרים ביוקר. עם זאת העלייה המתמדת בשימוש בסמארטפון הפכה את השוואת המחירים ליותר דומיננטית השנה והיא תהיה עוד יותר שכיחה בעתיד.

 

אופנה קונים בסין ובבריטניה

הודות לשיטוטים באינטרנט וסרן שמועתי הישראלי, אתר האינטרנט של רשת האופנה נקסט הפך לעוגן קבוע עבור הורים ובתגובה: קמו לא מעט אתרי בגדי ילדים ישראלים השנה. האתר של נקסט מושך כי הוא נוח להפליא, הבגדים בו נאים והוא בעיקר זול מאוד. הוא לא לבד. ישראלים קונים באינטרנט הכל, בעיקר מבריטניה וסין אבל גם מהונג קונג וארה"ב. קבוצות שקמו בפייסבוק מעודדות קנייה של קוסמטיקה ואופנה דרך האינטרנט והורים ממליצים להורים על אתרים זולים, כי לקנות מחו"ל זה לא רק זול זה גם קול.

  

סמארטפונים קונים בחברות הסלולר? לא! בסין

עוד תופעה שקיבלה נפח השנה היא ייבוא אישי מסין. אנשים כבר שנים קונים ב-eBay ואמזון וגאדג'טים מדיל אקסטרים, אבל כוחו העולה של אליאקספרס הביא לכך שייבוא סמארטפונים סיניים זולים הפך לתופעה. במכס ניסו לעצור את המבול בתואנה שהמוכרים מסין משקרים בעניין עלות החבילה, אבל הגבול הזה כבר נפרץ.

 

למה בכל זאת ישראלים קונים אייפון ביוקר?

לעומת זאת, ב"מותגים" יש מגמה הפוכה: על אייפון 6 וגלקסי 5 הישראלים ישלמו בשמחה יותר, העיקר לחבוק את המכשיר הנכסף. למה? אולי כי הם מרגישים שזו השקעה ששווה את הכסף. 5,000-3,000 שקל על מכשיר שהופך לחלק ממך זה לא מחיר גבוה מדי. ומי שלא חושב כך קונה בארה"ב או מזמין מסין, או קונה מותגים פחות יקרים, או מחכה לירידת מחירים עם כניסת דגם חדש. באופן דומה גם באופנה יש שני זרמים: פריטים זולים במיוחד ומותגים שאינם זולים. גם שם הישראלים מצאו פיתרון: קנייה דרך האינטרנט או בחנויות כמו מחסן היבואן.

הישראלים מאוהבים. אייפון 6 בקרוב אצלנו (צילום: AP) (צילום: AP)
הישראלים מאוהבים. אייפון 6 בקרוב אצלנו(צילום: AP)
  

איפור וקוסמטיקה בזול בחו"ל ובארץ

המבינות קונות כבר שנים ב-Strawberrynet.com והמבינים ב-mankind והמהדרין קונים וויטמינים ועדשות בכמויות באתרים אמריקניים וסכיני גילוח באתר xblade.co.il. אבל השנה קמו גם אתרים ישראלים כמו guilty.co.il, מאק התחילה למכור דרך האינטרנט (ביוקר לעומת העולם), ואתרים כמו bela.co.il קמו והם מותחים את טווח האפשרויות לקנות באינטרנט ולא ברשת פארם בקניון.

 

למי שלא רוצה לקנות באינטרנט, השנה נכנסו לארץ מותגים זולים יחסית כמו פלורמר ואפילו המותג לייף של סופר-פארם שגדל משנה לשנה, מציע פריטים טובים (לעתים) במחירים סבירים לעומת המחירים המופקעים של מותגים אחרים באותה רשת בדיוק.

  

טיסות בזול – אפילו באל על?

אגב מותג יקר, אפילו אל על נכנעה והשיקה מותג לואו קוסט בשם Up. לצד זה, מדיניות השמיים הפתוחים אמורה להוריד מחירים. האם המחירים נמוכים באמת? לא תמיד ותלוי למי משווים, אבל המגמה מבורכת. "ואיך ייתכן שהישראלים בוכים שאין להם כסף והכל יקר פה ועדיין טסים בהומניהם לחו"ל", ישאל טוקבקיסט? התשובה פשוטה: ניסיתם פעם לקנות דירה במחיר של נופש בחו"ל? אי אפשר, נכון? זה מאית הסכום. אז מה עדיף לחסוך 10,000 שקל שלא יועילו לדירה, או לטוס עם המשפחה לחו"ל ולחיות קצת?

  

הכנסת מוצרים לפיקוח

בתשע"ד נכנסו שני מוצרים לפיקוח מחירים של המדינה: שמנת מתוקה 38% וגבינה לבנה. לשני אלה יש כעת מחירי מקסימום. במקביל, הוחלט שגם "מצרך דומה" זה מוצר בפיקוח וכך חמאה 200 גרם וחלב 2 ליטר או 1.5 ליטר – גם הם הפכו למפוקחים. המכירות של המוצרים עלו וטוב שהם הוזלו אך מה זה באמת עשה לכיס שלנו? לא הרבה, כל עוד אין סל של מוצרים כאלה.

  

טבעונות

טרנד נוסף שהתעצם בשנים האחרונות לצד "הזול", זה טבעונות ולצידו גם התרבו בסופר וברשתות בתי הקפה (ואפילו בדומינו'ס פיצה) המזונות שמותאמים לאנשים הסובלים מצליאק ומרגישויות שונות: מסוכר, מלח ועד רגישות ללקטוז. איך המגמות האלה בכל זאת משתלבות עם ה"זול"? הנה דוגמא: הרגישים ללקטוז כועסים מאוד כשמוכרים להם קפה עם חלב סויה בתוספת מחיר לכן רשתות כמו גרג וקופיקס החליטו שהן לא לוקחות תוספת מחיר על חלב סויה. אפילו בהשקות של תפריטים המיועדים לטבעונים ברשתות השונות, השתדלו אנשי הרשתות להדגיש שהם לא מעלים את המחירים בתפריטים הללו, למרות שלעתים קרובות חומרי הגלם יקרים יותר. 

 

דרוש שיפור: עדיין לא זולים. אולי בתשע"ה?

Unlimited (אנלימיטד)

מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל, IBC, ויה אירופה, סיסקו וטמארס, שנקרא: Unlimited, שיהיה תשתית האינטרנט השלישית של ישראל, לצד בזק ו-HOT, השיק את פעילותו השנה וכבר חוברו בתי אב בישראל לתשתית שתגיע לא רק ל-100 מגה, אלא גם ל-200 מגה ול-1 ג'יגה ואף למעלה מזה, כך מבטיחים. האם מכאן תבוא הישועה?

 

מחירי תשתית האינטרנט בישראל רק עלו בשנים האחרונות. הסיבה פשוטה: המהירויות עולות. אז לכאורה אנחנו משלמים פחות על המהירויות הגבוהות, אך למעשה המהירויות הנמוכות בוטלו וכך מחירי המינימום עלו מאוד.

 

נראה שחברת Unlimited תוכל לתת פתרון למי שמעוניין לגלוש מהר בזול, אולי היא תציע גם רביזיה בשירות (לעומת השירות של HOT למשל, שהמתחרה שלה, בזק, נותנת אמנם שירות טוב יותר אך מחיריה גבוהים).

 

טלוויזיה

על גבי תשתית Unlimited יוכלו לפעול גם ספקי שירותי טלוויזיה, אך רובם מחכים לפעול על גבי תשתית האינטרנט של בזק דווקא. גולן בוקס, רמי לוי – כולם רוצים להיכנס לשוק הטלוויזיה. יקרה? בתחילת 2014 הבטיח שר התקשורת שהשוק הסיטונאי - שיתוף תשתית בזק - יצא לדרך. זה עוד לא קרה. אולי בתשע"ה. עד אז מי שלא מסתפק ב"עידן פלוס", או באינטרנט, משלם ביוקר על כבלים ולוויין.

 

שירות לקוחות

תחום שלם שדורש שיפור ברוב החברות נותנות השירותים בישראל. החברה הידועה ביותר לשמצה בשירות הלקוחות והטכני הגרועים שלה זו HOT. החברה הבטיחה לשפרם בשנה הקרובה, אבל קרב היום שהצרכן הישראלי לא יסבול זאת יותר.

 

ספקי מזון קטנים

חוק המזון אמור להיכנס לתוקף בקרוב ולעודד קנייה מספקי מזון קטנים. האם נקנה יותר ממרכולתם? חוק המזון יכפה עלינו לשים לב אליהם, אבל האם זו תהיה השנה שלהם והאם הם באמת יציעו מחירים טובים יותר מאלו שמציעים הספקים הגדולים?

 

מחירי הדירות

בעוד בת"א צומחים מגדלים, רוב תושבי ישראל לא יכולים לקנות אפילו שליש דירה בלי עזרה מההורים ומהבנק. מע"מ אפס יקל? נחיה ונראה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
מומלצים