עבריין תובע מיליונים מעדי מדינה שגויסו נגדו
איתן חייא, שכונה "ראש המאפיה הישראלית בניו יורק" והמואשם בסחיטה ובהלבנת הון, תובע את שותפיו שהפנו לו עורף: "הנתבעים שלשלו את כספי לכיסם והותירו אותי בלא כלום, תוך הפרת אמון בוטה"
באפריל 2014 הוגש כתב אישום נגד איתן חייא ו-15 ממקורביו. באישום צוין כי חייא סחט באופן שיטתי אנשים שעמם נכנס לשותפות עסקית או שהלווה להם כספים. לטענת הפרקליטות, חייא היה מסביר ל"שותפיו" כי אצלו נרשמים רק רווחים, ואם בכל זאת רשם הפסדים, דאגו הוא ואנשיו לקבל כסף באמצעות העברת רכוש על שמם ובאמצעים אלימים.
המשטרה גייסה שניים משותפיו של חייא כעדי מדינה נגדו, ואלו סיפקו מידע על מעשי הסחיטה, הלבנת ההון וטובות ההנאה.
"הותירו התובע בפני שוקת שבורה"
חייא טוען נגד אחד מהם כי הציג מצגי שווא. מדובר בקרוב משפחתו, ששוכנע להזרים מיליוני שקלים לטובת השקעה במיזמים עסקיים. חייא סבור כי הוא הטעה אותו לחשוב שיפעל כנאמן מטעמו, אך בפועל, לדברי עורכי דינו מוטי כץ ואילן שביט, הוא והעד השני "נטלו את כספי התובע ועשו בהם כבשלהם. בין היתר עשו שימוש נפסד לכיסוי חובות אישיים שצברו תוך שהם מותירים את התובע בפני שוקת שבורה".
עוד הסבירו עורכי הדין: "הוא הטעה את חייא לגבי עסקאות מוצלחות שיניבו תשואה נאה, אך בפועל ראה אותו כלא יותר מאשר 'כיס עמוק'".
לדברי עורכי הדין, עד מדינה נוסף היה שותפו של הראשון בעסקאות רבות אך "עובדה זו הוסתרה מחייא בכוונת מכוון, היות שהוא צבר חובות רבים כלפי חייא בעסקאות קודמות ביניהם".
חייא טוען בכתב התביעה כי תחילה התנהלו הצדדים "על בסיס האמון הרב שחש כלפי אותו עד, אך לאחר שתפחו השקעותיו של חייא והגיעו להיקפים גדולים של עשרות מיליוני שקלים ביקש חייא לעגן ולהסדיר את מערכת היחסים ביניהם בהסכם כתוב וכך נעשה". בסוף מרס 2013 חתם חייא עם הנתבע-העד על הסכם, אשר פירט את המיזמים שבהם השקיע חייא, את סכום ההשקעות ואת התחייבויותיו של העד לרבות היותו נאמן מטעמו.
"הנתבעים שלשלו את כספי התובע לכיסם, עשו בהם שימוש לכיסוי חובותיהם והפסדיהם האישיים, והותירו את התובע בלא כלום", נטען בתביעה. חייא טוען כי השניים הפרו את מערכת ההסכמות שהייתה, כי הם נהגו שלא בתום לב תוך הפרה בוטה של חובות הנאמנות והאמון.
אחרי שברחו עדי המדינה לחו"ל הם שבו ארצה כדי לחתום על ההסכם עם המדינה או הפרקליטות, וכיום הם נמצאים תחת שמירת המשטרה והרשות להגנת עדים.
אך עורכי הדין מוטי כץ ואילן שביט טוענים כי "משמעות הסכם עד המדינה היא כי באופן מעשי המדינה מאפשרת להם להתחמק מחובות של יותר מ-15 מיליון שקל לנושים שונים שייוותרו חסרי כול.
"יותר מכך, המדינה נתנה לעדי המדינה חסינות על עבירות של הלבנת הון, מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, סחיטה באיומים ועוד, אבל לא פטרה אותם מהחבות האזרחית לרשויות המס. על פי חומר החקירה, חבויות המס האזרחיות שלהם מגיעות למיליוני שקלים והלכה למעשה הוצאתם לחו"ל פירושה ויתור גם על תשלומי מס בהיקף של מיליוני שקלים.
"לדעתנו זהו היקף חסר תקדים ואנחנו מניחים שבמהלך המשפט יתברר שעדי המדינה בתיק זה לא טובים יותר מעדים אחרים שגייסה היחידה המרכזית כמו בפרשת הבר נוער, פרשת ימיני ותיקים נוספים". עורכי הדין ביקשו לאסור על השניים למכור או להעביר חלק מנכסיהם, דרשו צו עיכוב יציאה מהארץ וביקשו לחייבם בהוצאות משפט ושכר טרחה. נגד השניים קיימים צווי עיכוב יציאה מהארץ גם מנושים אחרים.
לפנייה לכתב/ת 
