למי יבנו בי-ם? בבית צפאפא ובגבעת המטוס חולמים על החייאה נדל"נית
חשיפת התוכנית לבנייה מעוררת תקוות בגבעת המטוס: "אנחנו כבר פה, שיבנו בשבילנו". גם השכנים בבית צפאפא מברכים: "לזוגות שלנו אין איפה לחיות"
"כדאי להכיר את העובדות", הציע היום (ה') ראש הממשלה בנימין נתניהו לאמריקנים, בהקשר לתרעומת שהביעו נוכח תוכניות הבנייה בגבעת המטוס בבירה. תושבי הגבעה והשכונה הסמוכה, בית צפאפא, יכולים להציע - כל אחד מהם - הסתכלות שונה על העובדות הללו. בבית צפאפא טוענים כי השטח הוא המשך טבעי של השכונה ולפיכך אישורי הבנייה אמורים להקל את מצוקת הדיור בשטחם, ואילו בגבעת המטוס מסבירים: "אנחנו כבר פה, שיבנו בשבילנו".
שטחה של גבעת המטוס נאמד בכמה עשרות דונמים, חלקה אדמות פרטיות של תושבי בית צפאפא וחלקה אדמות מנהל מקרקעי ישראל. בשכונה מתגוררות כמה עשרות משפחות ששוכנו בה בקרוואנים לפני כשני עשורים. הכוונה להקים בה בנייני מגורים שיאכלסו כ-10,000 תושבים - בהן 800-600 יחידות דיור לערבים - מעוררת תקווה רבה.
שמעון ביטון השתקע במקום לפני 22 שנים, ועבורו אין משמעות למיקומו של הקו הירוק ממערב לשכונה. "אני אומר ל'שלום עכשיו' ולאובמה, גבעת המטוס היא לא התנחלות. בשבילי זה שטח בתוך ירושלים. זה חלק ממדינת ישראל שנמצא בירושלים רבתי, אף אחד לא יכול להגיד 'השטח שייך לזה'. הוא שייך חד-משמעית למדינת ישראל".
את יחסי השכנות עם ערביי העיר הוא מסכם בחיוב, והכוונה לייעד את הבנייה לשני המגזרים בהחלט מקובלת עליו. "על הכיפאק, למה לא? אני כל החיים מסתדר די טוב עם הערבים. אני חי איתם והכול בסדר. כך גם במכולת שלי ובחנות הירקות שלי, כל מה שרוצים. אני ארד אתכם יחד לכפר", הציע. "אני מדבר איתם בערבית ואין שום בעיה".
משפחת ביטון הגיעה לגבעת המטוס עקב מצוקת הדיור של 1991, יחד עם משפחות מרוסיה ואתיופיה. לדברי שמעון, "אריאל שרון היה שר השיכון והחליט להביא לכאן קרוואנים. זה היה פתרון מיידי לכולם. מאז אנחנו כאן. אמרו לנו שזה לחמש שנים, אבל אנחנו עדיין כאן, ולא מטעמים אידיאולוגיים. פשוט לא יכולתי לקחת משכנתה".
תושבת נוספת בשכונה העידה גם היא כי לא אידיאולוגיה מנחה אותה בבחירות הנדל"ניות שלה, אלא המצב הכלכלי. "אנחנו גרים כאן כמעט 20 שנה ומדי חודש משלמים לעמידר כסף". היא סיפרה כי בהדרגה התפנו עוד ועוד משפחות מהקרוואנים, אך אלו שנשארו בהחלט חולמות על מגורי קבע במקום. "אמנם יש מלחמה על בנייה בשטחים מעבר לקו הירוק, אבל צריך להסתכל גם מעבר. לאנשים כאן אין יכולת כספית לקנות דירה. אנחנו כבר פה, זה לא שאנחנו בונים על קרקע שאין בה כלום".
"הייתי שמח לגור שם"
מ', בן 29 מבית צפאפא, מסתכל על הגבעה שעליה מתוכננות להיבנות יחידות הדיור הנכספות וחולם שיגור בהן, אבל לא מאמין שזה יצא לפועל. "בקרוב אני מתחתן ואין לי בית", אמר. "הייתי שמח מאוד לגור שם, הלוואי. אני חושב שיהיה לי גם כסף אם ייתנו תנאים טובים, ונחיה כרגיל עם היהודים, בניין ליד בניין. אני אשתה אצלך כוס קפה, אין סיבה שלא. לא עשינו ולא עשו לנו משהו רע".
עם זאת הוא בספק אם יהיה שוויון: "כל פעם שלוקחים לנו אדמות אומרים שייתנו יחידות בגבעת המטוס. אלו אדמות של בית צפאפא. אין לנו אדמה לבנות עליה, אין לאן לגדול. גם עכשיו אני חושב שייתנו מעט מאוד יחידות ואז יאשימו את מי שיצליח לרכוש דירה, יגידו שהוא משתף פעולה. אנחנו רוצים שיבנו לערבים אבל כבר שנים רק מבטיחים".
גם עלי איוב, מנהל המנהל הקהילתי בבית צפאפא, שותף לתחושה וטוען שהתושבים היו מעדיפים שכל הבנייה תתבצע למען תושבי השכונה הערבית. "יש אכזבה כי התוכנית הזאת היא ההמשך הטבעי של בית צפאפא. עכשיו יהיה חיץ. נהפוך למובלעת בשכונות יהודיות במקום שנתפתח באופן טבעי". לדבריו, כבר שנים רבות הוא מזהיר כי גבעת המטוס תחסום את פיתוח השכונה. "הכנסייה החכירה את הקרקע למדינה לשם התפתחות טבעית. אנחנו רוצים חלק מהבנייה, חייבים לקחת בחשבון גם את ההתפתחות שלנו ושל הזוגות הצעירים שלנו".
הוא צופה כי הביקוש יגבר על ההיצע. "אנשים יילחמו בשביל לגור שם. חשבנו שעל כל הקרקע צריך לבנות למען תושבי בית צפאפא, יש כאן זוגות שאין להם איפה לחיות".
לפנייה לכתב/ת 
