מדוע ברחו 35,000 ניבתנים לחוף באלסקה?
עשרות אלפי ניבתנים גררו עצמם לחופי אלסקה לאחר שהקרחונים שעליהם הם מגדלים את צאצאיהם נמסו בים הארקטי. כעת חוששים שהם יירמסו למוות
קרחוני הים הארקטי הנמסים אילצו כ-35,000 ניבתנים, המכונים לעתים "אריות ים" או "סוסי ים" בשגגה, לברוח לחופי אלסקה, כך סוברים מדענים מכמה סוכנויות פדרליות.
עוד חדשות בעולם :
הפרלמנט הטורקי: נצטרף למאבק בדאעש
הברזילאים שחוששים שלא יהיה יותר זבל הפרלמנט הטורקי: נצטרף למאבק בדאעש
ניבתנים הם צוללנים מעולים ולעתים צוללים לעומק של עשרות מטרים לקרקעית הים כדי למצוא מזון. אולם הם משתמשים בקרחונים על פני הים כדי ללדת את צאצאיהם, לטפל בהם ובתוך כך גם מבריחים טורפים. אך כשהמצב הופך לבלתי אפשרי למחייה, הם גוררים את עצמם לעבר היבשה.
"אחד ההבדלים בין 'הגרירה' הזאת לאחרות הוא הכמות הענקית של החיות שהגיעו לחוף", אמר ג'יי צ'דוויק, מומחה לאקולוגיה ממכון המחקר הגיאולוגי בארה"ב. "גרירות" אלה באזורים של הים הצ'וקצ'י, שבו מתגוררים גם דובי קוטב הצדים באזור, נצפו לראשונה בחופי רוסיה עד שאוכלוסיות הניבתנים הגדולות הגיעו לאלסקה ב-2007.
החוקרים המנטרים דפוסים אלה מעריכים כי 35,000 ניבתנים הגיעו בסוף השבוע לחוף ליד הכפר פוינט ליי, כ-1,130 קילומטרים צפונית לאנקורג'. החיות בעלות הניבים שוקלות כ-1,225 וגודלן מגיע ליותר משלושה מטרים.
מדענים מרשות הדגים וחיות הבר האמריקנית אומרים כי החשש הגדול ביותר הוא שהתאספות הניבתנים תלווה במקרי מוות גבוהים שייגרמו מרמיסות. לדבריהם, היעלמות הקרח נובעת ככל הנראה משינויים באקלים.
תנועה כזאת של חיות עשויה להיות מסוכנת לניבתנים הצעירים, שעשויים להימחץ על ידי כלי שיט או על ידי טורפים, כמו דובי גריזלי או דובי קוטב. המדענים מעריכים כי אוכלוסיית הניבתנים נעה בין 200,000 ל-250,000 פרטים, אולם לא ידוע מה מספרם המדויק.
לפנייה לכתב/ת 
