איך לוודא שהעו"ד לא מועל לכם בכסף? מדריך
פרשת עו"ד יעקב פינק, שהתוודה שמעל ב-14 מיליון שקל מלקוחותיו, יכולה להדליק נורה אדומה אצל כל מי שהעביר כסף לנאמנות. כך תשמרו על הכסף
היום (א') הותר לפרסום שמו של עו"ד יעקב פינק,
שהסגיר את עצמו והתוודה שמעל בכ-14 מיליון שקל מתוך כספים שהחזיק בנאמנות עבור לקוחותיו. אמנם מדובר במקרה חריג שאינו מעיד על הכלל, אולם כדי להישאר על הצד הבטוח יש כמה צעדים פשוטים שבאמצעותם יכול לקוח להקטין את הסיכון למקרה שבו עורך הדין ייקח לידיו כספים שלא מגיעים לו.
צעד חשוב נוסף, שבאופן מפתיע אינו טריוויאלי עבור לקוחות רבים, הוא להכיר היטב את המסמכים שמכוחם מוחזק כספם בנאמנות: לא מעט לקוחות עושים לעצמם הנחות ומרחיקים עצמם מלקרוא ולהבין בטענה שמדובר בעניינים משפטיים מסובכים, ושבדיוק לשם כך שכרו שירותיו של עורך דין.
פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- סנגור וטוב לו: לא מתנצל על ייצוג עבריינים
- סופית: נדחתה תביעת תושבים נגד רמת חובב
- זלזול בעמיתים או הריון: למה פוטרה העובדת?
- ריב על חניה: שוטר תקף אזרח וישלם 35 אלף
ראשית, אם מדובר בעורך דין שאינו מוכר ללקוח, רצוי לקבל עליו המלצות וניתן לוודא בלשכת עורכי הדין כי אכן מדובר במי שרשאי לעסוק במקצוע, ולא מדובר במתחזה או במי שהושעה לתקופה מסוימת או לצמיתות.
עורך הדין שמעל
14 מיליון, 23 לקוחות
אלי סניור ואביאל מגנזי
הותר לפרסום כי יעקב פינק הוא הפרקליט שהתוודה במשטרה שמעל בכספי לקוחותיו. לאשתו הוא חייב חצי מיליון. האם הפרקליטות תקבל הסכם שחתמה עמו המשטרה?
יש לוודא כי קיימות הוראות כתובות ברורות ומפורשות לנאמן וכי עותק מצוי בידי הלקוח. על הלקוח להבין את הנסיבות (למשל לשם מה מחזיקים בנאמנות חלק מהתמורה בעסקת מכירת דירה?), או לקבל הסברים עליהן מעורך הדין. מובן שכאשר הלקוח בקיא בפרטים ומכיר את המסמכים קשה יותר "למכור" לו סיפורים.
צעד נוסף הוא לוודא שהכספים הופקדו בחשבון נאמנות שנפתח באופן ספציפי לעסקה הייחודית, כאשר הלקוח רשום בספרי הבנק כנהנה באותו חשבון. לשם כך ניתן לבקש מעורך הדין אישור מהבנק. מובן שכאשר הכספים מופקדים בחשבון נאמנות ספציפי, הדבר מקשה על הוצאתם שלא בהתאם לתנאי הנאמנות. כמו כן, ניתן לבקש מעורך הדין אישורים תקופתיים על גובה יתרת הכספים בחשבון הנאמנות, דבר שאף הוא יקטין את הסיכון שהכספים יוצאו מהחשבון שלא למטרה לשמה הופקדו.
יש לבצע מעקב אחר תהליך שחרור הכספים. על הלקוח לוודא כי עורך הדין עומד בלוחות הזמנים הקבועים במסמכים לשחרור הכספים ללקוח או קבלתם. אם יש חריגה מלוחות הזמנים, ניתן לבקש הבהרות מעורך הדין ובמקרה של חשד יש לדרוש אסמכתאות בכתב. בהקשר זה הלקוח גם יכול לבקש מעורך הדין להעביר אליו בזמן אמת עותק של כל תכתובת המוחלפת בין עורך הדין לצד השני לעסקה ו/או לרשויות.
הדרך הפשוטה ביותר להקטנת החשיפה של הלקוחות לסיכונים הקשורים בשמירת כספי הנאמנות המופקדים בידי עורכי הדין המטפלים בעסקה (בדרך כלל בידי עורך דינו של המוכר), היא הקטנת הסכומים. כספי הפיקדון מיועדים - ברוב המכריע של העסקאות - להבטחת תשלומי היטלים ומסים לרשויות השונות (בעיקר חובות ארנונה לעירייה, היטל השבחה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ותשלומי מס שבח לרשות המסים), אשר ללא תשלומם לא ניתן להשלים את העסקה ולרשום את הזכויות על שם הקונה בפנקסי המקרקעין.
בעסקאות רבות החשיפה לתשלומים אלה עלולה להגיע למאות אלפי שקלים (ולעיתים גם למיליונים), אולם עורכי הדין המטפלים בעסקאות מסוג זה אמורים להיות מסוגלים להעריך באופן ריאלי את גובה התשלומים הצפויים – אם בכלל – ולצמצם את הסכומים המופקדים למינימום הנדרש. עדיף לא להיכנע לדרישות מוגזמות וחסרות בסיס של עורך הדין שבידיו מופקדים הכספים, וכי לרוב הוא יעדיף להשאיר "שולי ביטחון" רחבים ומוגזמים אשר משמעותם הגדלת הפיקדון בעשרות אחוזים, ללא הצדקה.
נדבך נוסף, חשוב לא פחות, הוא צמצום הסיכון בדרך של הקדמת מועד קבלתם של אישורי המסים השונים על תשלומי החובות לעירייה, תשלום היטל ההשבחה ותשלום מס השבח. הקדמה זו תאפשר צמצום משמעותי ביותר של כספי הפיקדון המופקדים בידי עורכי הדין, שכן הפיקדון נועד להבטיח את קבלת אותם אישורים.
גם כאן הדבר נתון במידה רבה בידי עורכי הדין של העסקה, אשר יכולים להנחות את הצדדים ולסייע בידם בכל הקשור לקבלתם המוקדמת של אישורי המסים. הניסיון מלמד שבדרך כלל פרק הזמן שבין מועד חתימת הסכם המכר למועד מסירת החזקה בנכס לקונה (אותו מועד שבו מופקד הפיקדון בידי עורך הדין) נע בין חצי שנה לשנה ויותר. פרק זמן זה אמור להספיק, ברוב המכריע של המקרים, לקבלת אישורי המסים טרם השלמת העסקה, ובדרך זו להימנע מהפקדת סכומי עתק בפיקדון בידי עורכי הדין המטפלים בעסקה.
בהקשר זה, טוב יעשה הלקוח הזהיר אם ידרוש מעורך הדין המייצג אותו שינחה אותו, או יפעל מטעמו ללא דיחוי לקבלת האישורים השונים ו/או לנקיטה מיידית בהליכים הדרושים לקבלת האישורים, גם כאשר קיימת מחלוקת כספית עם הרשויות השונות, על גובה הסכומים.
- עו"ד יגאל קווה הוא שותף וראש מחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד רון גזית רוטנברג ושות'
- עו"ד עופר יעקב, העוסק במקרקעין, הוא שותף במשרד יעקב, גבסי ושות'
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד יגאל קווה
צילום: יונתן ארליך
עו"ד עפר יעקב
צילום: יחצ
מומלצים