חשבון הבנק הוגבל? יש לכם 5 חבלי הצלה
חמש עילות יכולות להציל לקוח לפני שיסומן כבעייתי בבנק ישראל ויוגבל לתקופה של שנים: אלה הצעדים שצריך לבצע אחרי שצ'ק שלכם חזר
פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- סנגור וטוב לו: לא מתנצל על ייצוג עבריינים
- סופית: נדחתה תביעת תושבים נגד רמת חובב
- זלזול בעמיתים או הריון: למה פוטרה העובדת?
- ריב על חניה: שוטר תקף אזרח וישלם 35 אלף
הסטטיסטיקה מצביעה על כך שיותר מ-70% מהעסקים הקטנים והבינוניים לא שורדים יותר מחמש שנים, ונתונים אלה קשורים אף הם בקשר הדוק עם הגבלת חשבון. פעמים רבות, כשחשבון העסק או החברה מגיע למצב של הגבלה - הספקים והלקוחות מיודעים על כך וחוששים להמשיך בהתקשרות והבנקים מתחילים לצמצם את האשראי. מכאן, הדרך לסגירת העסק קצרה.
פנייה מהירה לסניף
סוד שמור היטב הוא שלסניף הבנק יש סמכות לבטל את ההגבלה טרם כניסתה לתוקף. לבנק ישנו שיקול דעת הקבוע בסעיף 9 לחוק צ'קים ללא כיסוי אם להודיע לבנק ישראל על סירוב צ'ק בטעות.
במהלך 15 הימים שבהם החשבון "מועמד להגבלה" ניתן לפנות לבנק ולבקש את תיקון טעות שנפלה בחשבון. אם יש לכם טענה טובה כנגד סירוב צ'קים - חשוב מאוד לעשות שימוש בזכות זו. לא מעט פעמים גילינו שפנייה כזו לסניף מניבה פירות: כך למשל, בנק ביטל הגבלת חשבון של לקוח שלא היה יכול להעביר כספים לחשבון כיוון ששהה בשירות מילואים.
מקרה מעניין נוסף אירע כאשר צ'ק סורב אף שבעל החשבון הפקיד את הסכום בסיום יום העסקים, והפקיד הודיע כי מבחינתו ההפקדה נעשתה למחרת. הסניף שקיבל את מכתב התראה מעו"ד הבין כי הוא עשוי להיתקל בבעיה וביטל את הסירוב.
ערעור וצו מניעה
אם הבנק לא מסכים לבטל את הסירוב גם לאחר שפניתם ושלחתם לו מכתב התראה, יש להגיש ערעור על ההגבלה. חשוב לפעול מהר, שכן לפי חוק צ'קים ללא כיסוי יש לרשות הלקוח רק 15 ימים לערער. בחוק קיימות חמש עילות שבגינן ניתן לבקש גריעת צ'קים שסורבו. אם לקוח יוכיח אחת מהן, הוא עשוי להביא לביטול ההגבלה:
1. טעות. למשל, כשהבנק ממשיך לסרב צ'קים בטעות אף שהחשבון כבר נכנס למסגרת. מצב כזה מתרחש כאשר נמשכים מספר צ'קים בבת אחת, והבנק, שכבר החל בסירוב, ממשיך מכוח האינרציה לסרב מבלי לבדוק את החשבון.
2. עיקול על החשבון. הצ'ק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרוע אותו במשך 60 ימים.
3. ללקוח יסוד סביר להניח שהבנק אמור לכבד את הצ'ק. מקרה כזה יכול לקרות כאשר בין הבנק ללקוח יש הסכם שבנוהג, שבו בעבר הבנק כיבד צ'קים למרות חריגה, וללקוח יש יסוד סביר להניח שהבנק ימשיך לכבד צ'קים גם במקרה שאין יתרה מספקת בחשבון.
ב-2008 נוספו לחוק שתי עילות חדשות, שנולדו כתוצאה מבעיות שונות שעלו עקב מבצע "עופרת יצוקה".
5. פגיעה באדם או ברכוש כתוצאה ממעשה איבה או מלחמה. למשל, כשאדם נפצע בפיגוע והיה מאושפז באופן שמנע ממנו את הטיפול בחשבונו.
עיכוב ההגבלה
בהנחה שהנימוקים לערעור על ההגבלה והבקשה לצו מניעה מבוססים, יינתן צו לעיכובה עד לאחר הדיון. לעיכוב ההגבלה חשיבות כפולה: בזמן העיכוב החשבון פועל כרגיל - ניתן להמשיך למשוך צ'קים והבעיות מול הספקים והלקוחות מצטמצמות. ללקוח יש גם זמן להיערך להגבלה הצפויה, ככל שתיכנס לתוקף.
לא פחות חשוב מכך, נוצר פתח למו"מ עם הבנק. במקרים רבים, כאשר הבנקים רואים בעצמם שנפלה טעות או שהצ'ק סורב בניגוד לנהוג מול הלקוח, הם מגיעים להסכמה. פעמים רבות הבנקים אינם מעוניינים לחשוף עצמם לתביעות כמו לשון הרע בגין סירוב שיק בטעות או לפיצוי על הפסקת אשראי שגויה.
החסרונות
החיסרון המרכזי בהגשת תביעה לפי חוק צ'קים ללא כיסוי הוא התפיסה שלפיה הבנק הוא מוסד המגן על האינטרס הציבורי מפני מושכי צ'קים ללא כיסוי. מדובר בבעייתיות מובנית בחוק, שבה צד להליך פועל גם בשמו ובשם האינטרסים המסחריים שלו וגם בשם האינטרס הציבורי.
עם זאת, בשנים האחרונות אנו רואים עוד ועוד פסקי דין המנתחים את מערכת היחסים בין הבנק לבין הלקוח, תוך הבנה מסחרית כלכלית אמיתית. ונראה כי בתי המשפט יודעים להבחין אם מדובר בהתנהלות עסקית קלוקלת מצד לקוח שמחלק צ'קים ללא הבחנה או שהבנק טעה או סטה מהסכם מתמשך וקיים באופן חד צדדי.
יש עילה? תערערו!
הגבלת חשבון היא גיבנת שעשויה ללוות עסקים, חברות ואנשים פרטיים במשך ארבע שנים (שנת ההגבלה ועוד שלוש שנים מיום סיומה). לעסק זו עלולה להיות מכת מוות. על אנשים פרטיים זה יקשה את ההתנהלות והם לא יוכלו לקבל משכנתא או אשראי מהבנק.
משכך, כדאי מאד שבעלי חשבון יעמדו על זכויותיהם – וככל שיש להם טענות מוצדקות, לא יתעצלו ויגישו ערעורים על הגבלות. ככל שירבו ערעורים כאלה, כך יעלו המודעות וההבנה של המורכבות הכרוכה בניהול חשבון. הדבר יביא למגמה (שכבר נצפית בפסיקה) המביאה בחשבון את האינטרס הציבורי הרחב של השארת עסקים פעילים ואי "סימון" אנשים פרטיים כבעייתיים.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד מיכל שחר
היא בעלת משרד העוסק בתחום המסחרי והנדל"ן, ומשמשת כיועצת המשפטית של לשכת היועצים העסקיים בישראל