מהגרים קובנים שתו שתן ודם כדי לשרוד בים
הם תכננו לשוט למרכז אמריקה ואז להגיע ברגל לארה"ב דרך מכסיקו. בדרך התקלקל המנוע, מי השתייה נגמרו ואף ספינה לא עצרה לעזור להם. סיפור המסע המדהים של 32 קובנים שנתקעו 3 שבועות בלב ים בדרך לחופש
עוד חדשות בעולם :
ממציאי ה-LED הכחול זכו בפרס נובל לפיזיקה
השוטרים בזימבבואה מחייכים. בפקודה!
רישיון להרוג: ציידי הציפורים שֶׁבָּזים לחוק
סקנדל המין ששינה את הפוליטיקה בארה"ב
"עצוב לי על אלה שלא הצליחו לשרוד", אמר איזקיארדו בראיון מבית דודו ודודתו בפורט סנט לוסי בפלורידה.
בים וביבשה עד היעד הנכסף - ארה"ב
קובנים רבים בורחים מארצם הקומוניסטית במספרים גדולים ועושים את דרכם למרכז אמריקה דרך הים, ואז עורכים מסע יבשתי ארוך שהיעד הסופי שלו הוא ארה"ב. במסגרת המדיניות האמריקנית "רגל רטובה, רגל יבשה", כמעט כל הקובנים שמגיעים לגבולות השכנה מצפון מורשים להישאר בה, בשעה שאלה שנעצרים בים מוחזרים לארצם.
בתחילת אוגוסט יצאה קבוצת המהגרים הקובנים לדרכה, אבל נתקעה בבעיות במרחק של 64 קילומטרים מאיי קיימן כשמנוע הסירה התקלקל והפסיק לעבוד ביום השני למסע בים. כך על פי איזקיארדו בן ה-32. הם ניסו לנופף בדגלים לספינות שעברו לידם, אך ללא הצלחה יתרה. "אף אחד לא עצר לנו אף על פי שהם יכלו לראות כמה נואשים היינו", סיפרה מיילין פרס בת ה-30, ניצולה נוספת שמתאוששת בעיר אוסטין בטקסס מהמסע המתיש.
נוסעי הסירה השליכו את המנוע המקולקל לים כדי להפחית במשקל הסירה, והכינו מפרש מאולתר מסדינים שנתפרו זה לזה. שישה מהמהגרים החליטו לקפוץ למים ולשחות לחוף הקובני, אבל איש לא שמע מהם דבר מאז.
אגרו מי גשמים במזרקים
גשמים שירדו לפרקים באזור סיפקו לנוסעי הסירה את מקור המים היחיד, והם אגרו אותם במזרקים וחילקו אותם במנות מדודות. אישה אחת שהייתה בחודש השישי להריונה קיבלה מנת מים גדולה יותר. אלא שהחום הכבד והיעדר המים הביא לכך שאחד עשר נוסעים מתו מהתייבשות. הראשון למות היה חברו של איזקיארדו, רפאל בארטוטי אופריל בן ה-50, מכונאי רכב מהוואנה. "זה היה היום העצוב ביותר בשבילי", אמר איזקיארדו.
לאחר שאזלו מי השתייה, החלו הנוסעים לשתות מי ים וגם את השתן של עצמם. אופריל היה אחד מאלה שהשתמשו במזרקים כדי לשתות באמצעותם את הדם שלהם. "זו הייתה טעות, האנשים ששתו דם התעלפו. בהתחלה הם איבדו את הכרתם ואז מצאו את מותם.
אופריל ואיזקיארדו עזבו את העבודות שלהם שישה חודשים קודם ליציאתם למסע הימי, לאחר ששמעו על סירות שיוצאות ממנזנילו שבמזרח קובה למרכז אמריקה.
הרשויות האמריקניות מסרו כי בחודש שעבר הגיעו לשטח המדינה יותר מ-16,200 קובנים ללא אשרות כניסה דרך הגבול עם מכסיקו - המספר הגדול ביותר שנרשם זה עשור. גורמים קובניים לא הגיבו על הדיווחים על סירות המהגרים שיצאו משטח המדינה, אבל האשימו את המדיניות האמריקנית בעידוד המהגרים לסכן את חייהם.
איזקיארדו ופרס סיפרו שעזבו את ארץ מולדתם מסיבות כלכליות כדי למצוא עתיד טוב יותר עבור ילדיהם. איזקיארדו הותיר מאחור בהוואנה את רעייתו ושני בניו הקטנים. פרס התאחדה עם בעלה בטקסס, אבל הותירה בהוואנה בן ובת קטנים. לדבריהם, הרפורמות הכלכליות שיזמה המדינה הקומוניסטית כדי לשפר את הכלכלה תוך עידוד המגזר הפרטי לא הצליחו לשפר את רמת החיים. במקום זאת, התנאים רק הלכו והחמירו. "סיר הלחץ רותח ומוכן להתפוצץ", אמר איזקיארדו.
שני המהגרים רצו לעזוב את ארצם בצורה חוקית, אולם נאמר להם שיעברו חמש שנים עד שתתקבל החלטה בעניינם על ידי גורמי הקונסוליה האמריקנית. שניהם גם אמרו שהמחשבה על בני זוגם והילדים שלהם היא זו ששמרה עליהם בחיים. "ידעתי שאני חייבת להיות חזקה עבורם", אמרה פרס. "בסוף הרגשתי חלשה מאוד. פחדתי לסגור את העיניים שלי ושאולי לא אתעורר".
לפנייה לכתב/ת 
