איפה הכסף? המרוץ הבלתי נגמר אחר מזונות
פסק דין של בית משפט, תיקים בהוצל"פ ואפילו ביטוח לאומי לא מצליחים לסייע לאלפי נשים בישראל. אולי הליך "המסלול המהיר" יעשה את השינוי
יותר ממיליארד שקל (!) - זה הסכום שאבות בישראל היו חייבים עבור מזונות ילדיהם ב-2012. מדוע רבים כל כך לא משלמים מזונות אף שחויבו על ידי בית המשפט? האם וכיצד ניתן לשנות את המצב? במשך שנים מנסה המחוקק למצוא פתרון ראוי ויעיל לאימהות שנאלצות לשאת בהוצאות גידול הילדים בגפן, שעה שהאבות מתנערים ממילוי חובתם הבסיסית ביותר. לצורך כך, נקבע לאחרונה "המסלול המהיר" לגביית מזונות, אך תחילה אמנה את שאר האפשרויות לעשות זאת.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נתפס: פושט רגל רשם בית פרטי על שם בנותיו
- חולת סרטן בקרב על אחוזי נכות מביטוח לאומי
- הוקל עונשו של חרדי שדקר את בן זוגו בבקבוק
- חשבון הבנק הוגבל? יש לכם 5 חבלי הצלה
הצעד הראשון
במהלך פרידה יכולים בני זוג להגיש תביעת מזונות בבית משפט לענייני משפחה. בסוף התהליך יפסוק בית המשפט את גובה המזונות המגיעים לילד, בהתאם לצרכיו ולנתונים כלכליים ואחרים המובאים בפניו. ככלל, נכון להיום, גובה המזונות המינימלי המקובל עומד על כ-1,300 שקל לחודש לילד, בתוספת אחוז מסוים משכר הדירה ומחצית הוצאות חינוך ובריאות.
הניסיון מלמד שכאשר הצדדים משכילים להגיע להסכמות בכוחות עצמם, גדל הסיכוי שיעמדו בהתחייבויות שנקבעו על ידם. אדרבה: קביעת המזונות על ידי גורם חיצוני כבית משפט מגבירה את הסיכוי לאי עמידה של האב במחויבויותיו.
ואולם, למרבה הצער, פסק דין (מוסכם או מוכרע שיפוטית) אינו מבטיח את תשלום המזונות ולעיתים רבות הוא מהווה רק צעד ראשון בתחילתה של דרך חתחתים מייגעת לגביית הכספים.
הליך ההוצאה לפועל: מסורבל ובעייתי
הדרך העיקרית לפעול נגד אב שלא משלם מזונות היא באמצעות פתיחת תיק הוצאה לפועל (הוצל"פ) בעלות נמוכה, הגם שמדובר במנגנון מסורבל ובעייתי.
בכל מקרה, מבחינת לשכת ההוצל"פ, כיסוי חוב מזונות של ילד עומד בקדימות לכל חוב אחר. בניגוד לחובות אחרים, אב אינו יכול לטעון לחוסר אפשרות לשלם מזונות. טענה כזו עליו להפנות לבית המשפט במסגרת תביעה להפחתת סכום המזונות (הוכחת תביעה כזו אינה פשוטה כלל ועיקר ודורשת הוכחה מוצקה לכך שהכנסות האב פחתו באופן שאינו מאפשר לו לשאת בתשלום המזונות).
ואולם, למרות האמצעים הננקטים כנגד סרבני התשלום, מצב גביית המזונות עגום.
גם ביטוח לאומי לא מצליח
במקביל למסלול ההוצל"פ ישנו פתרון נוסף: גביית דמי המזונות מהמוסד לביטוח לאומי בהתאם לחוק המזונות (הבטחת תשלום). במקרה כזה, ביטוח לאומי משלם את המזונות ולאחר מכן פועל לגבייתם מהאב. בפועל, גם ביטוח לאומי, ממש כמו האימהות, לא ממש מצליח בכך.
עם קבלת בקשת האם לתשלום מזונות, משקלל הביטוח לאומי נתונים רבים (גובה המזונות, מצב משפחתי, גובה הכנסה, מספר הילדים ועוד), ובהתאם להם קובע אם ישלם את דמי המזונות ואת גובהם (הדרך לחישוב הזכאות מפורסמת באתר הביטוח הלאומי).
יוצא אפוא, שרק עניות מרודות - או כאלה שהכנסותיהן אינן מדווחות - יכולות "ליהנות" מתשלום המזונות. כשמדובר בנשים עובדות – ביטוח לאומי לא יעזור. עצוב לראות נשים המהססות לצאת לעבוד או מתאמצות להשתכר "בשחור" רק כדי שלא לפגוע בקצבת המזונות העלובה מהביטוח הלאומי.
חדש: מזונות במסלול המהיר
המסלול החדש שנחקק לאחרונה (לעת עתה כהוראת שעה המוגבלת לשש שנים כדי ללמוד על יעילותו), מעביר את הטיפול בביצוע פסקי המזונות לידי לשכת ההוצל"פ עצמה, מבלי שהאימהות תצטרכנה להתעמת ישירות עם האבות החייבים.
לאחר פתיחת התיק, הלשכה אחראית לגביית החוב בכל האמצעים הקיימים ברשותה: עיקולים, צווים, הגבלות ומאסרים. מסלול זה אמנם אינו דורש היעזרות בעורכי דין אך כאמור, יעילותו עדיין לא ידועה.
ומה עם האבות?
מצדו השני של המתרס עומדים אותם אבות שטוענים, בין היתר, שסכום המזונות שנקבע מותיר אותם ללא פרוטה (טענה שכאמור מקומה בביהמ"ש ולא בהוצל"פ - שם אין התחשבות ביכולת האב). טענה אחרת היא טענת "פרעתי", ומשמעותה: "כבר שילמתי, מה היא רוצה?!".
לא מזמן קבע בית המשפט המחוזי שאב שחזר לחיות עם אשתו וכלכל את הבית ואת הילד, אינו יכול לטעון לפטור אוטומטי ממזונות. על אבות לדעת שתשלום ישיר לילדים או רכישת מוצרים עבורם, אינם מהווים תשלום מזונות.
תשלום המזונות אמור להיות ישיר וברור ולא בדרך עקיפה. תמיד כדאי לנסות להגיע בהסכמה לסכום, שמצד אחד האב יכול לעמוד בו ומצד שני הילד יכול לחיות עמו, ולעגן כל שינוי בכתב ובאישור בימ"ש.
לבסוף, עצה כללית: זכרו! המזונות אמורים לשמש את ילדכם – דאגו להם!
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד רחלי שחור אנגלמן
עוסקת בדיני משפחה
לפנייה לכתב/ת 
