משבר המים בעזה והסכנה לישראל
מתקני שאיבת השפכים הושבתו, רמת הזיהום עלתה, הסיכון להתפרצות מחלות גבר: כנס שיקום הרצועה ייפתח בצל בעיות שאורבות גם לישראל. "אדם נורמלי שנכנס לפינה הופך למסוכן", אמר תושב עזה
סאמח חטיב משתייך למעמד הבינוני ומעלה ברצועת עזה. הוא עוסק בנדל"ן ומצליח לפרנס את משפחתו בכבוד. עם זאת - ובדומה לשאר תושבי הרצועה - הוא ובני ביתו סובלים מאספקת מים לקויה ונאלצו לאלתר פתרון ולקדוח מעין "באר" עצמאית. "אם אתה חי כאן אתה חייב לבנות לעצמך באר", אמר ל-ynet. "כל מי שיש לו כסף בעזה בונה לעצמו קידוח פרטי כזה".
התמונה הכלכלית המלאה ברצועה תעמוד במוקד כנס המדינות התורמות לשיקום עזה, שייפתח עם בוקר (יום א') בקהיר. במסגרתו, יטענו המכון למחקרי ביטחון לאומי וארגון ידידי כדור הארץ והמזרח התיכון כי פתרון מצוקת האנרגיה והמים בעזה אינו רק מרכיב הומניטרי בתהליך השיקום אלא נושא אסטרטגי קריטי עבור ישראל.
הדו"ח העוסק בנושא נחתם ימים לפני פרוץ מבצע "צוק איתן", ומאז נפגעו התשתיות והידרדרו התנאים עוד יותר. מתקני שאיבת השפכים הושבתו, וכך גם הטיפול בהם. רמת הזיהום במים, הנחותים ממילא, עלתה, ואיתה גם הסיכון להתפרצות מחלות. נושא זה, על פי הדו"ח, אינו מסכן רק את תושבי הרצועה, וצפוי לאיים גם על ישראל ומצרים.
בשנת 2016, הוסיף הדו"ח, יהפוך מקור השתייה היחיד בעזה - מי התהום של אקוויפר החוף - לבלתי ראוי לשתייה בשל מליחות כתוצאה משאיבת יתר. טיפול חלקי בביוב צפוי לזהם את האקוויפר ולהשפיע ישירות על ישראל. בעיית המים עלולה להיות "הקש שישבור את גב תושבי עזה". משבר הומניטרי יהפוך כך לסיכון ביטחוני. "הבעיות מביאות אנשים אל הקצה", הזהיר חטיב. "בן אדם נורמלי שנכנס לפינה הופך למסוכן".
גורם ביטחוני ישראלי בכיר הסביר ל-ynet כי בעיית המים היא חלק מסדר היום הישראלי כבר תקופה ארוכה, ואינה מושפעת מתנאים ביטחוניים אקטואליים. בכפוך לכך, הדו"ח מבהיר כי ישראל אינה האחראית העיקרית לאתגרים הניצבים בפני מפתחי הפתרונות לבעיות אלה, אך היא מחזיקה במפתח לצעדי ביניים הדרושים לייצוב המצב.
גורמים פלסטיניים ובינלאומיים סבורים כי האפשרות המעשית והטובה ביותר היא הגדלת היקף העברת המים והאנרגיה לרצועה - הגדלה של 5 מיליון מטרים מעוקבים של מים (כמתחייב בהסכמי אוסלו) והעברת חשמל למתקני טיהור השפכים בצפון הרצועה שאינם פעילים כעת. בעבר שקלה ישראל העברת חשמל זו, אך הסכם הפיוס בין פתח לחמאס עצר את הדיונים בנושא.
"על מקבלי ההחלטות בישראל רובצת לא רק אחריות מוסרית למנוע התפרצות משבר הומניטרי כתוצאה מקריסת מקור המים היחיד כמעט של תושבי עזה", אמרו מחברי הדו"ח, ד"ר עודד ערן, גדעון ברומברג ומיכל מילנר, "אלא גם האחריות לאינטרסים הישראליים עצמם - הסביבתיים, הבריאותיים והביטחוניים - המחייבים נקיטת צעדים למניעת התפרצות משבר שכזה". הדברים אינם עולים בקנה אחד עם היעדרותה של ישראל מהוועידה בקהיר. המדינות התורמות והמארחת מצרים נמנעו מלהזמין אותה, אף שכמעט כל החלטה בה תדרוש תיאום ואישור ישראלי.
ברומברג הוסיף כי "ראוי שהממצאים על מצב התשתיות בעזה ידליקו נורה אדומה בקרב כל אחד ממקבלי ההחלטות המדיניים והביטחוניים בישראל", ואילו ערן העריך כי "סוגיית המים ניתנת לפתרון מיידי ואין צורך להתנות את פתרונה בפתרון מלא של נושא הגבולות".
לפנייה לכתב/ת 
