140 אלף ק"מ זה מזה: מאדים פגש שביט

אם היבטתם לשמיים לא ראיתם כלום, אבל בחלל בכל זאת התרחש דבר מה מרתק: כוכב שביט חלף הערב (יום א') סמוך, יחסית כמובן, למאדים. מדובר באירוע שבכיר בנאס"א אמר כי הוא מתרחש "אחת למיליוני שנים", ולדברי המדענים יכול לסייע לנו ללמוד על היווצרות הכוכבים. 

מאדים וכוכב השביט הגיעו הערב למרחק של 140 אלף ק"מ זה מזה. כוכב הלכת וגרעין השביט, שגודלו קילומטרים ספורים, לא התנגשו – אולם מאדים חלף בהילה של השביט, שקוטרה כמאתיים אלף קילומטר. "זה אירוע מרהיב", אמר על כך ג'ים גרין מנאס"א. האסטרופיזיקאי קיירי ליס מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס הסביר על החשיבות: "אם נלמד על השביט - צורתו, המבנה שלו - זה יכול ללמד אותנו רבות על האופן שבו נוצרו כוכבים".

כל צי החלליות ורכבי השטח סביב מאדים או על שטחו נדרך לקראת האירוע, שעשוי להוביל לגשם מטאורים עשיר מאוד על מאדים או לתופעות הדומות לזוהר הצפוני. שני הגופים נראו סמוכים זה לזה, אם כי השביט חיוור מאוד ואפשר לראותו רק במשקפות, בטלסקופים או בצילום. מאדים נראה ככוכב אדום בהיר מעל האופק הדרום-מערבי מיד לאחר שקיעת השמש.

הילת השביט, שהוא למעשה גוש קרח שבו כלואים גזים ואבק, נוצרת כאשר שביט מצוי קרוב יחסית לשמש. אז הקרח מתנדף, והאבק והגזים הכלואים בו משתחררים לחלל ויוצרים הילה סביב גרעין השביט, שהוא כשלעצמו קטן מאוד, כמה קילומטרים בסך הכול. גודלה של ההילה, לעומת זאת, עשוי להגיע למאות אלפי קילומטרים. לחץ הקרינה המגיע מהשמש וכן החלקיקים המגיעים ממנה דוחפים את האבק והגזים הלאה מהשביט, וכך נוצר הזנב המפורסם. כאשר מאדים יחלוף בהילה, חלקיקי האבק הרבים המצויים בה יימשכו אל פניו ואז יישרפו באטמוספירה הדלילה שלו וייצרו גשם מטאורים. בנאס"א מקווים לקלוט את גשם המטאורים באמצעות המצלמות של שני רכבי השטח של סוכנות החלל האמריקנית המצויים על מאדים, או באמצעות החלליות החגות סביבו.

האינטראקציה של קרינת השמש עם הגזים בהילת השביט יוצרת תופעה נוספת - חלק מהגזים המצויים בה מתייננים. כאשר אלו יפגשו את האטמוספירה של מאדים הם עשויים ליצור תופעה הדומה לזוהר הקוטב. בתופעה זו חלקיקים טעונים הנורים מהשמש מנותבים על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ אל הקטבים, שם נראים אורות הקוטב (אורורה), כאשר חלקיקים אלו מתנגשים בחלקיקים המצויים באטמוספירת כדור הארץ. אמנם למאדים אין שדה מגנטי דוגמת זה של כדור הארץ, אולם החלקיקים הטעונים יפגשו את אטמוספירת מאדים בכל היקפו ולכן אורות הקוטב עשויים להיראות בכל מקום על פניו.

אירועים כאלה של התנגשויות של שביטים בכוכבי לכת הם נדירים, והפעם האחרונה שבה נצפה אירוע כזה היה בעת שהשביט שומייקר-לוי 9 התנגש בכוכב הלכת הענק צדק בשנת 1994, והותיר צלקות ניכרות באטמוספירה של כוכב הלכת הענק. הפעם אמנם לא מדובר בהתנגשות ישירה של השביט במאדים, אך גם מעבר של כוכב לכת בהילה של שביט הוא נדיר מאוד, וזו הפעם הראשונה שרכבי חלל המסיירים על כוכב לכת יצפו בו מקרוב.