פיצויים? הלקוחה שלימדה אותי שהעולם הפוך

(זה תמיד מצחיק אותי איך שאנחנו מיד מקטלגים את מי שמתקשר אלינו בהתאם לזהות המשפטית העתידית שתהיה לו בתיק: "עובדת", "מעסיקה", "שוכר", "משכיר", "תובע" וכדומה. הרי הוא כל כך הרבה דברים אחרים, אותו אדם שמתקשר אלינו). 

בקיצור, אותה עובדת מספרת לי שהיא הועסקה במהלך השנים האחרונות במקום עבודה מסוים, עד שלפני שלושה חודשים הם החליטו, באופן מפתיע וחד צדדי לחלוטין, לפטר אותה.

ממש כך, מהיום להיום: "בואי לשימוע, הנה שבי, קחי מכתב וביי".

עכשיו, נעזוב בצד את העובדה שהליך השימוע לא היה תקין (העובדת לא רצתה להיכנס לזה), אבל גם פיצויים לא שילמו לה.

והנה חולפים להם החודשים, והעובדת מוצאת עצמה מתקשרת למעסיק שלה שוב ושוב, מבקשת שישלם לה את זכויותיה, והוא מצדו דוחה אותה בתירוצים שונים.

אני שואלת אותה: "האם העלית את בקשתך על הכתב?", והיא משיבה לי שלא, היא "לא יודעת לנסח", ולכן בכלל התקשרה אליי מלכתחילה: על מנת שאנסח עבורה פנייה ראשונית במייל.

אילוסטרציה. קחי מכתב וביי(צילום: shutterstock)

עכשיו חשוב להבין שהעובדת הזו הועסקה שם במשרה קטנה וחלקית, וקיבלה משכורת ממש נמוכה כל חודש - ליתר דיוק 2,500 שקל. כך שבמידה שהיא מחפשת עדיין עבודה חלופית, ופיצויים כאמור היא לא קיבלה, סביר להניח שמצבה הכלכלי לא מזהיר, בלשון המעטה.

לכן אני אומרת לה, "עזבי, חבל שתשלמי לי, בשביל מה שאני אכנס עכשיו לכל הפרטים? בואי פשוט תכתבי לו כך וכך", ומכתיבה לה.

אבל העובדת מתעקשת: "בבקשה דריה, אני לא יודעת לכתוב, תנסחי עבורי את המייל. אני רוצה לשלם לך. בשביל זה התקשרתי".

תודה, בבקשה ושיהיה בהצלחה

ובמקרה שלי, אם מסבירים לי הרבה פעמים ולאט, אני מבינה ממש מהר. אז כמובן שנעניתי לבקשתה ונקבתי בשכר טרחה מאוד סמלי, כזה שיכבד את שתינו. היא אמרה מיד "בטח ותודה", ואני לקחתי ממנה פרטים והתיישבתי להכין מכתבונצ'יק למעסיק שלה.

מיד לאחר ששלחתי לה אותו למייל, קיבלתי ממנה הודעת טקסט "תודה קיבלתי", ואני מצדי השבתי: "שיהיה לך בהצלחה".

והנה, לא חלפה לה שעה, על השעון, ואני מקבלת ממנה הודעה נוספת:

"העברתי לך תשלום, תודה שוב".

שעה.

עולם הפוך

עכשיו בואו ניקח בהתאמה את המעסיק שלה.

או למה להכליל בעצם?

בואו ניקח כל מיני תאגידים גדולים אחרים,

כאלו שיש להם מערכת הנהלת חשבונות מורכבת ומסועפת,

כאלו ששואלים המון המון שאלות לפני שהם מתחייבים לשלם שקל,

כאלו שאומרים לך: "אני לא מטפל בזה, תדבר עם מחלקת שכר/חשבונות/רכש".

מכירים תאגיד כזה?

אז אני חוששת שאצלם, רק אולי ובטח בלי להכליל, זה לא תמיד עובד כך.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

כי מה לעשות, מערכת הנהלת החשבונות שלהם היא ממש גדולה, ואת, במקרה הזה הספקית שלהם, האישה הקטנה והפשוטה שרק רוצה לקבל שכר ראוי על עבודתך הראויה, עלולה לפעמים להיתקל שם בכל מיני מהמורות:

כמו, "גבירתי, מה מספר המק"ט שלך? אין? אז מספר הזמנה. מה איפה? תסתכלי, בצד שמאל למעלה, זה 10 ספרות, עוד קצת שמאלה, עוד קצת, כן יופי – זה זה".

או "רגע, סליחה, מי אישר לך בכלל תשלום החודש? אצלי זה רשום כ'ממתין לאישור'. או.קיי הבנתי, גבירתי, אבל זה לא מה שרשום אצלי. סליחה".

וגם "מתי חתמת על הזמנת עבודה? אה, יש לך חוזה חתום? הבנתי גבירתי, אבל זה לא נחשב, חייבים הזמנת עבודה קודם. בלי הזמנת עבודה אני לא יכולה להעביר לך המחאה".

וכמובן "עם מי דיברת? הבנתי, אבל תשמעי, זו לא הייתה המחלקה הנכונה, בואי תרשמי מספר" (שאף פעם לא עונים בו).

וגם, "בבקשה תשלחי את זה סרוק ונאמן למקור, שלושה עותקים, בדואר רשום. נחזור אלייך בתוך 30 ימי עסקים, לא-כולל-שבתות-חגים-ימי-מנוחה-וימים-אי-זוגיים".

הם משלמים ב"שוטף-פלוס-יצא-לי-כל-החשק", ובינינו, לא ממש בטוח שבסופו של יום את או אתה תרוויחו מהם, לשעת עבודה אחת, יותר ממה שאני הרווחתי מעבודה עבור העובדת שפוטרה.

אישה אחת מול המערכת

והנה, מול מערכת משומנת ושמנה,

(ממש בלי להכליל, כן?

אבל כולנו יודעים על מה אני מדברת,

כי כבר כל כך התרגלנו לעבודה הזו מול מערכות שכאלו),

עומדת לה אישה אחת,

עובדת,

קטנה, זוטרה וחבוטה,

שפוטרה ללא שימוע ובהפתעה גמורה,

וכשאני כותבת לה, במענה להודעת התשלום המפתיעה שלה, הודעת "תודה!", ואף מציינת בפניה שהיא הייתה "ממש זריזה",

היא עוד עונה לי, בפשטות, "ברור, אני לא אוהבת להיות בחובות".

אבל המעסיק שחייב לה אלפי שקלים? לו אין בעיה להיות בחובות. זו דרך המלך שלו.

עולם הפוך.

• עו"ד דריה כנף עוסקת בדיני עבודה וחוזים וכתבה את הספר "המדריך המשפטי שכל אחד צריך בבית"
• לעמוד הפייסבוק של עו"ד דריה כנף - לחצו כאן
• צילום: דלית שחם