נשיא מכללה: שערורייה שהמדינה מממנת לימודי משפטים ומנהל עסקים
ביום פתיחת השנה האקדמית תוקף נשיא המרכז האקדמי פרס, פרופ' רון שפירא, את מדיניות תקצוב ההשכלה הגבוהה ומצביע על הסיבה לקריסת מדעי הרוח: "אנשים מבוססים יחסית מקבלים מחצית משכר הלימוד שלהם כהחזר מאוניברסיטאות. יש הצפה, כי המדינה מעודדת צריכת יתר"
שנת הלימודים האקדמית תשע"ה נפתחה הבוקר (יום א') בסימן המשך מגמת הירידה הדרסטית במדעי הרוח. 7.5% בלבד מכלל הסטודנטים פנו למקצועות הקשורים לתחום, ואילו לפני 18 שנה הנתון עמד על יותר מ-18 אחוזים. הסטודנטים מעדיפים מקצועות כמו ניהול, שצמח ל-11%. לדברי נשיא המרכז האקדמי פרס ברחובות, פרופ' רון שפירא, הדבר "מאוד מצער", אבל בראיון באולפן ynet הוא מטיל את האשמה על המדינה ומדיניות התקצוב שלה.
פותחם שנה ב-ynet
כמה מוציאים? חייו הקשים של הסטודנט הישראלי
על כלכלה ופריפריה: איפה הסטודנטים העשירים?
"מתקתקים ציונים": המירוץ של הסטודנטים
"הירידה במדעי הרוח אומרת משהו לא טוב על האופן שבו התרבות שלנו מתפתחת, למרות שזאת תופעה כלל מערבית", מסביר שפירא, "אבל המכללות (לא מתוקצבות) משקפות את הביקוש, משקפות את השוק החופשי. השאלה העיקרית היחידה שאפשר לשאול היא מה אפשר לעשות בתקציבים הציבוריים - מה אדם ירצה ללמוד ואם יימצא ספק פרטי שמספק לו את מה שהוא רוצה - היא לא שאלה שהמדינה יכולה להתעסק בה.
"מה שהמדינה כן יכולה והיא צריכה ולא עושה, זה להתעסק בשאלה את מה היא מתקצבת. משום מה המדינה מקצה חלק ניכר מהתקציב ללימודים אקדמיים לסבסוד של משפטים, מנהל עסקים, ראיית חשבון וכן הלאה. אני אמרתי את זה עוד כשהייתי דיקן באוניברסיטה מתוקצבת. בעיניי זאת שערורייה שאנשים מבוססים יחסית מקבלים בערך מחצית משכר הלימוד שלהם כהחזר בסובסידיה ממקומות כמו אוניברסיטת בר אילן, העברית ותל אביב". לדברי פרופ' שפירא, "בוודאי שיש הצפה, כי מוצר שמסבסדים אותו סבסוד יתר יש צריכת יתר. מדינת ישראל כל שנה מסבסדת את המקצועות האלה במאות מיליונים".
אז מה כן צריכה המדינה לעשות, לטענתו? "לסבסד לימודי מתמטיקה, ארכיאולוגיה, אשורולוגיה. הסיכוי שגוף פרטי יפתח מחלקה לארכיאולוגיה לא קיים, וזה לא קיים גם במקומות אחרים. אחנו מלמדים דברים שיש להם משמעות אינטלקטואלית ובתארים השניים בוודאי. כשאני מלמד בתואר השני מנהל עסקים או פסיכולוגיה אצלנו יש דברים שיש בהם הרבה עומק אינטלקטואלי. אני לא מלמד תואר שמתחילתו ועד סופו תורה לשמה".
נשיא המכללה מזכיר שאינו מלמד פילוסופיה יוונית במוסד שלו, אבל "אני חושב שכן יש חשיבות לפילוסופיה יוונית. אני לא יכול להבטיח דבר עם התחום הזה. מה שאני כן יכול להבטיח, אילו הייתי מדינת ישראל, זה שאני אתמוך בזה כמה שאפשר. שאני אדאג שלא יהיו קיצוצים, אני אדאג שהסגל יהיה טוב, שהתנאים יהיו טובים, לדחוף ולעשות את הלימודים האלה כמה שיותר יצירתיים".
שפירא התייחס גם למה שמכונה רפורמת הפסיכומטרי של שר החינוך שי פירון. "ראוי לשקול את הנושא של הפסיכומטרי בעד ונגד בנפרד לגמרי בגופים מתוקצבים (על ידי המדינה) ובגופים לא מתוקצבים. כל עוד בחינות הבגרות לא יהיו מצוינות, האוניברסיטאות והמכללות המתוקצבות צריכות להתחשב בפסיכומטרי, מהסיבה הפשוטה שהן מחלקות כספים של משלם המסים, ואת הכספים האלה צריך לחלק לפי אמת המידה הטובה ביותר שיש. גופים לא מתוקצבים זה כבר משהו אחר לגמרי - שכל אחד ייתן את ההשכלה המשובחת שהוא יכול להקנות. אין לו שום גבול של יכולת ייצור שנובעת מתקציב ממשלתי".
אי אמון באוניברסיטאות?
בדיון נפרד באולפן ynet התארחו נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' מנחם בן ששון, ומנכ"ל התאחדות הסטודנטים עמיחי גרין. "המילה קריסה היא לא מילה נכונה בעניין מדעי הרוח", אמר בן ששון, והזכיר שהשנה כמו בשנה שעברה נרשמו 13% מהסטודנטים בעברית למקצועות אלו. "יצרנו שילובים - מנהל עסקים ולימודי סין, מנהל עסקים ואמנות, אמנות ופיזיקה, לימודי המחשב ואמנות. יצרנו תוכנית שנקראת 'אבני פינה' וכל סטודנט באוניברסיטה חייב ללמוד מקצועות מפקולטות מתחומים אחרים. כתוצאה מזה הרחבנו את האופק, הגברנו את התיאבון ויצרנו את הלימוד המשמעותי".
לגי גידול במספר הסטודנטים במכללות בהשוואה לאוניברסיטאות, פרופ' בן ששון אמר ש"זו לא הבעת אי אמון, זה חלק ממדיניות ממלכתית, לנסות לכוון את הגידול בלימודי הבוגר (תואר ראשון) דווקא במכללות. צריך גם לזכור, פרופורציונלית - כשאדם נרשם לאוניברסיטה יש לו עשרות אפשרויות.
במכללות בדרך כלל יש תחומים מאוד מצומצמים ולכן הגידול במספרי התלמידים במכללות גם משרת את המגמות של הסטודנטים להגיע לחינוך תכליתי מאוד בשלב הבוגר, והמכללות נותנות את החינוך המקצועי תכליתי. מה שהאוניברסיטאות רוצות לקבל זה את התלמידים הכי טובים".
גרין מצדו ביקש לשבח את המערכת האקדמית "הטובה מאוד", אבל הזכיר ש"יש הרבה מאוד בעיות. למשל קיצוץ של כמעט 200 מיליון שקלים ממערכת ההשכלה הגבוהה, וזה לאחר עשור שלם שכמעט הלך לאיבוד. עכשיו אנחנו עוד פעם הולכים כמה צעדים אחורה, וחבל. נוטים להתעלם מהרבה מאוד סטודנטים שהם לאו דווקא אקדמיים, אבל חשובים למשק הישראלי לא פחות - ואלה הסטודנטים שלומדים במכללות להנדסאים וטכנאים, מהמכללות הטכנולוגיות, שנמצאים במשבר הרבה יותר כבד מהסטודנטים האקדמיים".
לפנייה לכתב/ת 
