המרצה נגד מכללת רופין: התפטר, תבע ופוצה

לאחר שבוטל אחד התפקידים שמילא החליט חבר סגל במכללה שמדובר בהרעה בתנאים. הוא פנה לבית הדין שהורה לשלם לו יותר מ-100 אלף שקל

עו"ד ד"ר ערן אגו והילה בועז-גבאיפורסם: 29.10.14 , 08:12

מרצה במכללת רופין החליט להתפטר לאחר שבוטל אחד התפקידים שמילא במוסד. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את טענת המרצה כי מדובר בהרעה ממשית בתנאי העבודה, ופסק לו פיצויי פיטורים בגובה יותר מ-100 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-2002 קיבלה המכללה האקדמית רופין לשורותיה מרצה למקצועות המחשב. במהלך השנים הוא הועסק בתפקידים שונים, בהם רכז מקצועות המחשב, שהביא לתוספת בשכרו. באוקטובר 2009 ביקשה המכללה לבטל את התפקיד, אך לנוכח התנגדות המרצה – הוחלט להשאירו אבל לקצץ בשעות פעילותו.

תביעה

18 משכורות פיצוי לבן 62 שפוטר ללא שימוע

עו"ד גל גורודיסקי

עובד של עיריית גבעתיים הוצא לגמלאות אחרי שהתפקיד שלו התייתר. בית הדין הסכים שלא היה עוד צורך בתפקיד, אך קבע שהפיטורים לא נעשו כדין

18 משכורות פיצוי לבן 62 שפוטר ללא שימוע

ואולם, בנובמבר 2010 נמסר למרצה כי מינויו כרכז לא יחודש ותשלום גמול הרכז יופסק. כמה חודשים לאחר מכן הגיש המרצה את התפטרותו ולאחר מכן תבע את המכללה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

לטענתו, נוכח ההרעה המוחשית בתנאי עבודתו יש לראות בהתפטרותו כפיטורים. לדבריו, ההחלטה בתום הליך פגום – בהפתעה, ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת – ולכן יש לחייב את המכללה לשלם לו "פיצויים לדוגמא" (מעין פיצויי עונש). בנוסף הוא תבע תשלומי זכויות נוספות, כמו דמי חופשה, הבראה ופנסיה.

המכללה טענה שהיא מתוקצבת על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), ונדרשת לפעול על פי הנחיותיה, בין היתר בכל הנוגע לתנאי העסקתם ושכרם של עובדים. לפיכך, אי חידוש מינויו של התובע כרכז נעשה כדין ובהתאם להנחיות המל"ג, והדבר היה ידוע לו מראש.

עוד טענה הנתבעת שגמול הרכז הוא סכום זניח, כ-2,500 שקל, ולכן לא מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה, בטח לא כזו המצדיקה לראות בתובע כמי שפוטר. לגבי יתר הזכויות, טענה המכללה ששילמה לתובע את המגיע לו.

ביטול התפקיד – הרעת תנאים

סגנית נשיאת בית הדין, השופטת הדס יהלום, קבעה שההחלטה בדבר ביטול משרת הרכז הייתה סבירה והתקבלה בהתאם להנחיות המל"ג. עם זאת היא פסקה שלא ניתן להתעלם מכך שביטול התפקיד היה כרוך בהרעת תנאים כגון הפחתת שכר וביטול הטבות. משכך, יש מקום לראות בעזיבת התובע כ"התפטרות בדין מפוטר" ולשלם לו פיצויי פיטורים.

עם זאת נקבעה כי בניגוד לטענות המרצה, המכללה מילאה את חובת תום הלב כלפיו, שכן הודיעה לו על ביטול התפקיד עוד ב-2009, ואף נתנה לו הזדמנות להביע הסתייגויותיו. על כן דחתה השופטת את תביעתו ככל הנוגע לפיצויים הנוספים שדרש.

בנוגע לשאר הזכויות קיבלה השופטת את התביעה באופן חלקי וקבעה שאכן חלק מזכויותיו שולם בחסר. בסופו של דבר היא פסקה לו 101,585 שקל בגין פיצויי פיטורים, גמול רכז, פנסיה ודמי חופשה. הנתבעת חויבה גם בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 7,000 שקל.