בדרך לוועדה נוספת? "הפיצוץ בדרבי מוכיח שלא נעשה דבר"
לא מעט ועדות ציבוריות הוקמו בעקבות האלימות במגרשי הכדורגל ומצב הענף בישראל. השופט בדימוס אמנון סטרשנוב: "הענישה אינה מספקת". ח"כ דוד צור, שעמד בראשות שתי ועדות: "אין סיבה להחזיר את השוטרים למגרשים"
בסוף חודש מרס 2012 התפתחה תגרה בסיום המשחק בין הפועל חיפה למכבי פ"ת בין שחקני הקבוצות. שלושה שבועות מאוחר יותר התרחשה תגרה נוספת, הפעם בליגה הלאומית, במשחק בין הפועל רמת גן לבני לוד. בעקבות אותם אירועים, שרת הספורט לימור לבנת מינתה ועדה, כן עוד ועדה, שתיתן פתרונות למיגור האלימות בספורט.
ביזיון בדרבי - כתבות נוספות:
הח"כ שבנו נעצר בקטטת האוהדים - דב חנין
תיעוד: ג'ורדי קרויף משתולל בחדר ההלבשה
היסטוריה של אלימות: האוהד נעצר 11 פעמים
גם הפעם, לאחר אירועי הדרבי התל אביבי שלשום (יום ב'), ככל הנראה ניתן לצפות לוועדה נוספת. כמה ועדות הוקמו במרוצת השנים כדי לטפל בבעיות הכדורגל הישראלי, בין היתר באלימות במגרשים.
סטרשנוב קובע כי המהומה שהתרחשה שלשום באצטדיון בלומפילד ביפו מוכיחה שלא נעשה דבר וחצי דבר כדי להתמודד עם מיגור האלימות ומפנה אצבע מאשימה לעבר גורמי האכיפה והענישה. "הענישה של בתי המשפט וגם בהתאחדות לכדורגל אינה מספקת והולמת. אוהד שפרץ למגרש דינו כמה שנות מאסר", גרס סטרשנוב.
השופט בדימוס בא גם בטענות קשות נגד האבטחה במגרש. "זה בהחלט כישלון מחפיר. אלה קבוצות פאר. צריך להוריד להן נקודות, לסגור מגרשים, להטיל עונשי רדיוס (משחקים ללא קהל או נדידת הקבוצה למגרש אחר שהוא לא מגרשה הביתי) ולשלוח אנשים לבית סוהר".
"להקים יחידה מיוחדת ולהקצות שופט לטיפול בתיקים"
לאחר אירועי האלימות בעונת המשחקים לפני שלוש שנים, השרה לבנת מינתה את מפקד מחוז תל אביב לשעבר, ח"כ דוד צור, לראשות הוועדה לבחינת יישום החוק למניעת אלימות בספורט שנחקק ב-2008. בין השאר קבעה החקיקה כי שוטרים לא יהיו במגרשים וניהול האירוע יהיה באחריות הקבוצות.
ועדת צור המליצה שלא להחזיר את השוטרים למגרשים וחבר הכנסת ממפלגת התנועה, שמשמש כיום כיו"ר ועדת הכנסת למניעת אלימות, גזענות והימורים בלתי חוקיים בספורט מגונן על ההחלטה.
"הקונספט הזה לא נכשל. אם מסתכלים על רצף של שנים, צריך להמשיך באותה מתכונת. האחריות לא ירדה מהשוטרים. בסופו של דבר יש מקומות שאני כן קורא למשטרה לבצע הערכת מצב ולהחליט ששם היא לוקחת את ניהול האירוע לידיעה ולא משאירה אותו להתנהלות מול מנהל האירוע", הסביר צור.
לדבריו, ישנם 200 שוטרים שנמצאים באירוע הספורט, אך הם לא נמצאים בתוך המגרש. "הם לא עומדים כחגורה כפי שהיו רגילים לעמוד בתוך היציעים וההחלטה להוציא אותם מהמגרשים נועדה בין היתר למנוע את החיכוך שהם יצרו, דבר שגרם להתגברות והסלמה של מהומות".
צור מסביר כי המודל שניסו ליישם בישראל הוא המודל האירופי, שבו שהמאבטחים והסדרנים הם שמנהלים את האירוע והאחריות עדיין נותרה לפתחו של מפקד המחוז. "באירועים עם פוטנציאל רגיש הוא לוקח את האירוע לניהולו המלא, כמו שהחליט מפקד המחוז אחרי הפריצה הראשונה".
המלצה שלא יושמה במסגרת ועדת צור היא הקמתה של יחידה מיוחדת שמימונה מגיע בעיקר מהטוטו וממפעל הפיס ונועדה להילחם בהפרות הסדר ובאירועים האלימים במגרשים וכן בכל הקשור להימורים בלתי חוקיים ומעורבות של גורמים עבריינים במגרשים.
המלצה נוספת שלא יושמה היתה הקצאת שופט מקצועי מיוחד לנושא ההתפרעויות בספורט שיטפל בתיקים נגד אוהדים. "שופט שלא ממוקד בנושא הזה רואה עצורים שחשודים באונס, ניסיון רצח וגניבות יחד עם מתפרעים בספורט. מבחינתו, מפר הסדר באצטדיון הוא המקרה הכי קל שראה באותו היום", הסביר צור.
"המשטרה לא מונעת אלימות"
עוד ועדה שהוקמה בישראל על ידי לבנת הייתה הוועדה הציבורית לבדיקת המבנה הניהולי של ענף הכדורגל בישראל בראשות פרופסור ירון זליכה. ביולי 2013 פרסמה הוועדה את המלצותיה וגרמה לסערה כדורגל בין קברניטי הענף במיוחד לאחר שזליכה אמר במסיבת עיתונאים כי "יסודות הכדורגל כאן רקובים".
עם זאת, זליכה טוען כי לא צריך בהכרח להתרגש מאירועי הדרבי. "חשוב להבין שאירוע אחד, כמה שיהיה חריג ולא נורמטיבי, אינו מעיד על הכלל", הסביר זליכה. "נעשתה התקדמות יפה מאוד בכל הנוגע לרמת המתקנים ואיכותם, הפניית תקציבים למועדוני אוהדים וקבוצות ילדים. אסור שנעיב על ההתקדמות הזו באמצעות אירוע חריג של אדם אחד ומקרה אחד".
בתחום האלימות בכדורגל, אחת מהמלצות הוועדה שלדברי זליכה יושמה הייתה הקמת מועדוני אוהדים ושיתופם באחריות בניהול הענף. שיתוף הורים במחלקות הילדים והנוער הייתה מסקנה נוספת של הוועדה כמו גם הפחתת מחירי הכרטיסים לילדים ולנשים ולהגדיל את כמות הכרטיסים המיועדים לקהל זה.
"ברגע שאוהדים מרגישים שותפים לנעשה בקבוצתם, הם לוקחים אחריות רבה יותר גם על הנעשה במתקן הספורט. ברגע שציבור האוהדים יהיה מגוון יותר ויכלול גם נשים וילדים שיחזרו ליציעים אז תהיה לכך הקרנה על נטיית האנשים הלא-נורמטיביים להתנהל בצורה לא תקינה", אמר זליכה.
אבל האם הפתרון אכן טמון בענישה? ד"ר שלומית גיא, אנתרופולוגית וחוקרת ספורט העוסקת בסוגיות של מניעת אלימות שהייתה חברה בוועדת זליכה, סבורה כי ענישה לא תמנע אלימות עתידית. "אין ספק שבמקרה הנוכחי צריך להעניש את אותם אוהדים שפרצו למגרש במסגרת החוק. עם זאת, לענישה יש שלוש מטרות: להרחיק את הפושע מהחברה, להחזיר את הסדר ולספק את הצורך שלנו בצדק. היא לא מונעת אלימות".
לדברי ד"ר גיא, האלימות בכדורגל מצד האוהדים ירדה בשנים האחרונות. "האירוע שקרה בבלומפילד יכול היה לקרות בקלות בגרמניה ובאנגליה. המשטרה לא יודעת למנוע אלימות", מסבירה האנתרופולוגית ונותנת דוגמה לתופעת החוליגנים שהשתלטה על הכדורגל האנגלי בשנות ה-80 וה-90.
"גם במודל האנגלי הוציאו שוטרים מהמגרשים ועברו למאבטחים. בתהליך מאוד מהיר נעלמו כל החוליגנים באנגליה. למשטרה יש תפקיד חשוב, אבל הוא צריך להיות ברור. היא לא יכולה לבוא עם סוסים ונשק ויגיע מצב שהיא תייצר מציאות הפוכה ותביא לאלימות", כך ד"ר גיא.
ועדה נוספת שהוקמה בשנים האחרונות הייתה זו של חבר הכנסת לשעבר אבשלום (אבו) וילן, ששימש כיו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט, שהובילה שינויי חקיקה רבים. בין היתר נקבע כי הכניסה למגרש תהווה עבירה פלילית ודינה שנת מאסר וכן איסור על קריאות גזעניות באירועי ספורט.
"מה שקרה ביום שני הוא בושה", טוען וילן. "האלימות בספורט, ובכדורגל בפרט, זה כמו האבן של סיזיפוס: אתה מטפל ואז מגיע מישהו מלמעלה ומתפרע והאבן נופלת ומתחילים מהתחלה".
וילן מציין כי לא יישמו את תיקוני החוק שיזם. "עד שלא תהיה הרתעה רצינית אי אפשר לטפל בתופעות הללו. למרות זאת, יש המלצות שייושמו דוגמת הוצאת שוטרים מהמגרשים והורדת הגדרות. הם ישבו שם כמו קופים וזה רק הלהיט את האלימות. בהיכל תרבות אנשים מתנהגים כמו בהיכל תרבות, אבל האשמה היא לא רק על האוהדים, אלא גם השחקנים צריכים להכיר באחריות שלהם.
לטענת חבר הכנסת לשעבר ממרצ, גם ערן זהבי לא חף מאשמה. "הוא חייב לשקול כל תנועה שלו על המגרש. מה שהם עושים יכול להלהיט את המצב וצריך לעבוד גם עם השחקנים".
לפנייה לכתב/ת 
