שמים פס על הפגים: למה התמותה בישראל גבוהה

פגים נמצאים בקבוצת סיכון להידבקות באלח-דם (זיהום בדם). הסיבות העיקריות לכך הן מנגנון החיסון הבלתי בשל, עורם הדקיק, הצורך בהחדרת ציוד רפואי פולשני, המהווה מצע נוח להתרבות חיידקים ומקור חדירה לדמו של הפג, ועצם האשפוז בבית החולים, הרווי בחיידקים עמידים שהתפתחו על רקע שימוש נרחב באנטיביוטיקה.

אלח-דם היא סכנה גדולה לפג, העלולה לגרום להארכה משמעותית של האשפוז תוך

גרימת נזק בלתי הפיך לאיבריו, עד כדי מוות. כמו כן, הזיהום עלול לעבור לפגים אחרים ולגרום להתפרצות 'מגיפה' בתוך הפגייה, ואף לגרום לסגירתה לקבלת פגים חדשים לפרק זמן.

ההתמודדות היעילה ביותר עם תופעת הזיהומים בפגים היא במניעתה, המחייבת בראש וראשונה מודעות אישית של הצוות המטפל, ומנהיגות ניהולית, המעודדת היגיינת ידיים והקפדה על גישה נקייה או סטרילית, בהתאם לפעולות הטיפוליות המבוצעות בפג.

אולם בכך לא די. יש צורך בהוספת תשתיות, שיאפשרו מניעת זיהומים, הכוללים מרווחים סבירים בין האינקובטורים ויחס נאות בין מספר הפגים המאושפזים למספר האחיות המטפלות בהם, וזאת כדי להקטין את סיכוי העברת הגורם הזיהומי מפג לפג, תוך מתן אפשרות לביצוע היגיינת ידיים נאותה.

50% יותר זיהום בדם בפגים בישראל

במדינת ישראל שיעור הזיהומים בדם בפגים גבוה בלמעלה מ-50% בהשוואה לפגים בצפון אמריקה ופי ארבעה בהשוואה לפגים ביפן. אמנם בעשור האחרון מסתמנת ירידה מסויימת בשיעור הזיהומים בפגים בישראל, אך עדיין אחד מכל ארבעה-חמישה פגים שנולדו במשקל לידה מתחת ל-1500 גרם צפוי ללקות בזיהום בישראל, בעוד שבצפון אמריקה מדובר על אחד מכל שמונה עד 10 פגים.

הסיבות המשוערות למצב זה נעוצות בתשתיות הירודות, המתבטאות בצפיפות ובמחסור קריטי של אחיות בפגיות. נושא שיעור הזיהומים הגבוה בפגיות מטריד ונמצא בראש סדרי העדיפויות של הרופאים הניאונטולוגים (רופאי הילודים).

כדי להוריד את שיעור הזיהומים בפגיות ננקטו, לאחרונה, מספר פעולות. ראשית, משרד הבריאות הפיץ, לפני כשנה, חוזר הממליץ על הסטנדרטים בנושאי כוח אדם, תשתיות וציוד רפואי הנדרשים בפגיות. כדי לעמוד בסטנדרטים אלו נדרשים משאבים רבים, הכוללים תוספת של כ-600 אחיות ו-70 רופאי ילודים, וכן שיפור משמעותי בתשתיות המבניות של הפגים.

אולם הצעד הראשון הוא המודעות למצב הקריטי בפגיות וגיבוש תוכנית עבודה

בכל מרכז רפואי לקידום הפגייה כדי שתגיע לסטנדרטים הנדרשים. כדי לעודד זאת פתח משרד הבריאות, בשיתוף עם הניאונטולוגים, מודל המתמרץ מרכזים רפואיים לפתח את הפגיות המבוסס על דירוג הפגיות על פי קריטריונים וסטנדרטים מוסכמים ותגמול כספי משמעותי לפגיות המדורגות בראש. המודל הופעל לפני מספר חודשים ומסתמנת היענות טובה, שתצטרך להיבחן בשנים הקרובות.

שנית, האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה השיק לפני מספר חודשים, באישור משרד הבריאות, תוכנית לאומית למניעת זיהומים בפגיות הנקראת 'לגעת באפס'. התכנית כוללת הקמת צוותים ייעודיים בכל פגיה, שתפקידם לשפר את איכות המעקב והטיפול למניעת זיהומים, וזאת על ידי ניטור נתונים, הקפדה על יישום הידע באמצעות תיוג, תצפיות, תהליכי למידה ושיתוף למידה בין הצוותים בהנחיית צוות היגוי ייעודי. המטרה היא להפחית זיהומים נרכשים בדם בפגיות ב-25% לשנה בשלוש השנים הבאות. רוב הפגיות בארץ נרתמו לתוכנית ויש כבר סימנים לתוצאות מעודדות בשטח.

כמו כן, האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה פועל יחד עם משרד הבריאות להקמת בנקי חלב אם כדי לאפשר לפגים לקבל אותו מתורמות, במידה ואימותיהם אינן מסוגלות להעניק להם זאת. החשיבות של הנושא נובעת מכך שלחלב אם יתרונות מובהקים במניעת מחלות זיהומיות. השבוע התבשרנו בכנסת על ידי שרת הבריאות שמשרד הבריאות יקצה מיליון שקלים להקמת שני בנקי חלב אם בשני מרכזים רפואיים בפריפריה כבר בשנת 2015.

כפי שניתן להיווכח מן האמור לעיל, יש מודעות של משרד הבריאות למצב הפגיות ולשיעור הזיהומים הגבוה בפגיות ואף ננקטות פעולות בשיתוף פעולה עם הניאונטולוגים להתמודדות עם הבעיה. אנו מקווים שמאמצינו יישאו פרי ונראה תוצאות כבר בחודשים הקרובים, אולם חשוב לדעת שההתמודדות בנושא מניעת זיהומים היא יום-יומית ומתמשכת ומחייבת מנהיגות, נחישות, סבלנות ומשאבים.

ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ ביילוד ובפג, בית חולים ברזילי

תרומות לעמותת לה"ב - למען הפגים בישראל ניתן לשלוח דרך האתר 

המימון נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים