רילוקיישן בהונג-קונג: איפה משלמים מס?

עובדת "צים" חזרה לישראל אחרי שנתיים שבהן שילמה מס הכנסה בשתי המדינות. הסוגיה התגלגלה לשופט שקבע: המחוקק צריך למצוא לכך פתרון

עו"ד מאורי עמפליעדכון אחרון: 13.11.14 , 00:06

סוגיית ה"רילוקיישן ": פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה שפך אור על שאלת המיסוי של עובדים ישראליים שנוידו לחו"ל. השופט רון סוקול ביקש מהמחוקק למצוא פתרונות פשוטים עבור העובדים, שמפאת מורכבות הנושא אינם יודעים כיצד לכלכל את צעדיהם.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בינואר 2006 שובצה עובדת "צים" בהונג-קונג ועברה לגור שם עם בני משפחתה. בעלה התפטר מעבודתו, שני ילדיהם עזבו את מסגרות החינוך, וכולם העבירו את חייהם למקום עבודת האם. אף שהיא ציפתה לשהות שם לפחות חמש שנים, היא פוטרה בחלוף שנתיים בשל חילופי מנכ"ל בחברה, וב-2008 שבו בני המשפחה לישראל.

תביעה בינלאומית

גזפרום ניצחה: פסק דין רוסי התקבל בישראל

עו"ד אנה משה

בית משפט רוסי קבע ש"דאבל קיי" הישראלית תשלם 5 מיליון יורו לענקית הגז. העליון הורה לאכוף את פסק הדין חרף היעדר הסכם בין המדינות

גזפרום ניצחה: פסק דין רוסי התקבל בישראל

מאחר ששכר העובדת שולם דרך "צים" (למרות התנגדותה ודרישתה לקבל את השכר דרך החברה בהונג-קונג), התוצאה הייתה שהיא שילמה מס הכנסה גם בישראל וגם בהונג-קונג.

עם שובה לארץ היא הגישה למס הכנסה בקשה להחזר מס עבור התשלומים שנוכו ממשכורתה בארץ, אלא שפקיד השומה דחה את בקשתה, והיא הגישה ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים.

השופט סוקול הסביר כי שיטת המס בישראל מתבססת על העיקרון הפרסונלי שלפיו הכנסות של נישומים בעלי זיקה לישראל יחויבו במס הכנסה ללא קשר למקום בו הופקו. שאלת הזיקה לארץ נבדקת לפי "תושבות" הנישום – המקום שבו נמצא מרכז חייו.

השופט העיר כי קביעת מיקום מרכז חייו של עובד ברילוקיישן היא משימה מורכבת ביותר, שדיני המס אינם מתייחסים אליה, אף שמדובר בתופעה נפוצה ביותר. מורכבות זו, ציין, עלולה להביא עובדים מנוידים לפעול לניתוק זיקת התושבות לישראל רק משיקולי מס.

לפי תנאי החוק הנוכחיים, התשובה לשאלה היכן היה מרכז חייו של העובד שנויד נבדקת לפי מספר ימי השהייה שלו בישראל בתקופת המס. מאחר שימי השהייה של המערערת ובני משפחתה בארץ היו נמוכים אך גבוליים, החליט השופט לבדוק האם בשנות עבודתה בחו"ל ראו היא ובני משפחתה את מרכז החיים בישראל וכיצד התנהגו בתקופה זו.

הוא קבע כי במקרה זה ישנם סממנים אובייקטיביים וסובייקטיביים המעידים כי בין השנים 2007-2006 הועתק מרכז חייה של המשפחה להונג-קונג: בעלה התפטר מעבודתו בארץ, חשבונות הבנק של המשפחה נוהלו בהונג-קונג, ילדיהם התחנכו שם ובני המשפחה אף השתלבו שם במסגרות חברתיות שונות. את המכוניות ששימשו אותם בישראל הם מכרו ואת הדירה שבבעלותם השכירו לתקופה ארוכה. אלמלא השתבשו התוכניות היו המערערת ומשפחתה נשארים שם למשך כחמש שנים.

נקבע שהחלטת צים לשלם למערערת את משכורתה בישראל (בניגוד לרצונה), כלל לא שוללת את העובדה שהיא ומשפחתה שינו את מרכז חייהם, וכך גם העובדה שהמעבר היה תחום בזמן.

"נישום יכול לבקש להעתיק את מרכז חייו... לתקופה מוגבלת ובתנאי שבאותה תקופה אכן יתקיימו כל הזיקות במיקום החדש" נכתב בפסק הדין. "רצונו של נישום לשוב ביום מן הימים, ואפילו תוך תקופה מוגדרת לישראל, אינו שולל את האפשרות לקבוע כי שינה את מרכז חייו ובלבד שלא מדובר בשינוי ארעי שאין עמו שינוי הזיקות המהותית".

לפיכך קיבל השופט סוקול את הערעור, כך שפקיד השומה ייאלץ לשלם למערערת החזרי מס כמו גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין של 10 אלף שקל.