התרגיל שכשל: ניסה להפיל חובות על גרושתו

גבר שהסתבך כלכלית טען בבית משפט: הגירושים היו למראית עין ואשתי לשעבר צריכה לשלם מחצית מהחובות. השופטת זרקה אותו מכל המדרגות

עו"ד איל בר לבפורסם: 13.11.14 , 22:33

גבר שהסתבך בחובות ניסה דרך יצירתית לזכות בכספים מגרושתו: הוא טען שהפרידה הייתה פיקטיבית ולאחריה חיו הוא וגרושתו כידועים בציבור, ולכן היא חייבת לשלם חצי מהחובות ולהעביר לו חצי מהדירה שרכשה אחרי הגירושים. למזלה של האישה, בית המשפט לענייני משפחה באשדוד לא קנה את התרגיל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

באפריל 1998 אישר בית הדין הרבני הסכם גירושים שעליו חתמו בני הזוג, שהסתכסכו בין היתר על רקע התנהלותו הכלכלית המרושלת של הגבר. בהסכם הוא התחייב לפרוע את כל חובותיו בעצמו ולבטל את הערבויות שנתנה לו האישה.

תביעה

אחרי שנים: נזכרה ב-25 אלף ד' שחייב הגרוש

עו"ד אלון בר

15 שנה אחרי שחתמו על הסכם גירושים החליטה אישה לדרוש מבעלה לשעבר סכום שלטענתה לא שילם לה. הגרוש נגרר בין 3 ערכאות עד שניצח

אחרי שנים: נזכרה ב-25 אלף ד' שחייב הגרוש

לאחר הגירושים רכשה האישה לעצמה דירה והחלה בחיים חדשים, אולם בעלה לשעבר, שמצבו הכלכלי הסתבך והלך, נותר בשלב מסוים ללא קורת גג ופנה לעזרת גרושתו. לטענתה הוא הפעיל עליה לחץ בלתי פוסק שתעזור לו, ובמרס 2003 היא נכנעה לתחנוניו והכניסה אותו לגור בביתה. עם זאת, ומכיוון שלדבריה הייתה למודת ניסיון, היא החתימה אותו על הסכם ממון שמבטיח את בעלותה הבלעדית בדירה. ההסכם לא אושר בבית משפט בשל סירובו של הגבר.

רק בדצמבר 2005 הוא עזב את הדירה וניתק עם גרושתו כל קשר, עד ששנתיים לאחר מכן היא קיבלה לידיה תביעה שהגיש נגדה בעלה לשעבר, ובה דרש לבטל את הסכם הגירושים, כך שגרושתו תחויב לשלם חצי מחובותיו ולהעניק לו חצי מהזכויות בדירה שרכשה.

לטענתו, הם התגרשו רק כדי להציל את נכסיהם מהנושים הרבים שרדפו אחריו וזו הסיבה שבגללה חתמו על הסכם הגירושים ובגינה רשמה האישה את הדירה על שמה בלבד. התובע טען כי בפועל, עד 2005 הם חיו כידועים בציבור, ומאחר שהסכם הממון לא אושר על ידי בית המשפט - החובות והזכויות בדירה משותפים לשניהם.

האישה הכחישה בתוקף את כל הטענות שהעלה הגרוש והתעקשה שאפשרה לו להתגורר בדירתה רק כתוצאה מרחמים ולאחר שאיים בהתאבדות.

לא סתם פיסת נייר

השופטת ענת אלפסי ציינה בפסק הדין שהתובע ככל הנראה סבור שההסכמים אינם אלא פיסת נייר שנועדה לשרת את מטרותיו, ובתי המשפט הם רק חותמת גומי שניתן לבטל במחי יד.

היא דחתה את הטענה שהסכם הגירושים היה למראית עין וקבעה כי הוא תקף ושריר. הגירושים, פסקה, נבעו מסכסוך אמיתי שלאחריו הצדדים חיו ארבע שנים בנפרד. גם החזרה של התובע לגור בבית גרושתו לא מעידה על קיומה של מערכת יחסים זוגית או על כוונת שיתוף בדירה, שנרכשה על ידי האישה לבדה, בזיעת אפה.

השופטת הוסיפה, שעצם העובדה שהסכם הממון שעליו הוחתם התובע לא אושר בבית המשפט לא שוללת את תוקפו כהסכם המחייב את שני הצדדים. התחמקות התובע משיתוף פעולה עם אישור ההסכם מעידה על חוסר האמינות שלו ועל כך שאינו בוחל בשום אמצעי כדי לקדם את מטרותיו המפוקפקות.

השופטת דחתה את התביעה וחייבה את הגבר בהוצאות של 10,000 שקל.