היחיד בנבחרת שאין לו תחליף
נאתכו לובש את מדי הכחול-לבן יותר מארבע שנים, אבל לפי הרעש מהיציעים ברור שמעמדו עלה שלשום לגבהים אחרים. אורי קופר על הכוכב החדש של נבחרת ישראל
הניצחון הגדול של הנבחרת - סיקור מיוחד
נאתכו מצא בסוף את הדרך וכך הגיע לסיומו קטע הזמן היחידי שבו הכוכב החדש של נבחרת ישראל לא היה בפוקוס מלא בערב הזה. טוב, גם למומחה מולטיטסקינג כמוהו לא פשוט לדבר בטלפון, להתראיין לשני עיתונאים ולהצטלם במקביל. בשאר היום, בטח בקטעים החשובים על הדשא, נאתכו היה מפוקס לחלוטין, השחקן הכי טוב על המגרש.
כוכב חדש – אלה שתי המילים החשובות כרגע. נאתכו לובש את מדי הכחול־לבן יותר מארבע שנים, אבל לפי הרעש מהיציעים ברור שמעמדו עלה שלשום לגבהים אחרים. אילו ביציאה היו מחלקים חולצות של הנבחרת לכל בעל כרטיס, אוהדי מכבי ת"א היו בוחרים בחולצה של זהבי, אבל השאר היו לוקחים נאתכו.
אנחנו אוהבים ששחקנים "משלנו" מצליחים בחו"ל ואנחנו עוד יותר אוהבים שהם מביאים את ההצלחה הזו לנבחרת. השחקנים האחרים שהופיעו ברמות שבהן נמצא נאתכו לאורך שנים, כמו יוסי בניון ודודו אוואט, היו אחרים במדים הלאומיים. גם נאתכו היה כזה, לפחות ברוב המשחקים. עד שלשום. ביומיים האחרונים נזכרנו שוב ושוב באותו ניצחון על אוסטריה ב-99'. מאז אותה תקופה, מאז איל ברקוביץ', לא היה ליגיונר שסיפק את הסחורה בנבחרת באופן קבוע. נאתכו יכול להיות כזה.
בלי קשר למשחק שלשום, אין בישראל עוד שחקן בסגנון של נאתכו. היחיד שמתקרב אליו זה רועי קהת חסר הניסיון, שזומן לראשונה לנבחרת, וגם הוא לא מחזיק ביכולות ההגנתיות של קשר צסק"א. ערן זהבי הוא שחקן נדיר בישראל, עומר דמארי מבקיע כל משחק, אבל היחיד שממש אין לו תחליף ראוי הוא נאתכו. זו אחת הסיבות שנאתכו הוא השחקן הכי חשוב בנבחרת של גוטמן.
סיבה נוספת לכך היא חשיבות התפקיד. כמעט בכל נבחרת טובה יש היום שחקן כזה, פליימייקר אחורי שגם יודע לעשות הגנה וגם מנהל את המשחק עם מסירות מדודות בהתקפה. בקמפיין הקודם גוטמן קרא לנאתכו "צ'אבי שלנו", אבל אפשר להשוות אותו בסגנון המשחק ובחשיבות גם לשחקנים אחרים – ז'ואאו מוטיניו בפורטוגל, טוני קרוס בגרמניה, דניאלה דה רוסי באיטליה ועוד.
פה בארץ אוהבים לקרוא לשחקנים כאלה 50־50, אבל המונח האנגלי המקובל הוא "שחקן מרחבה לרחבה". זה בדיוק נאתכו. נגד בוסניה נאתכו נגע 83 פעמים בכדור, אבל אף אחת מהנגיעות האלה לא הייתה ברחבה הבוסנית ורק אחת, הרחקת כדור ממצב נייח, הייתה ברחבה של אופיר מרציאנו. נאתכו נגע בכדור רק פעם אחת בצד ימין של המגרש (חטיפת כדור נפלאה שסידרה מצב לזהבי) ורק פעם אחת בצד שמאל. כל השאר היו בליבו של המגרש. בליבה של הנבחרת.
נאתכו היה בכל מקום במשחק הזה. הוא מסר הכי הרבה מסירות מסוכנות (8) שסידרו מצב הבקעה ובמקביל היה שני, אחרי עומרי בן־הרוש, במספר התאקלים על שחקני יריב (7). גוטמן עשה הפעם משהו קצת שונה עם נאתכו. בתחילת התקפות הנבחרת הוא היה הקשר האחורי ביותר ושיחק ממש לצד הבלמים. מנהל עבודה מצד לצד, מרחבה לרחבה.
"אין פה עוד שחקנים כמוהו", אמר איש האבטחה כשניגש לבדוק כמה לייקים קיבל לתמונה בדקה הראשונה. אמר וצדק. הנבחרת הראתה משחק קבוצתי יפה שלשום, אבל לנאתכו אין תחליף. היכולת שלו לבוא בכושר כזה גם במשחקים הבאים היא כרגע הדבר החשוב ביותר בזמן הספירה לאחור עד וויילס ובלגיה.
אוהבים כדורגל? עיקבו אחרי אורי קופר בטוויטר
והצטרפו לעמוד הפייסבוק של "הכל מקצועי"
צפו: שוער מבקיע גול ממרחק של 85 מטרים
צפו: שיא גינס לקליעה מהמרחק הכי גדול עם הגב לסל
לפנייה לכתב/ת 
