אל תמהרו: כך תספרו לילדיכם על ההחלטה להתגרש

ההחלטה להתגרש אף פעם אינה פשוטה, וקשה אף יותר כשיש ילדים. כאשר הגירושין בסכסוך גבוה הילדים עשויים להיחשף להחלטה באופן לא מתוכנן ומושכל, דבר המוביל לפגיעה רגשית. גם כאשר שני בני הזוג שלמים עם ההחלטה והגירושין נעשים בהסכמה ובגישור, עולות שאלות רבות הנוגעות למתי וכיצד לספר על כך לילדים.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

1. תיזמון

מומלץ לספר לילדים רק כאשר יש בידי ההורים את מירב האינפורמציה לגבי הפרידה בפועל. כלומר, מי עוזב את הבית, מתי ולאן? מתי הילדים יפגשו עם כל אחד מההורים וכיצד יתנהלו בפועל הסדרי הראייה?

לא מומלץ לספר לילדים על ההחלטה בשלב מוקדם מדי, לפני שכל הפרטים הטכניים הנ"ל ידועים וברורים. גילוי מוקדם מדי יעורר בילדים חרדות וחששות לגבי העתיד, ללא מענה הולם.

2. סטינג

רצוי לספר לכל הילדים יחד, כך שהם יהוו רשת תמיכה אחד לשני. בהמשך חשוב וצריך להתייחס באופן אישי לצרכים של כל ילד בנפרד.

לא מומלץ ליצור חוסר איזון בין הילדים בכך שאחד מהם ידע לפני השני.

במידה וההורים אינם נמצאים בסכסוך גבוה, מומלץ ששניהם יהיו נוכחים בשיחה עם הילדים, כך שהם יראו שיש הסכמה ביניהם. כמו כן זה מעביר מסר חזק ביותר שלמרות שהם נפרדים אחד מהשנייה כבני זוג, הם ממשיכים להיות שותפים בהורות. כלומר, המשפחה ממשיכה להתקיים, אך במתכונת חדשה.

חשוב לבחור מועד שכל בני המשפחה פנויים רגשית ופיזית. כלומר, כשאין מגבלות על הזמן ואף אחד לא באמצע משהו או בדרך למשהו חשוב אחר. השיחה הראשונית לא תהיה ארוכה בהכרח ולכן חשוב להקפיד שלא תהיינה הפרעות כגון טלוויזיה ברקע, טלפונים או כל גורם מפריע אחר. כמו כן, מדובר בשיחה פרטית למשפחה הגרעינית בלבד, ללא אורחים או נלווים אחרים.

3. תוכן

השיתוף הראשוני בהחלטה צריך להיות ממוקד, ברור וכולל. כלומר, המידע הראשוני צריך להיות מחד בסיסי ומותאם לגיל הילד הצעיר ביותר ומאידך, כולל תשובות לשאלות קונקרטיות לגבי מה הולך לקרות עכשיו. אין צורך להרחיב יתר על המידה. שאר האינפורמציה תעבור בהתאם לגיל הילדים ובתגובה לשאלות אותן יעלו מיוזמתם. חשוב ביותר שההורים יסכמו מראש מי יציג את הדברים וכיצד, על מנת שלא תהיינה הפתעות לא צפויות במהלך השיחה מול הילדים.

הגירושין אינם באשמת הילדים ואינם מושפעים מההתנהגות שלהם. אין ביכולתם של הילדים לשנות את ההחלטה.

ההורים מתגרשים אחד מהשנייה אבל לעולם לא מהילדים. הם לעד יישארו שותפים להורות. הילדים ימשיכו להיות בקשר רציף עם שני ההורים. המשפחה אינה מתפרקת אלא ממשיכה להתקיים במתכונת חדשה.

יש הרבה סיבות לגירושין - לא רק אחת. זה מפחית מחשבות שווא של ילדים שהם יכולים "לתקן" את הזוגיות של ההורים לו רק יפתרו את הסיבה הבודדת לגירושין.

לא מערבים את הילדים בסיבות להחלטה להתגרש. יש דברים שאינם מעניינם של הילדים. בדיוק כפי שאיננו מערבים אותם בהחלטות משמעותיות אחרות שאין להם השפעה עליהם, לא מתאים שנערב אותם בסיבות להחלטה מסוג זה.

כל טווח הרגשות לגיטימי, מכעס מאוד גדול ועד התעלמות מוחלטת. כשמתייחסים לרגשות הילדים אפשר להעביר מסר שהם לא לבד על ידי אמירות כגון: "גם לנו עצוב". יחד עם זאת ההחלטה על הגירושין סופית, וגם אם עצוב או קשה "נתמודד עם הכל יחד".

לילדים מותר לשאול הכל, אך לפעמים התשובה תהיה "זה ביני לבין אבא/אמא". כפי שציינתי, יש דברים שאינם מעניינם של הילדים ולטובתם יהיה לא לעסוק בהם. עם זאת, חשוב שהילדים ירגישו חופשיים לשאול כל מה שעולה על רוחם. כך אנו גם מקבלים תמונה ברורה יותר לגבי מה מעסיק אותם. כשאנחנו מחליטים כן לענות על שאלות שלהם, חשוב שקודם כל נברר בדיוק מה הם רוצים לדעת ולמה. לפעמים הורים נלחצים משאלות של ילדים ונותנים מידע עודף על דברים שהילד כלל לא חשב עליהם כיוון שלא עצרו לבדוק בדיוק מה מקור השאלה.

4. היום שאחרי ההודעה

יש להמשיך לשתף פעולה כהורים גם אם יש סכסוך זוגי או כספי. הילדים צריכים להישאר מחוץ לסכסוך!

חשוב לשמור על דמות ההורה השני בעיני הילדים. הם צריכים לדעת שההורה השני אוהב אותם (גם אם הוא מאחר או לא מגיע בהתאם להסדרי הראיה).

להקפיד לא ליצור קואליציה עם הילדים נגד ההורה השני. הסטה וסרבנות קשר הם פעולות חמורות המהוות עילה לפניה לבית המשפט.

חשוב להקפיד על שיגרת היום של הילדים ככל שניתן. חוקים וגבולות שהוצבו כשההורים היו נשואים ימשיכו להישמר ולא יבוטלו או יתרופפו בשל רחמים על הילדים. החוקים והגבולות מעניקים ביטחון ויציבות לילדים במיוחד בתקופה בה כל השאר משתנה. הילדים צריכים יותר מתמיד דמות הורית חזקה שאפשר לסמוך עליה. כמו כן, כשאנחנו מרחמים על הילדים אנחנו מעבירים מסר שאנחנו חושבים שהם מסכנים ואולי אפילו חלשים. רחמים עצמיים וקורבנות הם כוח מאוד הרסני.

הורים תמיד צריכים לדאוג לילדים, ולא להיפך. כשהורה "מתפרק" במהלך תהליך גירושין הוא הופך את ילדו להיות "ילד הורי" ובפועל גוזל ממנו את ילדותו. על ההורים לגלות אחריות ובמידה והם מתקשים להתמודד עם משבר הגירושין, עליהם לפנות לקבלת עזרה מקצועית.

בין אם מערכת היחסים הסתיימה בטוב ותוך שמירה על כבוד הדדי ובין אם היא נמצאת בסכסוך גבוה, חשוב שלנגד עיניכם תעמוד תמיד טובת הילדים והאחריות ההורית שלכם כלפיהם.

הכותבת היא מטפלת אישית זוגית ומשפחתית מוסמכת