שנים אחרי הקנייה: משק חקלאי לא החליף בעלים
במשך שני עשורים השקיעו חקלאים משאר ישוב בשטח שקנו והקימו עליו בית אריזה. אלא שבגלל חוב ישן, עד היום החלקה לא הועברה על שמם
זכויותיהם של רוכשי נחלה חקלאית בשאר ישוב שבגליל העליון לא הועברו על שמם אף שהם מתגוררים בה כ-20 שנה, ובמהלך התקופה השקיעו בהקמת משק חקלאי. הסיבה לעיכוב היא חובות שרובצים על הנכס עוד מימי הבעלים הקודם. רק לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי בנצרת שהגיע הזמן לסיים את סאגת רישום הזכויות:
הוא פסק שתשלום המיסים הכרוכים במכירת הנכס קודם לתשלום מלוא התמורה על ידי הרוכשים.
למרות התחייבותו של המוכר להמציא אישורים על הסדרת כל החובות שרובצים על הנחלה, עד למועד הגשת התביעה הוא לא עשה זאת. בשל כך, הזכויות לא הועברו על שמם בשל עיקולים, חובות למנהלה להסדרים ואי תשלום דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- העתקי פחיות XL יובאו לרשות הפלסטינית
- בגלל ריב בין ההורים: ילדים הוכרזו "נזקקים"
- נפצעה בנפילה ממיטה בביה"ח ולא תקבל פיצוי
- עדר בקר הרס שדה חציר. בעליו ישלם 25 אלף
בתביעה שהגישו החקלאים נגד מי שמכר להם את החלקה לפני 20 שנה הם טענו ששילמו לו את מלוא התמורה, ומאז השקיעו כסף רבים בהקמת בתי אריזה ובאמצעי יצור חקלאיים.
תביעה
חקלאים עבדו 40 שנה. המינהל: שטח לא שלכם
עו"ד גד שמגר
במשך 4 עשורים עיבדו בני זוג מגרשים שחכרו. כשביקשו להעבירם לבנם, נזכר המינהל להודיע להם: אין לכם זכויות בשטח. השופטת חשבה אחרת
בתביעה ביקשו הרוכשים לחייב את המוכר לחתום על כל המסמכים הנדרשים לסיום העברת הזכויות בנחלה ולשלם את כל המסים שבהם התחייב לשאת, כך שסוף סוף תירשם הנחלה על שמם.
מנגד, הבעלים לשעבר של החלקה התעקש שאת האשמה יש לגלגל לפתחו של עורך הדין שייצג בזמנו את שני הצדדים. לדבריו, חלק מהתמורה - שיועדה לתשלום המיסים - לא שולמה לו מעולם על ידי הרוכשים, מה גם שהם שביקשו לעכב את השלמת העברת הזכויות מפני שהיו רשומים כבעלי זכויות בנחלה נוספת במושב, והוראות רשות מקרקעי ישראל אינן מאפשרות לאדם להחזיק ביותר מנחלה אחת.
צודקים גם אם לא שילמו
השופט יונתן אברהם פסק שהרוכשים לא הוכיחו ששילמו את כל התמורה, אבל אין בכך כדי לפגוע בעובדה שהמוכר לא מילא אחר התחייבויותיו להמצאת המסמכים הנדרשים להעברת הזכויות בנחלה, ולא שילם את חובות המשק. לכן, ממילא עדיין לא הגיע מועד חיוב תשלום יתרת התמורה למוכר על פי ההסכם.
לו היה המוכר משלם את המסים וממציא את המסמכים לרוכשים, הוא היה זכאי לקבלת יתרת התמורה ללא קשר למחדלי הרוכשים ולעובדה שלא ניתן היה לרשום את הנחלה על שמם בהיותם רשומים כבעלי זכויות בנחלה נוספת.
בשל מחדליו של המוכר, הוסיף השופט, לא ניתן לבוא בטענה לרוכשים על כך שלא הסדירו את התשלום, שכן זה נועד להיות משולם רק לאחר המצאת כל אישורי המיסים. לפיכך, השופט קיבל את תביעת הרוכשים לאכיפה של הסכם המכר וחייב את המוכר להמציא את אישורי תשלום המיסים עד סוף 2014.
נראה כי ההתעלמות מכשלים טכניים באפשרות רישום הזכויות על שם הרוכשים מוכיחה כי בית המשפט מעדיף את קיומו של הסכם המכר על פני ביטולו, תוך חיוב המוכר קודם כל לעמוד בהתחייבויותיו כתנאי לתשלום יתרת התמורה. מגמה זו היא המשך לחקיקה שנועדה להבטיח שתשלומיהם של הרוכשים ישמשו בראש ובראשונה לכיסוי חובות הנכס ותשלומי המיסוי החלים על המוכר. המוכר חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 40 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד דני זמיר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אפרים קרנון, פרקליטות מחוז צפון - המחלקה האזרחית, עו"ד יצחק אבידני, עו"ד א. קופרשמיט
- עו"ד גלעד שרגא עוסק בייצוג רכישת ומכירת נחלות ומשקים חקלאיים במושבים
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
