שירת הסירנה: "בתולות" עושה חשק לעוד
תעלומה בין הרים לים, משחק מצוין ושיק אפלולי הופכים את פרק הבכורה של "בתולות" למושך במיוחד. אם יקפידו היוצרים לתת תשובות לכל המסתורין שאופף אותה, תימצא יורשת ראויה ל"תמרות עשן"
שני צעירים מטיילים בהרי הערבה ונתקלים בגופת אישה עירומה שעל גופה חקוק קעקוע מסתורי. כך נפתחת תעלומת עונתה הראשונה של "בתולות", הפקת מקור מבית HOT שפרק הבכורה שלה שודר הערב (ה'), המציעה לצופיה שילוב של עלילת חקירה משטרתית מהורהרת עם רמזים עדינים, בינתיים, למיתוס בתולות הים הנודע.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"מצב האומה": זאת בעצם תמיד אותה עונה
המירוץ למיליון 4: הליהוק יעשה פה שמח
"כלבים בשר ודם": הצפייה קשה, אך הכרחית
בלב העלילה נמצאת החוקרת שלי טולדנו (מגי אזרזר), המשרתת בגבול מצרים ומתגוררת באילת. את שלי הצופים מכירים לראשונה כשהיא מגיעה לחקור את מותם המסתורי של פליטים אריתראיים לצד קאסט דמויות שלוהק לעילא, ועל כך בהמשך. בחירתם של יוצרי הסדרה למקם את הסיפור דווקא באילת מעניקה לסדרה כולה שיק אפלולי של עיירת פיתוח נשכחת, החבויה מאחורי רצועת המלונות, שלרגעים נדמה כאילו נשכחה בניינטיז.
לצדה של שלי פועלות מגוון של נפשות ובהן בעלה החיפאי המבקש לחזור למקורותיו ולעזוב את הדרום (צחי הלוי), אביה הזרוק עוזי שמתגעגע לימי החופש של סיני (ששון גבאי), חברו הטוב חפץ (אלון אבוטבול, שחזר אלינו לזמן קצר מהשדות הזרים שבהם הוא רועה) המנהל חוות גמלים, והשוטרת קרנית (רותם אבוהב), רווקה שהיגרה דרומה מכרמיאל עטורת פסטיבלי המחול והכלניות. עוד בקאסט: חברי הילדות בגילומם של אפרת דור וגור בנטוביץ.
שלי והצופים מגלים יחד שאחותה התאומה, מאיה, לא טבעה לפני 17 שנה בסיני כפי שהאמינו כולם עד כה, והיא למעשה האישה שגופתה נמצאה והגורם למותה נותר בעלטה. שלי מסרבת תחילה להכיר בעובדה שמדובר אכן באחותה, בין היתר בגלל שינוי במראה החיצוני שלה - היא עלתה במשקל באופן דרסטי (נושא המשקל חוזר ומוזכר קצת יותר מדי פעמים, אגב. היא שמנה, הבנו, זה לא הפשע שנחקר כאן). למפקד המשטרה נרי (מוריס כהן) הממונה על שלי, יש אולי, לאור תגובותיו בפרק הפתיחה, אינטרסים משל עצמו שלא לפתוח מחדש את קן הצרעות הזה שהתבשל במשך 17 שנה.
הסדרה, שנוצרה על ידי שחר מגן ("חשופים", "ילדי ראש הממשלה") ואדם סנדרסון ("זוהי סדום"), מזכירה לא מעט בעלילתה, צילומיה ומיקומה את "תמרות עשן" המצוינת, שגם הובלה על ידי דמות בלשית נשית, במקרה ההוא אפרת בן צור המשובחת. כאן אזרזר זורחת ככישרון גדול וטבעי בתפקיד הנשי הראשי. היא כיכבה עד כה בהפקות תאטרון והופיעה בעיקר בסדרות נוער וב"נויורק" (ניסיון בינוני לייצר להיט מזן "הבורר" ו"עספור") - אך גם בסדרות קרובות יותר ברוחן לזו של "בתולות" - ומאכלסת את גופה של שלי בעלת הפתיל הקצר באופן מושלם.
ערכי ההפקה של "בתולות", כמו שהתרגלנו בעידן ה-HD, אינם מאכזבים לרגע והדרום מספק לעלילה אתר התרחשות שגם
נראה מעולה על גבי המסך, וגם מצליח לייצר אווירה נוארית כמעט. הליהוק האותנטי תורם גם הוא לתחושה שיש כאן פוטנציאל לפנינה של ממש (בין היתר בזכות המשחק המשכנע גם של דמויות שוליות לכאורה, כמו פליט אריתראי שנחקר במהלך פרק הבכורה).
כמעט הכל נעשה נכון בפרק הראשון, ואילו רק יקפידו יוצרי "בתולות" שלא ליפול במלכודת הברורה של סדרות מסתורין שכנראה אינן יודעות בעצמן מי עשה את זה (וחשוב מכך, למה), ייתכן שיש לנו כאן יורשת ראויה ל"תמרות עשן". בעידן שבו סדרות מתח ישראליות מושקעות וליהוקים ראשיים נשיים הם יקרי המציאות, זו קריאה טלוויזיונית מושכת אל המסך, כמעט כמו שירת הסירנה.
