מסלול הסלבס: גיור VIP
מורה פרטי מחליף את כיתת האולפן, ומלמד אתכם תוך מתן ליווי אישי צמוד בכל תהליכי הבירוקרטיה בבית הדין: מפתיחת תיק הגיור, ועד לאישור הסופי. כמה יעלה לכם התענוג? כמו שנת לימודים אקדמית באוניברסיטה. ועל אף שהמדינה לא מסבסדת, יש רבים שמעדיפים את מסלול "הגיור האישי"
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מורה פרטי מחליף את כיתת האולפן, ומלמד אתכם תוך מתן ליווי אישי צמוד בכל תהליכי הבירוקרטיה בבית הדין: מפתיחת תיק הגיור, ועד לאישור הסופי. כמה יעלה לכם התענוג? ובכן (קחו אוויר): כמו שנת לימודים אקדמית באוניברסיטה.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- חייבים להוציא את הדיינים מהמקווה!/ הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
- קנדה: תובע 1.25 מיליון דולר כי לא למד ליבה
- "תג מחיר" בבית כנסת: "בגלל חוק הלאום"
הרב דוד בן ניסן, רב ואיש חינוך, מלווה זה כבר ארבע שנים מאות זוגות ובודדים המעוניינים בגיור, שההליך הרגיל שמציעה מדינת ישראל - אינו מתאים להם. הוא "רכז גיור אישי" (כך מכונה ההליך) בעמותת עמ"י, אולפני הגיור של ישיבת "אור עציון", ובטוח ש"יש פתרון לכל מתגייר", כדבריו.
עשרה חודשים, עשרת-אלפים ש"ח
אז מי הולך על מסלול ה-VIP? "אנשים שלא רוצים לחשוף את עצמם, לא רוצים שידעו שהם מתגיירים, וזה מאפשר להם לעשות את
התהליך בדיסקרטיות מלאה", הוא אומר. "בחור שיוצא עם מישהי לא יהודיה, אך אינו מעוניין שהמשפחה, אפילו הקרובה, תדע מכך. סלבס שרגישים לפרטיותם, ומרגישים שלא מתאים להם לשבת בכיתה עם כולם.
"וגם אנשים שדוברים שפות שאין בהן כיתות גיור, או כאלה שלומדים או עובדים בערבים. יש מי שלמדו בעבר במסלולים מלאים, ואין טעם שייכנסו לכיתה שמתחילה מאפס, ובכל זאת הם צריכים השלמה חלקית. ויש אנשים שגרים מחו"ל באזורים שאין בהם בתי דין לגיור".
לעומת המסלול המסובסד שמציעה המדינה, גובה מסלול ה-VIP מאה ש"ח לשעת שיעור, הנמסרת על ידי מורים ומרצים מקצועיים בעלי תארים ורבנים. "זה לא שכר גבוה", מבהיר הרב בן ניסן. "סטודנט שנותן שיעור פרטי, לוקח יותר. אנחנו צריכים לשלם למורים בהתאם לכישורים ורמת ההשכלה שלהם. המורה, בסופו של דבר, מקבל מאיתנו כסף בהתאם לשעות שאותן לימד".
המדינה לא מסבסדת
התהליך המלא נמשך כעשרה חודשים, בדומה למסלול הרגיל בכיתה, וצפוי לעלות למתגייר לא פחות מעשרת-אלפים שקלים, שכר השווה כמעט לשכר לימוד אוניברסיטאי בישראל. "התהליך אכן יקר", מודה הרב. "בגיור אישי אדם צריך לשלם הכל. לצערי כאן לא מסבסדים כלום. פנינו בעבר כמה פעמים, וביקשנו שיתנו לפחות את מה שנותנים לאדם שמגיע לכיתה רגילה, זה לא קרה. התלמיד עדין מממן הכל. אבל גם הכנה פרטית לבגרות עולה לא מעט, ולפעמים יש שניים שמתארגנים כקבוצה פרטית, ואז זה משתלם להם יותר".
שלוש השעות השבועיות שוות, מבחינת הספק, לשש שעות בכיתה, "אבל ההליך עצמו לא יותר מהיר. זה מתקצר רק כשמגיעים מתגיירים עם רקע קודם. נניח, אדם שחזר בתשובה והוא בכלל דתי, ופתאום מתברר לו שהוא לא יהודי בכלל. אי אפשר לצפות ממנו שיתחיל ברמה הבסיסית עם אנשים חסרי כל רקע, ומצד שני, למה להכניס אותו למסלול של עשרה חודשים? ישנם כאלה שמגיעים אלינו ואנחנו אפילו לא מכניסים אותם לכיתה, אלא מעבירים את התיק ישר לבית הדין לגיור. גם זה קורה".
למה צריך עשרה חודשים?
"ברור שבתוך חודש חודשיים אפשר היה, לכאורה, להספיק את כל החומר. אבל יש גם משמעות לזמן, לחוויה, לחיות בזה, ללכת לבית כנסת ולחוות
"אני תמיד אומר לתלמידים במפגש הראשון שאני עורך עם מי שמגיע לתהליך: חשוב שתבינו, זה לא קורס תרבות אקדמי באוניברסיטה. אנחנו מצפים לחיות ולחוות את מה שלומדים בכיתה, אחרת אין לזה ערך ממשי".
אתה מודע לכך שבישראל ישנם רבים שבאים להתגייר נטו "בשביל התעודה"?
"קוראים לזה 'גיור חברתי'. הם חיים פה, כבר חלק מהכל, ולא שונים מכל ישראלי אחר. גם הם אוכלים סופגניות בחנוכה, מתחפשים בפורים ומשרתים בצבא, רק שהם לא יהודים. אבל הם ממש מרגישים יהודים גם ככה, ובאים בשביל התעודה. האתגר הגדול זה לגעת להם בנשמה ולחשוף בפניהם את בתהליך, את הפנים האמיתיות של היהדות. גם כשנקודת המוצא היא תעודה, אנשים מגלים 'תוך כדי' שזה הופך למשהו משמעותי עבורם. יש גם מי שמחליטים לא להמשיך עם זה הלאה, וגם זה בסדר".
אתה מבין את הזעם שיש לישראלים רבים על התהליך הזה?
"לא. למה אין זעם כלפי מי שלא מקבלים לקורס טיס, או ללימודי רפואה? יהדות היא דת איכותית עם דרישות. אי אפשר לבוא ולהגיד אני רוצה להיות יהודי, בלי לעמוד בדרישות הבסיס. בדיוק כמו שאי אפשר להוציא רשיון נהיגה ולהגיד שחוקי התנועה והתמרורים לא מעניינים אותי, מה לעשות שזה לא עובד ככה.
"זה לא נכון שאי אפשר לחיות במדינת ישראל אם אתה לא יהודי. אפשר להינשא בנישואים אזרחיים, וזכויות האזרח הן אותן זכויות. ההנחה שמישהו רוצה להיות יהודי בלי לקבל על עצמו את היהדות, שגויה מיסודה. לאנשים שנדחים קל מאוד להפיל את התיק על משהו אחר, במקום לקחת אחריות. זו תכונה אנושית. אני לא מאשים אותם. אבל אי אפשר להגיד שזה בגלל בית הדין. אני חושב שהדיינים הולכים על קצה התהום המותרת, פסע אחד - וזה כבר לא יהיה גיור הלכתי. בית הדין עושה מעל ומעבר. עד היכן שאפשר הלכתית, הולכים, חד-משמעית".
אז הכל פנטסטי?
"אולי היו יכולים לזרז חלק מהדיונים, אם היה מספיק כוח אדם, אבל אנחנו מדברים על זירוז של חודש, לא יותר. זה לא בית משפט שאפשר לגרור שנים. 'ועדת החריגים' בעיניי צריכה לעבור שדרוג מסויים, כי שם באמת יש כשלים רציניים, אבל בתהליך עצמו לישראלים, לא מצאתי טעם לפגם. אנשים שם ידידותיים, סבלניים ומאירי פנים".
גם בן הזוג היהודי עובר "הליך גיור"
את התהליך האישי, כמו גם את הליך הגיור ככלל, עוברים לפי הרב בן ניסן זוגות רבים ביחד, גם כשאחד מבני הזוג הוא בכלל יהודי. לדבריו, בן הזוג היהודי הוא חלק בלתי נפרד מהליך הגיור. הוא נדרש להשתתף בכל השיעורים, ונמצא בבית הדין במעמד הגיור עצמו, שם הוא נחקר לא פחות מהמועמד לגיור.
הרב מסביר כי מדובר בהחלטה עקרונית הרואה במתגיירים חלק ממערכת חברתית, ומתוך הבנה שמידת הצלחתם תלויה גם בסביבה תומכת: "זה חייב לבוא ביחד, אחרת זה לא יחזיק מעמד. בשבת הגיורת תרצה לעשות קידוש, אך בן-זוגה יגיד לה: עזבי, יש עכשיו משחק. איך זה יעבוד? היו מקרים שהגיור נדחה דווקא כי בן הזוג היהודי לא היה מספיק מחוייב להתהליך".
הרב בן ניסן מספר כי זה המקום שבו מתרחשים הרגעים המרגשים ביותר: "מתי יש לישראלי מן השורה הזדמנות לשמוע הרצאה של שלוש שעות על מה זה שבת? אין אפשרות כזאת בכלל. אנשים בישראל גדלים במנותק מכל זה. התדמית של היהדות בתקשורת היא זריקות אבנים והשתמטות מגיוס. אז נכון שתקשורת משקפת מתוקף תפקידה את הבעיות, אבל לא זו היהדות.
"תוך כדי התהליך קורה גם לבין הזוג הישראלי 'משהו'. היחס שלו ליהדות לא יהיה אותו הדבר בסוף התהליך, לא משנה מה. בשורה התחתונה, שניהם מגיעים מאותה נקודת מוצא של ידע או חוסר ידע. הפער הפורמלי של יהודי או לא יהודי, לא משחק תפקיד".
