ארוכה הדרך למאדים: נדחה שיגור החללית
בנאס"א מתכננים להנחית אדם על אסטרואיד ועל כוכב הלכת תוך 20 שנה - והכול היה אמור להתחיל היום. אבל רוחות ותקלות טכניות גרמו לביטול טיסת המבחן הראשונה של החללית למאדים, אחרי שכבר החלה הספירה לאחור
זה היה אמור להיות היום הגדול של נאס"א, היום שבו אמריקה חוזרת לחלל אחרי 40 שנה, אבל הוא הסתיים במפח נפש זמני: חללית אמריקנית חדשה, שנבנתה כדי להטיס אסטרונאוטים למאדים וליעדים רחוקים אחרים בחלל, הייתה אמורה להמריא אחר הצהרים (יום ה') לטיסת מבחן לא מאוישת, אולם נאס"א ביטלה את השיגור מבסיס חיל האוויר בקייפ קנוורל, פלורידה עקב הרוחות ותקלה טכנית. הספירה לאחור החלה פעמיים, אבל רצף התקלות הוביל לביטול השיגור. כעת תאריך היעד לשיגור הוא מחר, בשעה 14:05 שעון ישראל.
רקטת הדלתא 4, הגדולה ביותר בצי האמריקני, היא פרי עבודה משותפת של לוקהיד מרטין ובואינג. על הרקטה הוצבה לראשונה קפסולת אוריון של נאס"א. בטיסה בת 4.5 השעות של הקפסולה בחלל, שנדחתה בינתיים למחר, אמורים להיבחן מידת העמידות שלה לחום, המצנחים ומערכות נוספות שיש בהן צורך כדי להטיס אסטרונאוטים לחלל החיצון - ובחזרה. השיגור הוא חלק מהתוכנית של סוכנות החלל האמריקנית להנחית לראשונה בני אדם על אסטרואיד, בסביבות 2025, וכעשור לאחר מכן גם להנחיתם בפעם הראשונה בהיסטוריה גם על כוכב לכת שאינו כדור הארץ - מאדים.
לאחר הקפסולה תהפוך למבצעית, היא תוכל לשאת ארבעה אסטרונאוטים שייצאו למשימה ארוכה של 21 יום בחלל - או שישה אסטרונאוטים במשימות קצרות יותר. הצוות הראשון אמור להמריא בחללית העתיד האמריקנית ב-2021.
"זה יום גדול", אמר בכיר נאס"א צ'רלי בולדן במסיבת עיתונאים אתמול. "לראשונה אחרי 40 שנה המדינה הזו הולכת לשגר רכב חלל שמטרתו להביא בני אדם אל מעבר למסלול הלווייני הנמוך. זה דבר גדול". בסופו של דבר היום הזה היה לא כל כך גדול, ועכשיו התקווה היא שיום שישי היא היום שבו אמריקה תשוב לחלל. הטיסה המאוישת הדומה האחרונה של נאס"א הייתה השיגור בדצמבר 1972 של אפולו 17 לירח. מאז לא צעדו בני אדם על הגרם השמיימי הקרוב ביותר לנו, וכמובן שלא הגיעו גם ליעדים רחוקים יותר.
הייתה אמורה לצנוח לאוקיינוס
הטסת הקפסולה ללא צוות בתוכה מאפשרת לנאס"א לבחון אותה בתנאים השונים מאלו שעל כדור הארץ, ולבדוק כיצד היא שורדת צניחה במהירות מטורפת של 32 אלף קילומטר לשעה, בחזרה לאטמוספירה. הרקטה הייתה אמורה להשיא את הקפסולה אוריון למרחק של 5,800 ק"מ בתוך החלל - בערך פי 15 רחוק יותר מהמקום שבו נמצאת תחנת החלל הבינלאומית, שאליה שוגרו בשבוע שעבר מקזחסטן שלושה אסטרונאוטים. לאחר מכן, היא תצלול בחזרה לכדור הארץ.
לאחר השיגור, שנדחה כאמור, ניתן יהיה לראות תוך זמן קצר כיצד פעלו כמה אלמנטים קריטיים בנוגע לקפסולה, ובהם "כיסא המפלט" והמצנחים שלה. דברים אחרים ייוודעו רק בהמשך, לאחר שמהנדסי הטיסה ישחזרו את המידע המוקלט ביותר מ-1,200 סנסורים על מעבורת החלל.
אם השיגור היה מתבצע כמתוכנן, אוריון הייתה אמורה ליפול במימי האוקיינוס הפסיפי, סמוך לחצי האי המכסיקני באחה קליפורניה. שתי ספינות מהצי האמריקני הגיעו לאזור לצד כלי שיט נוספים, במטרה להגיע לקפסולה לאחר נפילתה. זה כאמור כבר לא יקרה היום.
לפנייה לכתב/ת 
