שלמה בר מבקש: תפסיקו להגדיר דתי או חילוני
ניצן חן רזאל פגש את שלמה בר לשיחה אישית על יצירה, אמונה ואמנות, ושמע ממנו על מסורת, על ההשראה שלו מהדבר הקרוב ביותר לשירת בית המקדש, ועל הקשר היומיומי עם הקב"ה. "כשהיינו במרוקו לא היה חילוני ודתי, היה יהודי. אז למה ההגדרות הללו עכשיו?"
שלמה בר מקונן על התרבות שלא באה לידי ביטוי במציאות הישראלית. "לשיר זה תובנות תת הכרתיות", הוא אומר ל-ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית". "רוב המוזיקה המערבית היא תרבות הכרתית וסימטרית, מאוד-מאוד מתוכננת. אנחנו לא. אנחנו סוג של כאוס. גם בכאוס יש חוקים, רק שאתה לא עובד את החוקים, אתה עובד עם החוקים".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ניצן חן רזאל מכיר את בר שנים רבות, מאז ניגן ב"ברירה הטבעית". היום, כשהוא יוצר מוערך בזכות עצמו – הוא פוגש את שלמה בר לשיחה אישית על יצירה, אמונה ואמנות, וגם על אמו אסתר, שהייתה תופרת. " גדלת בתוך מסורת?" הוא שואל את בר.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- אומרים לנו שיש סקס כשר: סודות המיניות של הזוהר
- נייעס: אַבִּי מִשלֹאגט'זַאךְ
- אני מפחדת, אבל לא תשתיקו אותי/ רות קוליאן
"מסורת זה אתה מוסר, שמסרו לך", כך בר. "המוזיקה האנדלוסית היא שרידים של שירת בית המקדש, ומי שאישש לי את זה הרב משאש - אחד הרבנים המקובלים הגדולים של יהדות מרוקו, הוא אומר ששירת ידידות היא הקרובה ביותר שיש לבית המקדש".
את הפעם הראשונה ששמע את השירה הזו במרוקו, הוא לא יכול לשכוח. "יצאתי מהבית, שמעתי איזה מוזיקה מרוקאית כמו 'ידיד נפש', והייתי מהופנט. הלכתי אחרי זה כמו החלילן מהמלין".
בר "מקיים היום באמת קשר יומיומי עם הקב"ה", כדבריו. "זה מה שמחזק אותי ונותן לי דרך... אני חושב שאנחנו במשבר זהות מאוד-מאוד גדול. זו אחת התקופות הכי קשות שיש לנו כעם, כמדינה, כדרך, ואני מאמין בתחיית העם היהודי. אני מאמין שאנחנו נשדד מערכות, נראה את האמת, נלך לצדק חברתי לשמו, כמו שצריך - ונאהב את עמנו ואת ארצנו. אני לא רוצה לחשוב דתי או חילוני. כשהיינו במרוקו לא היה חילוני ודתי, היה יהודי. אז למה ההגדרות הללו עכשיו?"
לפנייה לכתב/ת 
