כל הסימנים מראים: אינפלציה שלילית ב-2014

ירידת מדד המחירים לצרכן ב-0.2% אתמול (ב') חותמת שלושה חודשים של ירידות מחירים בישראל, ובשוק שוררת הסכמה מקיר אל קיר כי המשק יסיים את השנה עם אינפלציה שלילית. לכאורה, מדובר בחדשות מצוינות על רקע המחאה המתמשכת נגד יוקר המחיה בישראל. סוף סוף זוכים הצרכנים לקצת אוויר. אך ניתן להסתכל על הנתון הזה גם כעל עדות לכך שהספינה הכלכלית אינה משייטת בבטחה בשנה האחרונה, וכי המתחים הפוליטיים בין בנימין נתניהו ליאיר לפיד גרמו לא רק לקריסת קואליציה שלהם, אלא גם למעבר של המשק מצמיחה בטוחה וסבירה למיתון ודפלציה.

כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה

לראשונה מאז 2009: צמיחה שלילית של 0.4% במשק

מודי'ס: הבחירות בישראל - סימן שלילי לדירוג

רמה מסוימת של עליית מחירים נחשבת להכרחית על מנת לעודד צמיחה ויצירת מקומות עבודה. בשל כך, קבעה הממשלה יעד לאינפלציה שנמצא בין 1% ל-3% בשנה. בשנה שעברה, למשל, עמדה האינפלציה על 1.8%, כמעט אמצע תחום היעד שקבעה הממשלה. השנה, כאמור, לא זאת בלבד שהאינפלציה אינה בתחום היעד, היא אפילו שלילית.

בשוק שומרים בינתיים על אופטימיות. "כל עוד האינפלציה השלילית נתפסת כזמנית ולא גורמת לשינוי בהתנהגות הצרכנים, אין בה כל פסול ולהפך, משום שהיא משחררת מקורות למשקי הבית להגדיל צריכה (במונחי כמות) ומאפשרת להם רמת חיים גבוהה יותר", אמרה אתמול איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות "יצירות". ניר ייחסה את הדפלציה של החודשים האחרונים לירידת מחיר הנפט בעולם ולהתגברות התחרות בשוק המזון ובשוק הסלולר.

נתניהו ולפיד. ההתגוששות שלהם לא סייעה לכלכלה הישראלית(צילום: מוטי קמחי, אמיל סלמן)

אלא שאל האינפלציה השלילית הצטרפה אתמול הודעה שמעידה על חולשת המשק בשנה האחרונה: חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס (Moody's) פרסמה מסמך שבו נכתב כי התפרקות הקואליציה בישראל היא גורם שלילי בקביעת דירוג האשראי של המדינה. במודי'ס ציינו כי הקדמת הבחירות עלולה לעכב את ביצוען של רפורמות שאמורות להאיץ את הצמיחה ולעכב תכנון פיסקלי לשנים הקרובות.

בתגובה להודעה נרשמו אתמול ירידות שערים חדות בשוק האג"ח המקומי והריבית על אגרות החוב של מדינת ישראל תוך כדי התחזקות של הדולר מול השקל. כל אלה הם סימנים להתרופפות האמון ביכולתה של ממשלת ישראל לגייס חוב. עמית רוזנצוויג, מנהל השקעות בכיר בהלמן אלדובי העריך אתמול כי "בתקופה הקרובה נמשיך לראות עצבנות ותנודתיות רבה בשוק החוב המקומי, בדגש על האפיק הממשלתי. אנו מעריכים כי לאור אי הוודאות הגבוהה במשק המקומי, הדולר ימשיך את מגמת ההתחזקות מול המטבע המקומי".

לא מדובר בסימנים ראשונים לקיפאון במשק

ברבעון השלישי של השנה נרשמה, לראשונה מאז 2009, צמיחה שלילית (של 0.4%) שבעקבותיה הורידו הלמ"ס, בנק ישראל ומשרד האוצר את תחזיות הצמיחה שלהם למשק הישראלי לשנה הבאה לרמה של 2.2-2.4% בלבד. לפני כחודש הורידה סוכנות דירוג האשראי פיץ' את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה".

בממשלה עוד מנסים לשדר עסקים כרגיל, מייחסים את ההאטה בצמיחה להשפעות קצרות טווח של מבצע "צוק איתן" ואת הדפלציה לירידת מחיר הנפט בעולם והתגברות התחרותיות בשוק המזון בישראל. אך האיתותים מסוכנויות הדירוג עשויים ללמדנו כי יש כאן מגמה רצינית וממושכת יותר.

ייתכן שהמשק משלם עכשיו את מחיר ההתנהלות סביב חוק מע"מ 0%, שהקפיאה את שוק הדיור כולו למשך כחצי שנה, את מחיר היעדר היוזמה של הממשלה היוצאת לנוכח המשבר בתעשייה המייצאת שנגרם בעקבות התחזקות השקל במחצית הראשונה של השנה ואת מחיר העובדה שקרוב לשנתיים של קדנציה הסתיימו בלי רפורמה משמעותית אחת - לא בחברת החשמל, לא בנמלים ולא בשוק התעסוקה.