למה נשאי HIV מפחדים מהטיפול שיעזור להם?

האם אכן כולם מקבלים את הטיפול הדרוש להם? הטיפול בנשאי HIV בישראל הוא מהמתקדמים בעולם, אבל כדי שנוכל לעצור את התפשטות הנגיף לא מספיק שיהיו טיפולים איכותיים. צריך לוודא שכל הנשאים מקבלים אותם.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

המרכז שבראשו אני עומדת מטפל דרך קבע ביותר מ-400 נשאי HIV, עדה בשנים האחרונות להופעתם של הטיפולים התרופתיים החדשים והיעילים נגד הנגיף כמו גם לעלייה המשמעותית בשיעור הנשאים בישראל שמטופלים נגד המחלה.

 עוד על HIV

"יש כלפי יחס שונה בגלל שאני נשא HIV"

"הטיפולים התקדמו - אבל הסטיגמות נשארו"

למרות הטיפול הקיים - מספר נשאי HIV בעלייה

מערכת הבריאות הישראלית עושה מאמצים אמיתיים לאפשר לכל נשא ונשאית לקבל את הטיפול הטוב ביותר עבורם ללא תשלום. מצבם של המטופלים הישראלים טוב יותר לא רק בהשוואה למדינות מתפתחות שם ניתנים טיפולים מיושנים אם בכלל, אלא גם בהשוואה למדינות מערביות.

במרבית מדינות אירופה חלק גדול מהטיפולים התרופתיים החדשים חסומים בפני הנשאים, בעוד שבישראל כל הטיפולים זמינים עבור מי שנדבק בנגיף. בארצות הברית נשאים צריכים לשלם מכיסם על חלק מעלות הטיפול התרופתי בעוד שבארץ הוא ניתן בחינם.

הבעיה היא שגם בימינו יש מספר לא מבוטל של נשאים שלא מטופלים וכתוצאה מכך רמת הנגיף שלהם בדם גבוהה, מה שמגביר את הסיכוי שלהם להדביק אנשים אחרים.

חשוב להבין שלצד שימוש באמצעי הגנה בעת קיום יחסי מין, גורם המפתח לעצירת התפשטות נגיף ה-HIV היא הקפדה של הנשאים על טיפול תרופתי, שמוריד את רמת הנגיף בדם ובכך מפחית משמעותית את הסיכוי להדביק אחרים.

לפי ההערכות, בעוד שבעבר פחות ממחצית הנשאים הקפידו על טיפול תרופתי, כיום 80% מהנשאים בישראל נמצאים במעקב רפואי ומתוכם כ-70%-80% מקפידים על הטיפול התרופתי שנקבע להם.

אין ספק שעברנו בעשורים האחרונים כברת דרך מרשימה ושכיום הרוב המכריע של הנשאים בישראל מטופל נגד המחלה, אבל אנחנו עדיין לא יכולים להרשות לעצמנו לנוח על זרי הדפנה. יש בארץ נשאים שלא עברו אבחון וכלל לא מודעים להיותם נשאים, ויש גם נשאים שמודעים למצבם אך חוששים לקבל טיפול מסיבות כאלה ואחרות.

לא רוצים לקבל טיפול בגלל ניסיון אישי רע

למען האמת, חלק מהנשאים שלא מעוניינים לקבל טיפול נגד המחלה הם כאלה שהספיקו לחוות ניסיון אישי רע עם התרופות הישנות שהובילו לתופעות לוואי לא פשוטות וכללו עשרות כדורים ביום.

מה שאנחנו מנסים לעשות כיום זה לאתר את אותם נשאים ולהחזיר אותם למעקב ולטיפול. אנחנו מסבירים להם שהתרופות החדשות הן ממש לא התרופות שזכור להם משנות התשעים או מהעשור הקודם, ושהם פשוט עושים לעצמם עוול אם הם לא ייקחו אותן.

תרופות חדשות כמו "סטריבילד" "אביפלרה" ו"אטריפלה" מציעות טיפול איכותי בכדור אחד ליום וקיימות אופציות נוספות של טיפול ב2-3 כדורים ביום. ברגע שהנשא צריך לקחת כדור אחד או כדורים בודדים ולא עשרות כדורים, אז הרבה יותר קל לו להקפיד על הטיפול וכתוצאה מכך הוא שומר על עצמו טוב יותר.

אין ספק שהמגמה בעולם הרפואה היא להציע לנשאים טיפולים שמצריכים כמה שפחות כדורים, כדי להגביר את ההיענות שלהם לטיפול. אנחנו רוצים למנוע מצב בו נשא מדלג פה ושם על הטיפול התרופתי שנקבע לו, כי נגיף ה-HIV מנצל את חלון הזדמנויות הזה על מנת "ללמוד" את התרופה ולפתח נגדה עמידות, מה שמפחית את יעילותה.

התרופות והטיפולים השתנו לאורך השנים

לא רק התרופות השתנו לאורך השנים אלא גם ההנחיות המתוות את אופן הטיפול במחלה, שאחד מהשינויים העיקריים שנערכו בהן נוגע לשאלה מתי להתחיל את הטיפול. כיום נהוג להתחיל לטפל בנשאים סמוך לגילוי הנגיף, ואילו בעבר היה נהוג לפתוח בטיפול רק כשרמת תאי ה-CD4, הנחוצים להפעלת המערכת החיסונית וויסותה, הייתה צונחת מתחת ל-200.

צריך לזכור שהתרופות של פעם גרמו לתופעות לוואי לא פשוטות ולעיתים הנזק שהן גרמו עלה על התועלת שלהן. לכן ההנחיה שלא לתת לנשא תרופה כל עוד מצבו סביר, הייתה בזמנו מתקבלת על הדעת.

היום לעומת זאת, התרופות הרבה יותר בטוחות, כך שאין שום סיבה לעכב את תחילת הטיפול. יתר על כן, מחקרים מהשנים האחרונות מצאו כי ככל שנשא מתחיל את הטיפול מהר יותר, כך מצבו הבריאותי יהיה טוב יותר בעתיד.

שינוי משמעותי נוסף נוגע למעורבות הנשאים בקביעת הטיפול שלהם. בעבר היה נהוג להציב בפני הנשאים עובדה מוגמרת שהם צריכים לקחת טיפול תרופתי X או Y, אבל הזמנים השתנו.

היום אנחנו נותנים להם להיות מעורבים בהחלטות הטיפוליות, מתוך ההבנה שברגע שכשהמטופל ירגיש יותר מעורב הוא גם יגלה יותר מחויבות להקפיד על הטיפול.

הצוות הרפואי מציג את האפשרויות הטיפוליות השונות העומדות בפני הנשא, מסביר לו מה היתרונות והחסרונות של כל טיפול וממליץ לו על הטיפול המתאים לו באופן אישי, אבל בסופו של דבר הנשא הוא זה שמחליט איזה טיפול לקחת. מעבר לכך, כיום יש יותר אפשרויות טיפוליות ולכן אנחנו מסוגלים להתאים לכל נשא טיפול אינדיווידואלי שתואם את אורח החיים והצרכים הבריאותיים שלו.

בסופו של דבר, אחת המשימות המרכזיות שלי היא להעביר לנשאים את המסר שחלפו הימים בהם הם עמדו חסרי אונים אל מול המחלה. הגענו לעידן שאם הם יקפידו להיות מטופלים, הם יוכלו לחיות חיים ארוכים וטובים ולשלוט בגורלם.

הכותבת היא מנהלת מרכז האיידס במרכז רפואי הדסה בירושלים ומומחית למחלות זיהומיות