קיבלתם שטר חוב? לא תמיד ניתן לממש אותו
מועדון בילויים בת"א נקלע לקשיים כלכליים ולא הצליח לשלם לחברת המשקאות שסיפקה לו אלכוהול. היא שלפה את שטר החוב, אבל התאכזבה
בעלי מועדון בתל אביב שנקלע לקשיים כלכליים לא הצליחו לשלם ל"חברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ" עבור האספקה שהגיעה אליהם. החברה ביקשה להוציא לפועל שטר חוב ישן שנתנו לה – אבל נדחתה.
מדוע?
אלא שגם הפעם בעלי המועדון לא עמדו בתשלומים. החברה המרכזית, שגילתה שחתימתו של אחד השותפים על שטר החוב זויפה ושני השותפים האחרים אינם יכולים לפרוע את החוב, הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר החוב הראשון בסך 21,365 שקל כנגד השותף בעל הכיס העמוק.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
מדפסת שרפה את העסק. הפיצוי: 762 אלף ש'
עבדים? אלה תנאי העסקת זרים בחוות חזירים
כשמע"מ רוצה לתקן את השומה על דעת עצמו
קצינה כינתה שוטר אתיופי 'שחור'. מה הפיצוי?
שלושה שותפים שהקימו מועדון בילויים התקשרו עם החברה המשווקת של המשקאות הקלים מבית קוקה קולה ומותגי אלכוהול שונים. במסגרת ההתקשרות, דרשה מהם החברה שטר חוב להבטחת התשלומים השוטפים עבור המשקאות. עם הזמן החלו הצ'קים של הבעלים לחזור ובשל כך הם ערכו עם החברה המרכזית למשקאות הסכם להסדרת החוב, שבמסגרתו נדרש מהם שטר חוב נוסף.
גזענות?
תובע סדרתי? ערבי יפוצה כי לא נכנס למסיבה
עו"ד שמואל שטיינר
עומרי קיס, ערבי ישראל שהגיש יותר מ-20 תביעות בנושא, דרש 50 אלף שקל ממועדון "האנגר 17" בתל אביב. בית המשפט קיבל חלקית את התביעה
במרס האחרון הגיש שותף התנגדות לביצוע השטר, והדיון הועבר לבית משפט השלום בחיפה. לטענתו, מרגע שנחתם ההסכם להסדר החוב וניתן שטר חוב חדש, פקע תוקפו של שטר החוב הישן.
הוא הוסיף כי הסכים לחתום על שטר החוב הראשון לאחר שנציג של החברה המרכזית הבטיח לו כי מדובר בהליך פורמלי בלבד וחסר משמעות משפטית, וכי לא ייעשה שימוש בשטר. לטענתו, הוא לא חתם על שטר החוב השני, ואחד מהשותפים האחרים זייף את חתימתו.
השופט אורי גולדקורן לא קיבל את הגרסה שלפיה הובטח לשותף ששטר החוב הראשון חסר משמעות, וקבע כי הוא התרשל בכך שלא קרא את המסמך שעליו חתם. לכן, יש לראותו כמחויב על פי השטר הראשון. השופט הוסיף שבדרך כלל שטר חוב שניתן בעבר לא "נבלע" עם מתן שטר חדש, אלא ממשיך להתקיים לצדו.
עם זאת קבע השופט כי יש להבחין בין שני השטרות: שטר החוב הראשון ניתן להבטחת התשלומים השוטפים לחברה המרכזית. לעומתו, השטר השני נעשה כחלק מהסדר החוב.
לבסוף נפסק שהחברה המרכזית, שביקשה לעשות שימוש בשטר החוב בהקשר להפרת הסדר החוב, לא הייתה רשאית לממש אותו, ולשם כך היה עליה להגיש לביצוע את שטר החוב השני בלבד.
לפיכך נדחתה תביעת החברה המרכזית והיא חויבה לשלם לנתבע שכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד פנחס וולר
- ב"כ הנתבע: עו"ד שמואל מנדלבום
- עו"ד אלדר פרץ ממשרד בר-משה, פרץ ושות' עוסק בדיני בנקאות
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים