לא גומרים את החודש: "מג'נגלים עם הלוואות, ההורים יכולים לעזור רק בדברים קטנים"

עיר מגורים: אשדוד.

תעסוקה: אלעד בלוגיסטיקה ובת אל במשאבי אנוש.

השכלה: תיכונית אצל שניהם, ולו יש גם תעודה מקצועית.

הכנסה משותפת: 12 אלף שקל.

הוצאה חודשית: 14.5-13.5 אלף שקל בחודש, אבל לאחר סיוע מעמותת פעמונים מצליחים לחסוך 400 שקל פנויים כל חודש.

דיור: 2,500 שקל בחודש שכר דירה לדירת 3 חדרים.

ארנונה: 900 ש"ח לחודשיים.

גז: 150 ש"ח לחודשיים.

חשמל: 450 ש"ח לחודשיים.

מים: 350 ש"ח לחודשיים.

ועד בית: 150 ש"ח לחודש.

סיוע מההורים: בייביסיטר.

"על מזון אנחנו משלמים כ-2,000 שקל בחודש", אומר אלעד, "על חינוך אנחנו מוציאים 1,300 שקל בחודש. את הבן הקטן אנחנו שולחים למעון שעולה 1,100 שקל בחודש, וזה עוד מעון מוזל, ויש לנו הוצאות של 200 שקל נוספים על הילדים הגדולים יותר".

לדברי אלעד, כל עונה נדרשים הוא ואשתו לחדש את מלאי הביגוד לילדיהם משום שבגדים ישנים יותר לא עולים כי הילדים היו בגדלים שונים בעונות שונות, ולצד שני בנים, יש להם גם בת שבגדי בנים לא מותאמים לה.

(מקור: מרכז טאוב)

(מקור: מרכז טאוב)

בני זוג מלוד: "לא נורא שצריך עזרה מההורים"

ט' (27) ובעלה מתגוררים בלוד עם בנם בן ה-3. השניים נעזרו בהורים כדי לרכוש את דירתם ורק הסיוע מההורים מביא אותם למצב שהכנסתם גוברת על הוצאתם.

תעסוקה: היא גננת והוא בתחום הקייטרינג למטוסים.

הכנסה משותפת: 14 אלף שקל.

הוצאה: 10,000 שקל.

דירה: רכשו דירה בלוד לפני שנתיים בחצי מיליון שקלים.

"הסיבה שאנחנו מוציאים פחות מההכנסה נובעת העזרה מההורים שלנו", מספרת ט'. "אני ובעלי שמנו סכום קטן לטובת רכישת הדירה, אבל ההורים שמו את הסכום הגדול ורק ככה זה התאפשר".

לדבריה, ההורים גם מסייעים להם בשמירה על בנם. "עד עכשיו הילד היה עם סבא וסבתא בשעות העבודה שלנו כי לא היה לנו כסף לשלם על גן. עכשיו הוא בן 3 ורק עכשיו נוכל לשלוח אותו לגן עירייה".

ט' לא מתביישת שהיא מבקשת עזרה מההורים. "לא נורא שצריך עזרה מההורים, אבל מה שקשה הוא המגורים במרכז והעובדה שבתחום אזור המרכז אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לגור רק במיקום נידח".

"אמרתי לאבא שלי 'נכנסו למצב בעצמנו ונצא ממנו לבד'"

ע' וא' שמתגוררים באזור המרכז מרוויחים 17 אלף שקלים בחודש מעבודתם. ההוצאות שלהם עד לפני שנה היו יותר מ-20 אלף שקלים בחודש, אך מאז ירדו בשל ירידת חלק מהסכום המשולם על המשכנתה לדירה. גם במקרה שלהם, ההורים סייעו להם ברכישת דירה.

ילדים: 3, בני שנתיים וחצי, תשע וחצי ו-12 וחצי.

הכנסה משותפת בחודש: 17 אלף שקל.

הוצאות: עד לפני שנה יותר 20 אלף שקל בחודש, כיום בין 15 אלף ל-17 אלף שקל בחודש.

דיור: עד לא מזמן עמד החיוב על משכנתה על 5,000 שקל בחודש, אבל בשנה האחרונה בגלל ירידת חלק מההלוואה, המשכנתה עומדת על 3,500 שקל.

הוצאות על ביגוד לילדים: 1,000 שקל לעונה.

גן לילדה: 2,300 שקל בחודש.

עד לאחרונה היוותה הוצאתם החודשית של בני הזוג מהמרכז כ-120% ממשכורתם המשותפת, כלומר, סכום ההוצאה היה גבוה בכ-20% מההכנסה. לפני כשנה, בעקבות מינוס של 35 אלף שקל בבנק, הכניסו בני הזוג לתמונה את עמותת פעמונים העוסקת בליווי כלכלי של משפחות ועברו תהליך של צמצום הוצאות והתנהלות חסכונית ונבונה.

בני הזוג רכשו את דירתם לפני 13 שנה בעזרה גדולה של הוריה של האישה. "לולא ההורים שלי לא היתה לנו דירה, הם נתנו שליש מהסכום", היא אומרת ומוסיפה שעד היום מסייעים ההורים רבות: "הם עוזרים לנו בדברים נקודתיים. למשל, היינו צריכים לקנות עכשיו בגדים לחורף לילדים משום שהם גדלים, ואמי אמרה שתעזור לי בזה".

היא מספרת גם כי "היו הוצאות בריאות על בני וההורים שלי שילמו על הכול. גם על הקייטנה של הבת הם שילמו. כשהיינו במינוס, אבי הציע לחסל לנו את המינוס ושנתחיל מהתחלה, אבל לא הסכמתי, אמרתי שאם נכנסנו למצב הזה נצטרך לצאת ממנו לבד". ההורים גם עוזרים בבייביסיטר מדי פעם. לבעלה יש רכב מהעבודה והיא נוסעת במכונית מודל 2002, משום שיותר חשוב להם החינוך של הילדים".

גם סעיף המזון שמוציאים בני הזוג על מזון ועל ביגוד וגנים עבור הילדים לוקחים חלק משמעותי בהוצאות. "למרות שאנחנו מחושבים וחסכוניים וקונים ברשתות הזולות, אבל הכול מאוד יקר. הסכום שאנו משלמים על בגדים לשלושה ילדים לעונה מסתכם בכ-1,000 שקל. על הגן לבת הקטנה אנו משלמים 2,300 שקל בחודש וזה זול מגנים אחרים והצהרון עולה 1,000 שקל לחודש".

"זוג שמרוויח 16 אלף בחודש צריך לחיות בכבוד"

בני הזוג טל (40) וליאור (43) פרידמן מתגוררים בבאר שבע מתקשים להתמודד עם יוקר המחיה. ההורים של שניהם שכבר הספיקו לצאת לפנסיה עדיין עובדים ומסייעים לילדים.

ילדים: שלושה, בני 10, 8 ושנתיים.

הכנסה משותפת: 16 אלף שקלים.

תעסוקה: טל עובדת באוניברסיטת בן גוריון כהנדסאית תוכנה וליאור עובד ב- 3 עבודות, ביניהם גם בעיריית באר שבע בתחום המחול.

"אין לנו כסף לקנות דירה ואין לנו הון עצמי", מספרת טל. גם אם נוכל להרשות לעצמנו דירה קטנה, יש לנו 3 ילדים קטנים". בני הזוג משלמים על גן ילדים, בית ספר, שכירות, ארנונה, מים וחשמל. טל מספרת כי "מלבד זה ומזון אנחנו לא מוציאים. המשכורות של שנינו יחד מסתכמות ב- 16 אלף שקל וזה לא מספיק. אנחנו נכנסים למינוס 2,000 שקלים כל חודש ומג'נגלים עם הלוואות. עברנו דירה לא מזמן וגם היינו צריכים לקחת הלוואה. כל דבר בסיסי עולה כסף. לחוג של הבן הגדול אין לי כסף".

טל מספרת כי אמה בת 70 ועדיין עובדת. "היא חייבת לעבוד כי אין לה פנסיה", היא מספרת. גם הורי בעלה פנסיונרים, אך עדיין עובדים. אביו עובד במפעל הפיס והיא עובדת כמפקחת בבחינות. "גם להורים שלו או שלי אין הרבה לעזור לנו. זה לא שאם אני נופלת, יש מישהו שיכול לעזור לי. הם יכולים לעזור רק בדברים הקטנים. זה לא פשוט בכלל".

טל מפנה את האצבע המאשימה כלפי הממשלה, שלטענתה לא טיפלה ביוקר המחיה. "הורידו את הגן לגילאי 3, אבל העלו את המע"מ, הארנונה, החשמל המים והמזון. התקציב נשאר אותו תקציב".

"שנינו עובדים", היא ממשיכה, "בעלי עובד גם עד 11 בלילה. בתכלס, אנחנו עובדים את מלוא השעות שאנחנו יכולים. אי אפשר לסחוט אותנו יותר. זוג שמרוויח 16 אלף בחודש אמור לחיות בכבוד. אנחנו לא יושבים ואומרים 'תתנו לנו'. גם כל החברים שלי ככה. זה לא שלהם קל ולנו קשה. זה בכל האוכלוסיה. גם ההורים שלנו. מבוגרים וצעירים. חוץ מאלה ששפר עליהם מזלם והם במאיון העליון. כי גם בעשירון העליון אי אפשר".

"עובדים רק כדי לסגור חובות"

היפא עאזם ובעלה מטייבה מכניסים כל חודש 19 אלף שקלים. גם הסכום הזה לא מספיק בשביל לגמור את החודש והם עובדים קשה כדי לפרנס את משפחתם.

שוקלת למצוא עבודה שלישית. היפא עאזם

ילדים: ארבעה, בני 17, 13 ו-11.

תעסוקה: היפא עובדת כרכזת פעילות ברשמת עמל וכטבחית. בעלה עובד כמנהל אירועים בבית מלון באזור השרון.

ארנונה: 400

מים: 500

חשמל: 1,700

אוכל: 5,500

תחבורה: 3,500

דמי כיס חודשי לילדים: 3,000

סיגריות לבעל: 1,000

ביגוד: 1,000

הלוואה: 3,000

תרופות: 300

"כמה שאנחנו עובדים וחורשים ומקבלים, אנו לא מצליחים לגמור את החודש", סיפרה היפא ל-ynet. כמעט הכול יקר. היום אנחנו עובדים רק כדי לשלם הוצאות ולסגור חובות. כסף בצד אין לנו ולא יהיה אם הממשלה לא תפעל להורדת מחירים בכל דבר".

לדבריה, כל המחשבות הולכות על השאלה איך לשמור על הפרנסה. "המצב במדינה לא יציב ומפחיד מאוד. תמיד שומעים על סגירת עסקים ומפעלים גדולים. מצב כזה מדאיג אותי ונותן לי הרגשה מאוד קשה".

היא הוסיפה גם כי "לא יכול להיות שאני ובעלי מגיעים למשכורת של 19 אלף בחודש ולא נשאר מזה כלום. אני אישית לא יכולה לא לספק לילדיי את הצרכים שהם רוצים. אני חייבת להעניק להם חיים טובים אפילו אם אצטרך לחפש על עוד מקום פרנסה שלישי".

אוריאל לדרברג, מנכ"ל עמותת פעמונים שעוסקת בליווי כלכלי של משפחות, אמר: "העובדה שמשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים ועדיין נזקקים לסיוע היא דגל חברתי שחור. אנחנו בפעמונים מלמדים לחיות ממה שיש ולקחת אחריות, אבל לא ייתכן שאנשים עובדים יחיו בחרדה מהטלפון או מכרטיס האשראי שלא עובר ויזדקקו להלוואות מיותרות או לסיוע מגורמים אחרים".