סופשבוע תמוה: האם גלגלצ משנה כיוון?
מי שמאזין לתחנה הפופולרית בארץ נתקל במגמה מפתיעה: יותר ויותר מוזיקאים מהשוליים מקבלים במה נרחבת במעוז המיינסטרים. הזמרים הגדולים מודאגים: "זה לא יחזיק מעמד", הקטנים מאושרים: "הכפלנו את הקהל", ובגלגלצ מרגיעים. האם השינוי טוב או רע? תלוי את מי שואלים
אל תתנו להצלחה של פאר טסי
ו"דרך השלום" לבלבל אתכם. תחנת הרדיו גלגלצ מודל 2014-2015 היא מזמן כבר לא מכונת להיטי פופ מזרחי, גם לא בהכרח יצרנית המנוני המיינסטרים שהייתה מאז היווסדה. לפני כשבועיים הודיעה התחנה הצבאית באופן רשמי על פרישתה של מנהלת התחנה דלית עופר ומינויו לתפקיד של נדב רביד,
בוגר גלגלצ - לכאורה מהלך תמוה נוכח העובדה כי רביד הגיש לצד אייל "קוואמי" פרידמן במשך עשר שנים את תוכנית "הקצה", שהתמקדה במוזיקת שוליים ובז'אנרים פחות מזוהים עם המותג "גלגלצ".
"אנחנו עוקבים אחר הפלייליסט באופן קבוע במסגרת המקצוע ואנחנו רואים שאנשים מחפשים דברים אחרים לגמרי ממה ששומעים בגלגלצ. גלגלצ לא משקף מזמן את קול העם", אומר גורם בחברה המספקת תוכן מוזיקלי. "המוצר שלנו לא מיועד לאניני טעם, אם נגיד זאת בעדינות, והוא די משקף את טעמו של העם. גם אם אתה עוקב אחרי טרנדים ביוטיוב ואחרי נתונים של אייטיונז ושירותי מוזיקה אחרים, אתה רואה שאנשים שמחפשים מוזיקה בצורה אקטיבית לא מחפשים שירים שמושמעים בגלגלצ, הם מחפשים את אייל גולן, מאור אדרי או טיילור סוויפט ואריאנה גרנדה, שבמקרה שלה, אף שיר לא נכנס לפלייליסט למרות שהיא כוכבת על אצל צעירים, עד שג'סיי ג'יי וניקי מינאז' עשו איתה את 'Bang Bang'. פאר טסי הוא תופעה שמתפתחת כבר מעל שנה, ורק עכשיו הם הכניסו אותו לפלייליסט".
אלא שמבט על רשימת הפלייליסט השבועית של התחנה בשנה האחרונה מראה כי מינויו של רביד הוא רק עוד שלב בתהליך שינוי פניה של גלגלצ. גם אם הוא לא נעשה כחלק ממערכת שיקולים תוכניים (והוא לא, על פי גורמים בתחנה), הבחירה ברביד כמנהל התחנה נראית הגיונית במיוחד נוכח הטון המוזיקלי שהכתיבה לאחרונה. ולראיה - שמות כמו קותימאן, שי צברי, רותם אור, גבע אלון או בטרינג טריו, שלא ממש מוכרים בקרב הקהל הרחב, החוץ תל אביבי וחובב המיינסטרים, מוקמו בנוחות לצד שמות כמו עברי לידר, אביב גפן או יובל בנאי. היתכן כי מהפכת האינדי (מוזיקה שהופקה ללא תמיכה של חברת תקליטים ושבעבר נהוג היה ליחסה בעיקר לאמני רוק אלטרנטיבי) הושלמה והשוליים גלשו גם לזרם המרכזי?
נכנס לפלייליסט. "לווי אותי" של שי צברי
הכל זה "אינדי"
"אני חושב שההגדרה של אינדי כבר מזמן פשטה את הרגל", אומר העיתונאי שי להב, כתב מוזיקה ובעל טור ב-ynet ומי שפרסם ב-2009 את הספר "רשימת שידור: כך שינתה גלגלצ את פני המוזיקה הישראלית". "אינדי זו בעצם הגדרת סופרמרקט לכל מה שלא היה מיינסטרים. זה לא בהכרח שלושה חבר'ה לא מגולחים עם גיטרות, זה כבר מזמן לא ככה. אז בעצם להגיד שהאינדי משתפר או שהוא נכנס לגלגלצ זו אמירה בעייתית, כי חלק גדול ממה שנתפס כאינדי זה אנשים שעושים מוזיקה לפי הספר. היום כמעט אף אחד כבר לא מגובה על ידי חברת תקליטים".אז בוא נחדד את זה. איך מוזיקה פחות מיינסטרימית מצאה דרכה אל תוך הפלייליסט הנחשק?
"יש פה תהליך כפול שקורה במקביל: מצד אחד יש שיפור והתמקצעות ברמת הסאונד וההפקה המוזיקלית, שנתנו קפיצה מאוד רצינית. השירים פשוט טובים יותר. מצד שני - מעט מאוד תקליטים מופקים בשנים האחרונות דרך NMC או הליקון, שאלו בערך חברות התקליטים היחידות שנשארו פה. זה אומר שכל השאר הם אינדי, וזה מגוחך מעצם ההגדרה. מכאן שגלגלצ משדרים אינדי כי זה כורח המציאות. אחרת מה ישדרו"?
לא רק גלגלצ
ההיפסטרים בחוץ: אינדינגב כבר לא בשוליים
עמי פרידמן
הופעה מרכזית של ברי סחרוף, כמויות של שוטרים וקהל של ילדים מסמנים את תחילת הפיכתו של פסטיבל מוזיקת השוליים למפלצת. עמי פרידמן חושב שלמרות הכל, מדובר באירוע משמח שהתפתחותו דווקא מבשרת טובות לאמנים כמו הקולקטיב, אוסוג וגבע אלון שהופתעו מהחום הלא מוכר שקיבלו
"זה איזשהו חלק מתופעה עולמית, שמגיעה לידי ביטוי גם בשנים האחרונות בארץ, שהמוזיקה שפעם נחשבה אלטרנטיבית ומשודרת רק באפיקים מסוימים מאומצת על ידי תחנות גדולות כמו גלגלצ", אומר אור צלקובניק, המנהל המוזיקלי של התחנה, שמפנה אל הליין אפ של פסטיבלי מוזיקת השוליים המרכזיים בארץ (קרי - אינדינגב ויערות מנשה) וטוען כי כמעט רוב האמנים המופיעים בו הפציעו בגלגלצ השנה. "מאז השינויים ושבירת ההגמוניה של חברות התקליטים יש לך גלים אדירים של מוזיקה ויצירה ישראלית מצוינת. גלגלצ שמחה ורוצה להיות חלק מהמשחק הזה. אם פעם היו מגיעים סינגלים מסודרים מחברות תקליטים, היום אנחנו מקבלים מאות סינגלים בשבוע, וחלק ניכר מהם זו יצירה עצמאית, מוזיקה יותר אלטרנטיבית ואלקטרונית ואני חושב שגם התחנה מגלה בשנים האחרונות יותר פתיחות לכך".
זו הייתה בחירה מודעת, לתת מקום גם לנישה שאתם לא מקדישים לה מספיק תשומת לב, או שזה גם היה תוצר טעם מוזיקלי של עורכים מדור חדש?
"בצורה אורגנית לגמרי. אנחנו שמים לב שבשנים האחרונות פשוט הגיעה כמות נהדרת ומצוינת של חומרים ששטפו את התחנה. חלקם אומצו ומאוד התחבבו אחרי שהפצנו אותם לכלל המאזינים, לאו דווקא ממאזינים שמכירים אותם מהופעות רצינו שזה יהיה חלק מהדי.אן.איי של גלגלצ".
אתם לא חוששים מהתגובות? בכל זאת, ישראל לא ידועה בנסיוניות המוזיקלית שבה.
"החומרים האינדיים מצטרפים למוזיקה יותר מבוססת, אנחנו שומרים על זה בפלייליסט. זה תמיד יהיה זה לצד זה, ובסופו של דבר בעריכה נכונה, שהעורכים המוזיקליים של גלגלצ עושים, לצד שילוב ומינונים נכונים, זה דבר נפלא שאנחנו מרחיבים את שולי המיינסטרים. המרכז מאמץ אותם ועם ההשמעות הופך להיות הרבה יותר מוכר. להקה כמו האיינג'לסי, למשל, הפכה להיות משהו מאוד אהוב וגדול בתחנה, להקה שיחידות של חיילים מבקשות בכל יום. אז יש איזשהו שינוי גם אצלנו וגם אצל המאזינים שלנו".
החיילים מבקשים. האיינג'לסי
"הצעירים רוצים אייל גולן וטיילור סוויפט"
אך אין מהפכה ללא נפגעים, וגם אם הפתיחות והרוח החדשה הם ללא ספק דבר מבורך, יש מי שלא מפרגנים ורואים במהלך לא פחות מיריקה לבאר, החלפת בן הזוג הטבעי שהביא אותך לנשף בחיבור נטול קשר, מעדות הזוגיות הטלוויזיונית בין יהודה לוי ואלמה דישי.
מאבדים את השטח?
גלגלצ מציגה: פקק תנועה ב"דרך השלום"
אבי שושן
לא מצליחים לחמוק מ"דרך השלום" של פאר טסי? גם הוא לא. והכל - בגלל המוזיקה, זאת שגלגלצ בוחרת עבורכם. אבי שושן חושב שלמרות שהוכיחה שוב את כוחה, התחנה מאבדת את השטח. רק תראו כמה להיטים פספסה
למה לדעתך זה קורה?
"אני חושב שדורות של עורכים ומגישים מתחלפים כל הזמן. הדור הצעיר מאוד מחובר למגזינים. אין יותר בון ג'ובי בפרסומות, יש פרסומות עם מוזיקה אלטרנטיבית, כמו MGMT או אלט ג'יי, וזה יוצר פתיחות גם למוזיקה מקומית עם צליל דומה. גלגלצ מחוברים לבלוגים של פיצ'פורק וסטריאוגאם ופחות למיינסטרים. הם מגיבים למיינסטרים ומנסים לייצר טרנדים, אבל זה לא מה שהצעירים שומעים, זה מה שתל אביבים שומעים".
MGMT. יצרו פתיחות בארץ(צילום: gettyimages imagebank)
"הפתיחות הזו נהדרת עבור אמנים מסוימים, אבל עבור אחרים היא אפילו הרסנית", אומר גורם בתעשייה. "זה נראה כאילו יש כאן שתי שכבות של אמנים - האחת היא של שמות גדולים במיוחד והאחרת של אמני שוליים, וכל מה שבאמצע לא זוכה לחשיפה פתאום. נקרא לזה דור הביניים המוזיקלי. אמנים באזורי גיל ה-40 או 50 ולא באזור ה-70-80 או 20-30. הם יקבלו בדרך כלל מקום אחד, השמעה אחת בפלייליסט, גם אם במקומות אחרים הם יהפכו ללהיטים גדולים מאוד".
בהכללה גסה, מדובר בעיקר בבוגרי דור רוקסן.
"אפשר לקרוא להם ככה. גם אם פה ושם יש לחלקם עדיין להיטים ונותנים להם צ'אנס, הנטייה היום היא להתעלם מהם. כאילו מה שלא חדש לגמרי או ממש ענק הם לא רוצים".
אמנים מוכרים, גדולים ובינוניים, שניסינו לדבר איתם על הנושא, סרבו להתראיין לכתבה בשמם ורובם אף לא בעילום שם. "המון זמרים מוכרים ממש חוששים מהעתיד לבוא, עם המינוי החדש" אומר אמן מוכר. "כולם חוששים שמדובר בקו החדש ולא יודעים למה לצפות. אבל זה לא יעבוד להם בצורה הזו. הם לא יכולים בלי ה'שלמה ארצים' או ה'אריק איינשטיינים'. זה גלגלצ, ובסופו של דבר הם יצטרכו להבין שהמאזינים שלהם אוהבים מיינסטרים, אין מה לעשות".
האיינג'לסי: גלגלצ הביאה אותנו לפריפריה
בתוך כך נראה שיש מי שנהנה במיוחד מהסיטואציה ומברך על שינוי הכיוון, והם כמובן אלו הנשכרים ממנו. "זה ברור מאוד שגלגלצ האיצה את ההגעה של המוזיקה שלנו יותר לפריפריה. הרגשנו את זה באופן ניכר בהופעות מחוץ לתל אביב. פתאום הייתה קפיצה בכמות של הקהל בחיפה, בראש פינה, מקומות שהתקשורת מחברת אותם", אומר רותם בר-אור, סולן להקת האיינג'לסי, שהפכה פופולרית ומבוקשת במיוחד בשנה האחרונה, לא מעט בזכות נוכחותה בפלייליסט הנכסף - שעשתה את ההבדל בין לפוצץ בקהל את האוזןבר הקטן לבין לפוצץ את מועדון הבארבי."זה כמו זכוכית מגדלת. אני יכול להגיד שהשיפוע של הגרף השתנה, הייתה קפיצה. הקצב שבו דברים קורים מאוד הואץ, נגיד אפילו הוכפל. זו התחושה. גלגלצ היו הראשונים שהבינו שקורה איתנו משהו בשטח, והם עשו את זה בהפרש גדול מאוד מכל שאר גופי התקשורת. וזה היה מאוד מפתיע ומאוד סותר את מה שכולם אמרו על איך שזה עובד". לצד כך, גם בר-אור מציין כי ההכרה המפתיעה בלהקתו משקפת שינוי בטעם המוזיקלי הישראלי - שפגע בשכבות אמנים מסוימות.
"הכניסה לפלייליסט הייתה חלק חשוב. התחלנו קצת לצאת מתל אביב, להופיע ב'סינקופה' בחיפה וב'עשן הזמן' בבאר שבע ולהסתובב קצת בארץ, ובירושלים דיברו איתנו על זה שאנחנו מביאים יותר קהל מלא מעט אמני מיינסטרים שפחות שומעים ברדיו עכשיו. הבאנו פי שניים אנשים מהמון מוזיקאים שאני הייתי הולך לראות את ההופעות שלהם בניינטיז. בכלל לא חשבתי על זה באותה ספירה".
קאט אאוט קלאב - Out Of My World
"השבוע ישבתי בפגישה עם מישהו שקשור בחברות תקליטים 'אולדסקול' מסורתיות. הוא סיפר לי שמרגישים שם שלסצנה שלנו יש פור עליהם היום", אומר ניצן חורש, סולן הלהקות אלקטרה והקאט אאוט קלאב. "כלומר, שבגלגלצ לא מתייחסים יותר למוזיקת רוק-פופ 'אמצע הדרך' של חברות תקליטים, חוץ מזו של הגדולים. לא בדקתי את זה, אבל אם זה נכון - אז כל הכבוד שהם מנקים קצת מאובנים ודינוזאורים ויותר קשובים למה שהולך. ברור שהאינדי, על הגדרתו הנרחבת, לא שולט במיינסטרים בשום צורה. אבל זה גם לא אמור לשלוט, ואני לא רואה שהם מתעלמים מתופעות קריטיות שקורות בשטח. גם אם כן - זכותם".
פתיחות אמיתית לאזורים מוזיקליים שונים, מהלך הזוי שלא יתקבל בברכה אצל המאזינים ואולי לא זה ולא זה ומדובר בסך הכל בהתנהלות שגרתית של התחנה שרגילה לאמץ ולקבוע טרנדים. "אני לא מאמין שפניהם מועדות לפרגן לזמרים חדשים, זה ממש לא מגיע משם", אומר מנהל מוזיקאים מוכר. " זו עדיין אותה גלגלצ, רק הטרנד השתנה. בכל פעם הם מאמצים איזשהו טרנד, ומה שלא בטרנד קצת קשה לו להכנס לרשימות ההשמעה. זה העניין איתם. עכשיו מתחשק להם להשמיע אמנים תל אביביים ומוזיקה אלטרנטיבית".
"זה לא שהם אמרו 'הנה, טובת המוזיקה לנגד עינינו'. הם לא פועלים בקטע כזה והם אף פעם לא פעלו בקטע כזה. זה פשוט כמו שהייתה תקופת דור רימון עם איה כורם ומירי מסיקה הם פשוט עברו עכשיו לטרנד אחר, עד הטרנד הבא. אין מה לדאוג, גם זה יעבור".
גלגלצ: "שמחים להרחיב את המיינסטרים"
תגובתו של נדב רביד, מנהל התחנה הנכנס: "גלגלצ תשמור על המהות שלה והקו המיינסטרימי".מגלגלצ נמסר בתגובה: "כתחנת מוזיקה מובילה, גלגלצ קידמה תמיד את שילובם של אמנים ויוצרים חדשים, לצד אמנים ויוצרים ותיקים ומוכרים. בשנים האחרונות, נרשם בארץ גל מבורך של יצירה ישראלית מקורית ורעננה, המיישרת קו עם הנעשה בתעשיית המוזיקה העולמית. גלגלצ גאה להיות חלק מגל זה ולהמשיך ולהרחיב את שולי המיינסטרים התרבותי בישראל. גלגלצ תמשיך להציג למאזיניה את המעניין והחדש ותשקף את העשייה המוזיקלית בארץ ובעולם".
גלגלצ. משנים כיוון
מומלצים
