מסקנת איראן מאובמה-קובה: נעמוד בסנקציות
נשיא ארה"ב הכריז על חידוש היחסים עם הדיקטטורה אחרי 53 שנה, והסביר שמשטר קסטרו לא נפל ומצב הקובנים לא השתפר, כך שהסנקציות לא יעילות. איראן התעודדה: "הלקח - אפשר לעמוד בסנקציות, קובה שמרה על המהפכה"
איראן פרסמה את התגובה הרשמית שלה להסכם הפיוס בין ארצות הברית לקובה, והיא רלוונטית הרבה יותר מכפי שאפשר היה לחשוב. בהודעה רשמית שפרסם משרד החוץ האיראני נמסר כי ההחלטה של ארה"ב וקובה להתחיל בנרמול היחסים ביניהן אחרי 53 שנה של עימות, מאז ימי המלחמה הקרה, היא הוכחה לכך שסנקציות שמטילות מעצמות בינלאומיות על מדינות אחרות פשוט אינן עובדות.
עוד חדשות בעולם :
- הסיגרים הקובניים מגלים מחדש את אמריקה
- היכתה את סבתהּ שלא אישרה אותה בפייסבוק
- הרדיפה בשיא: ההומואים במצרים מתחבאים
- שוטרים נרצחו ב-NY: 'נקמה על הרג שחורים'
"ההגנה של ממשלת קובה והעם הקובני על הרעיונות המהפכניים במהלך 50 השנים האחרונות מוכיחה שהמדיניות של בידוד וסנקציות מצד מעצמות נגד רצונותיהן של מדינות עצמאיות היא לא יעילה", אמרה דוברת משרד החוץ האיראני, מרזייה אקפהאם.
וושינגטון והוואנה הודיעו ביום רביעי האחרון כי הן החליטו לפתוח במשא ומתן על נרמול היחסים ביניהן אחרי יותר מ-50 שנה של אמברגו
מסחרי של ארה"ב על קובה. הן גם הודיעו על חילופי שבויים, ועל רצונן לפתוח שגרירויות זו בבירתה של זו. כשהסבירו את ההחלטה לחדש את היחסים, הדגישו אובמה והבית הלבן כי העובדה ש-53 שנות אמברגו על קובה לא הביאו חיים טובים יותר לקובנים ולא הביאו להחלפת המשטר - מוכיחה שאין טעם בהמשך העיצומים. נראה שלכך התייחסו האיראנים בתגובתם הרשמית.
בדומה למצב שהיה עד כה עם קובה, ארה"ב ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן אחרי ההשתלטות של סטודנטים מהפכנים איראנים בנובמבר 1979 על שגרירות ארה"ב בטהרן, אז הם לקחו בשבי 50 בני ערובה אמריקנים שבהם החזיקו במשך 444 יום. שנה לאחר מכן הטילה ארה"ב אמברגו מסחרי על איראן, ומאז שנת 2006 נתונה טהרן גם למשטר סנקציות מצד האו"ם בעקבות תוכנית הגרעין השנויה במחלוקת שלה. ב-2012 הוכרזו סנקציות נוספות נגד איראן, כולל סנקציות אמריקניות ואירופיות על הנפט האיראני והעברות כספים.
בספטמבר 2013 ערך נשיא ארה"ב ברק אובמה שיחת טלפון היסטורית, בת רבע שעה, עם עמיתו האיראני חסן רוחאני. הייתה זו הפעם הראשונה שמנהיגי שני המדינות דיברו זה עם זה מאז 1979. השיחה נערכה כצעד ראשון במסגרת הניסיון להפחית את המתיחות בין וושינגטון
לטהרן, על רקע הניסיון לגבש פתרון דיפלומטי לסוגיית הגרעין.
המשא ומתן בין המעצמות לאיראן על סוגיית הגרעין אמור היה להסתיים ביוני השנה, אבל הוארך עד לנובמבר - ואז הוארך שוב וכעת הוא אמור להסתיים ביוני בשנה הבאה. כדי לאפשר את התחלת השיחות נאלצו ארה"ב ואירופה להסכים למיתון מסוים של הסנקציות על הרפובליקה האיסלאמית, מהלך שהתקבל בביקורת קשה מצד ממשלת ישראל, שהזהירה כי מדובר בוויתור על סנקציות לטובת משא ומתן שאותו מנצלים האיראנים רק כדי למשוך זמן.