בקשה לייצוגית שלישית נגד קצא"א: 971 מיליון שקל
פעיל סביבתי וחברתי הגיש בקשה לפיצוי הציבור ב-820 מיליון שקל על הפגיעה במקרקעי הציבור ונכסי טבע לאומיים, וכן לפצות את תושבי האזור בסכום של כ-151.5 מיליון שקל. בבקשה נטען כי החברה התרשלה בניהול צינור הנפט וכן שהיא אינה עומדת בסטנדרטים הבטיחותיים הבסיסיים ביותר או בתנאי הרשיון שלה עצמה
בקשה לאישור תובענה ייצוגית נוספת נגד חברת קצא"א, בגין דליפת הנפט באזור שמורת עברונה: יואל חדידה, פעיל סביבתי וחברתי וחבר מפלגת הירוקים, הגיש היום (ב') בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד החברה, בה הוא מבקש לפצות את כלל הציבור בסכום של 820 מיליון שקל על הפגיעה שנגרמה למקרקעי הציבור ונכסי טבע לאומיים, וכן לפצות את תושבי האזור בסכום של כ-151.5 מיליון שקל.
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה הירוקה:
אסון הדליפה בערבה: מי יעצור את הסחף?
מי אחראי על המחדל הגדול במדינה?
הזיהום בערבה: השיקום יימשך 50 שנה
התובענה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יעקב סבו, חגי קלעי ואוהד רוזן, הוגשה בשמם של כל תושבי המדינה וכן תושבי האזור. התובע מבקש מביהמ"ש לקבוע כי החברה התרשלה בניהול צינור הנפט ולקבוע את היקף הפיצוי לציבור בגין הפגיעה במשאבי הטבע הלאומיים, כתוצאה מדליפת 5 מיליוני ליטרים של נפט.
בתובענה, עומד חדידה על היקף הפגיעה רחב המימדים באדם, בעלי חיים ובצומח שנגרמו עקב הדליפה. בתוך כך, הוא מבקש להורות לקצא"א להקים ולממן חברה לתועלת הציבור, שתפעלך לשיקום הנזק לחי, לצומח ולממצאים הארכאולוגיים בשמורה ובסביבתה. עוד הוא מבקש לחייב את החברה לפעול במיידי להתאמת המכשור שלה למניעת הישנות ארועים מסוג זה.
התביעה מצטרפת לשתי בקשות תביעות ייצוגיות נוספות שהוגשו נגד החברה מצד תושבי האזור: תושבי באר אורה הגישו אתמול בקשה לפיצוי של כ-80 מיליון שקל נגד חברה והמנכ"ל החברה אייל כהן, בשל נזקים שנגרמו להם, בהם פגיעה בערך הקרקע. כמו כן, תושבת אילת הגישה זמן קצר לאחר הדליפה בקשה לאישור תובענה יצוגית על סך 380 מיליון שקל בשל נזקים לתושבים ולסביבה.
אולם בשונה מהתובענות הייצוגיות הקודמות - חדידה עומד על כך שלצד הפגיעה הקשה בתושבי הישובים הסמוכים, דוגמת באר אורה ואילת, נגרמה אף פגיעה קשה לכלל הציבור. בתוך כך נטען, כי החברה אינה עומדת בסטנדרטים הבטיחותיים הבסיסיים ביותר וכי אינה עומדת אף בתנאי הרשיון שלה עצמה.
על פי התביעה, החברה נהגה ברשלנות, שיצרה שורה ארוכה של מפגעים בניגוד לדין. כן נטען כי הרשלנות חמורה במיוחד, שכן מדובר בדליפה הרביעית בשלוש השנים האחרונות. "בדומה לדליפת הנפט מצינורות הנתבעת לנחל צין, ודאי מקווה הנתבעת כי הזמן יחלוף, תשומת הלב הציבורית תנדוד למחוזות אחרים, והיא עצמה תמשיב בפעילותה מימים ימימה, אל עבר האסון הבא", נטען בתביעה. "יל רקע זה מוגשת הבקשה הנוכחית. יעודה – הבטחת תיקון הנזק שנגרם, פיצוי ציבור הנפגעים בגין הנזק, והקטנת הסיכוי להישנות האסון".
באי כוחו של התובע מסרו, כי: "התנהלותה של חברת קצאא, אשר פעם אחר פעם אחראית למפגעים סביבתיים חמורים, להרס הסביבה ולפגיעה בבני אדם, בבעלי חיים, בצומח, ובאדמה עצמה, פסולה מכל וכל. חומרתה של התנהלות זו רבה במיוחד נוכח היותה של קצא"א חברה ממשלתית.
"הדרך היחידה להבטיח כי התנהלות זו תפסק היא על ידי דרישה ברורה מקצא"א לעמוד בסטנדרטים של בטיחות המקובלים בתחום, ועל ידי חיובה בעלויות המשמעותיות שנגרמו לציבור כתוצאה מרשלנותה. התביעה, והבטחת שיקום האתר ומניעת אסונות עתידיים, נוגעת לכל אישה ואישה בציבור, ויש לה אף השלכות על הדורות העתידיים".
תגובת החברה
מקצא"א נמסר בתגובה: "במסגרת עבודות הקמת שדה התעופה בתמנע, קצא"א התבקשה לבצע עבודות להסטת קטע קו 42 מאילת לאשקלון באזור בו אמור לקום שדה התעופה. עקב מה שנראה כתקלה טכנית שסיבותיה עדיין אינן ברורות אירעה הדליפה בקו. בעת האירוע התקבלה במערכת בקרת הדליפות של החברה התרעת דליפה וניתנה פקודת מידית לסגירת המגופים שתוחמים את קטע הקו. המגופים נסגרו ובודדו את הקטע שדלף משאר תכולת הצינור. בעקבות סגירת המגופים הזרימה נעצרה אולם חלק מכמות הדלק שהייתה כלואה בין המגופים בקטע הפגוע דלף. לאור התגובה המהירה של עובדי החברה ומערכות הבקרה החדישות בהן היא מצוידת נמנע אירוע בהיקף גדול יותר.
"החברה דיווחה לכל הגורמים הרלוונטיים ע"פ הנדרש ובזמן אמת ופעלה ע"פ התרגולות ונהלי החירום מרגע התרחשות התקלה.
"החברה משקיעה משאבים רבים בתחזוקה מונעת הכוללת בין היתר טיפול יזום ושיפוץ קווים בהתאם לתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר. כמו כן, החברה משקיעה משאבים רבים בהצטיידות במערכות המתקדמות ביותר בעולם בכל הקשור לתפעול ואחזקת קווים. החברה מנהלת מערך חירום המצויד במיטב האמצעים הטכנולוגיים ומחזיקה צוותי תגובה מיומנים ומתורגלים למתן תגובה מקצועית ומהירה לאירועי חירום.
"מרגע הדליפה, פועלת החברה מסביב לשעון בתיאום עם נציגי המשרד להגנת הסביבה ועם נציגי רשות הטבע והגנים, לשאיבת הדלף ולפינוי הקרקע המזוהמת. בפעולות השאיבה שבוצעו נשאבה מרבית כמות הדלף. ע"פ הנחיות המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים פועלת החברה כעת לטיפול בקרקע המזוהמת ולהשבת המצב לקדמותו.
"החברה אינה מקילה ראש באירוע ובתוצאותיו, מצרה על הנזק שנגרם ותעשה ככל הנדרש על מנת להשיב את המצב לקדמותו. בנושא הגנת סביבה החברה אינה נהנת מכל הטבה או זכות עודפת הנובעת מהזיכיון, החברה פועלת תחת כל כללי הרגולציה בנושאי איכות הסביבה ומשקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים".
לפנייה לכתב/ת 
