תוך 15 שנה: זינוק של 55% בעוני ילדים
דו"ח המועצה לשלום הילד מצביע על ירידה קטנה השנה במספר הילדים העניים, אבל השוואה למצב ב-1998 מוכיחה קריסה חברתית: שני שלישים מהילדים הערבים - עניים. נערים צורכים יותר סמים ושותים פחות אלכוהול. וכמה הודעות וואטסאפ הם מקבלים ביום?
זינוק של כ-55% במספר הילדים העניים מאז 1998, עלייה במספר הילדים החווים התעללות ומקום ראשון בסיכוי לעוני ילדים מבין מדינות ה-OECD: זו חלק מתמונת המצב המדאיגה שמוצגת בדו"ח השנתי של המועצה הלאומית לשלום הילד שמתפרסם היום (ה'). לפי הדו"ח, שהוגש הבוקר לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, ילדי ישראל צורכים יותר סמים אך שותים פחות אלכוהול. מעתיקים בבחינות, אך מנגד פושעים ומעשנים פחות. הם מתעדכנים בכל רבע שעה באינטרנט ומכורים לוואטסאפ.
בסוף שנת 2013 חיו בישראל שני מיליון ו-682,160 ילדים. הם היוו 32.9% מכלל האוכלוסייה. במרוצת השנים מספר הילדים בישראל הכפיל עצמו. מספר הילדים המוסלמים גדל ביותר מפי שלושה. במרס 2014 חיו בישראל כ-155,907 ילדים ללא אזרחות מלאה ול-81,193 ילדים לא היה מעמד חוקי.
מספר הילדים החיים בעוני בשנת 2013 עמד על 826,105. אמנם מדובר בירידה מינורית לעומת השנה הקודמת, אך תמונת המצב עדיין קשה. 30.8% מילדי ישראל חיים בעוני, ובמהלך 15 השנים האחרונות חל גידול של כ-55% בשיעור הילדים העניים. בשלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים פי ארבעה (מ-8.1% ב-1980 ל-30.8% בשנת 2013). חוקרי המועצה ציינו כי ייתכן שהירידה הקלה בשיעור הילדים מתחת לקו העוני ב-2013 לעומת 2012 נבעה משינויים בשיטת המדידה.
פחות סיוע לילדים עניים
בשנה שעברה כחמישית מהילדים היהודים וכשני שלישים (66.4%) מהילדים הלא יהודים חיו מתחת לקו העוני. באותה שנה רק 4.9% מכלל הילדים העניים נחלצו מעוני הודות לתשלומי ההעברה, לעומת 10.5% בשנת 2000. מאז 2000 בולטת מאוד השחיקה ביכולתם של תשלומי ההעברה והמסים לצמצם את ממדי העוני, זאת עקב קיצוץ בקצבאות. ליותר ויותר ילדים עניים יש פחות ופחות סיוע.
מאז 2006 גדל בבירור אחוז התלמידים שדיווחו על רעב שמלווה אותם לבית הספר או אפילו שהם שוכבים לישון רעבים כיוון שחסר מזון בביתם. הדבר בולט בקרב בנים במגזר הערבי (כ-37.1%).
ככל שמספר הילדים במשפחה גדול יותר, כך גדל שיעור העוני של המשפחות. אחוז המשפחות העניות שלהן ארבעה ילדים או יותר לאחר תשלומי העברות ומסים עמד ב-2013 על 52.3% ובקרב משפחות עם חמישה ילדים ויותר: 60.0%.
ב-2013 חיו בעוני 66.4% מהילדים הערבים בישראל. מדובר בגידול של כאחוז ביחס ל-2010 ובמספר גבוה כמעט פי שלושה לעומת הילדים היהודים (20.0%) שחיו מתחת לקו העוני.
ב-2013 אחוז בני הנוער שעבדו היה הגבוה ביותר מאז שנת 2000 (8.6% לעומת 7.2% בהתאמה). מתוך 1,311 מקרים של ניצול בני נוער על ידי מעסיקים והעסקה בלתי חוקית, הוגשו בשנת 2013 רק 14 כתבי אישום נגד מעסיקים.
ישראל בסיכון הגבוה ביותר לעוני ב-OECD
השוואה בינלאומית העלתה כי 38.6% מהילדים בישראל היו מצויים ב-2012 בסיכון לעוני, לעומת 19.7% - הממוצע במדינות ה-OECD. נתון זה ממקם את ישראל במקום הראשון בסיכוי לעוני ילדים.
הדו"ח בחן גם את מצבם של קורבנות התעללות: ב-2014 היו מוכרים לשירותי הרווחה 441,167 ילדים, כ-17% מכלל הילדים בישראל. ב-2013 התקבלו ברשויות הרווחה מספר שיא של דיווחים בחשד להתעללות בילדים: 49,744 דיווחים לעומת 48,894 ב-2012. בין השנים 2013-1995 גדל מספר זה ב-195.8% (מ-16,815 ל-49,744). כשליש מהדיווחים היו בגין התעללות פיזית, כעשירית בגין פגיעה מינית, מספר דומה בגין פגיעה נפשית, וכרבע - בגין הזנחה.
עוד מעיד הדו"ח כי במגזר הערבי המצב קשה עוד יותר. כמעט בכל סוגי הפגיעה ילדים ערבים נפגעו יותר מיהודים. בעיקר בולטים הפערים בפגיעות של הזנחה פיזית (29.2% בקרב היהודים ו-49% בקרב הערבים) ושל פגיעה פיזית (28.8% בקרב היהודים ו-40.5% בקרב הערבים).
ב-2013 72.6% מהתיקים שנפתחו בגין עבירות נגד ילדים היו על מקרים מחוץ למשפחה, 6,180 תיקים. 30.4% מהם היו בגין עבירות מין, 65.7% על תקיפת קטין. בכל השנים שקדמו לשנה שעברה, בין 1998 ל-2013 היה מספר התיקים בגין עבירות נגד קטינים מחוץ למשפחה גדול מאלה שבוצעו בתוך המשפחה. בשנים הללו חל גידול של 33.7% במספר כלל התיקים שנפתחו.
בית ספר - זירת אלימות
למרות הירידה הניכרת במספר מקרי האלימות שמתרחשים במוסדות החינוך לאורך השנים האחרונות, יותר ממחצית מהמקרים המדווחים של איומים, חטיפת תיקים וחפצים, מכות ודקירות, התרחשו בשטח בית הספר: 62%.
כ-40% ממקרים אלה התרחשו ברחוב. ב-2013 נפתחו גם 548 תיקים לבגירים בחשד לביצוע עבירות מין נגד קטינים במוסדות חינוך. מתוך כלל הילדים שנחקרו על פגיעה מינית וידעו לזהות את הפוגע, כשליש נפגעו על ידי הורה או קרוב משפחה, 22.4% נפגעו על ידי חבר, 7.4% על ידי שכן ו-27.2% נפגעו על יד אדם זר.
עד כמה יעילים בתי המשפט בטיפול בתיקים אלה וכמה מהם מסתיימים ללא הרשעה? ב-2013 הסתיים הטיפול ב-81% מתיקי עבירות נגד ילדים מחוץ למשפחה בהרשעה. בתי המשפט נוטים עם זאת להקל יותר במקרים בתוך המשפחה. בשנה שעברה 57.9% מהמקרים שהגיעו לפתחו של בית המשפט נסגרו.
עלייה במספר הילדים שנפצעו
ב-2013 פנו לחדר מיון 206,990 ילדים עקב תאונות ופציעות, לעומת 190,997 ב-2010. ב-2013 סוג התאונה הנפוצה ביותר שהביאה לאשפוז בבית חולים היה נפילה (37.5%), בגיל 15-17 בולט אחוז המאושפזים עקב הרעלה (16.4%). באותה השנה חקרה המשטרה 4,320 תאונות דרכים עם נפגעים בני 17-0. מתוכם 37 ילדים נהרגו ו-356 ילדים נפצעו קשה. 970 ילדים הולכי רגל נפגעו בתאונות דרכים (כ-22.5% מכלל הילדים שנפגעו בתאונות דרכים).
שיעור מקרי המוות כתוצאה מפגיעה בלתי מכוונת היה לאורך כל השנים גדול יותר במגזר הערבי מאשר ביהודי (פי שניים ויותר). ביישובים הערביים שיעור הילדים שנפגעו עקב פגיעה מכוונת הוא הגבוה ביותר.
תמותת ילדים עקב פגיעה לא מכוונת הייתה שכיחה יותר לאורך כל השנים ביישובים בעלי דירוג חברתי-כלכלי נמוך.
סכנה בחופשת הקיץ: טביעה
בשנה האחרונה נהרגו במהלך חופשת הקיץ 23 ילדים ובני נוער. סיבת המוות השכיחה ביותר הייתה טביעה, ובמקום השני תאונות דרכים.
בשנת תשע''ד (2013/14) למדו 2,180,204 ילדים במערכת החינוך, מהם 1,643,280 (75.4%) במגזר היהודי ו-536,924 (32.7%) במגזר הערבי. עלייה נרשמה גם במספר הילדים במערכת החינוך החרדית: ב-2013 למדו 48,249 תלמידים במוסדות "פטור" בחינוך היסודי, לעומת 35,556 תלמידים בשנת 2000. מדובר במוסדות עצמאיים, לרוב בזרם החרדי.
ב-2013 אחוז התלמידים במגזר היהודי והערבי שדיווחו על פגיעה מאלימות עמד בסימן ירידה עם העלייה בכיתה, הן כשמדובר באלימות קשה והן כשמדובר באלימות מתונה, מילולית או חברתית, אך לא כשמדובר באלימות תוך שימוש באמצעי תקשורת דיגיטלית, או בחבורות אלימות ומעשי בריונות.
ככלל, תלמידים ערבים מדווחים הרבה יותר על אלימות בין תלמידים. כעשירית מהם בכיתות ד'-י"א דיווחו שנפגעו מאלימות תוך שימוש באמצעי תקשורת דיגיטליים.
בין תשע"א לתשע"ג חלה עלייה באחוז התלמידים המשתמשים בסמים. אחוז התלמידים שעישנו אי פעם בחייהם מריחואנה, גראס או חשיש עלה: בכיתות ז'-ט' מ-2% בתשע"א ל-4% בתשע"ג ובכיתות י'-י"א מ-5% בתשע"א ל-6% בתשע"ג.
בקרב בני נוער מהמגזר הערבי השימוש בסמים הקשים (אופיום, הרואין קוקאין קראק, קוקאין) נפוץ יותר ביחס למגזר היהודי. סוג החומר הנפוץ ביותר בקרב תלמידי י"א-י"ב היה הרחת חומרים לשם הנאה (5.3%), אך גם נטילת כדורי מרץ, הרזיה, שינה או הרגעה ללא מרשם רופא (4.6%). כאחוז אחד מתלמידי כיתות י"א-י"ב השתמש בריטלין ללא מרשם רופא.
ירידה בהתנסות באלכוהול
אחוז התלמידים ששתו משקה חריף כגון ויסקי, קוניאק, עראק או וודקה אי פעם בחייהם ירד בכיתות ד'-ו' מ 14% בתשע"א ל-6% בתשע"ג, בכיתות ז'-ט' ירד מ-30% בתשע"א ל-18% בתשע"ג ובכיתות י'-י"א מ-55% בתשע"א ל-45% בתשע"ג.
מספרם וחלקם של התלמידים שאושרה להם התאמה אחת לפחות בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות מכלל התלמידים, עומד מאז 2010 בסימן גידול: מ-83,500 תלמידים (32.2% מכלל התלמידים) בשנת 2010 ל-109,816 תלמידים (40.0% מכלל התלמידים) ב-2013.
בשנת תשע"ג (2012/13) חלקם של הנבחנים שמחברת בחינת הבגרות שלהם נפסלה, היה גדול מבשלוש השנים הקודמות (3.3% בתשע"ג, לעומת 2.1% בתשע"ב, 2.4% בתשע"א, ו- 3.0% בתש"ע). האחוז היחסי הגבוה ביותר היה אצל הבדואים בנגב.
חמישית מהילדים סובלים מהשמנה
21% מתלמידי כיתות א' וכ-30% מתלמידי כיתות ז' סובלים ממשקל עודף והשמנה. אחוז התלמידים שסובלים מעודף משקל גבוה ביותר במגזר הערבי. 2.4% מתלמידי כיתה א' ו-3.7% מתלמידי כיתה ז' סובלים מתת משקל.
אשפוז פסיכיאטרי: עד סוף דצמבר 2013 טופלו 9,432 ילדים ובני נוער במרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש. אחוז הקבלות הכפויות לאשפוז פסיכיאטרי של ילדים ונוער גדל פי שניים במהלך השנים 2013-1997.
ב-2013 הוגשו לבתי המשפט 5,376 המלצות למשמורת הורים על ידי עובדים סוציאליים לסדרי דין. בשנים אלו ניכרה תחילתו של שינוי מגמה כשמוענקות יותר משמורות משותפות (14.8% השוואה ל-3.7% בשנת 2005).
נמשכת מגמת הירידה בהליכי אימוץ שחלה משנת 1995, זאת לעומת עלייה מתמדת במספר הליכי הפונדקאות: בשנת 2013 נמסרו 122 ילדים לאימוץ בישראל, מתוכם 59 תינוקות עד גיל שנתיים.
בין השנים 2013-2007 ירד מספר הילדים שאומצו מ-221 ל-69 ילדים. מנגד, מספר הילדים שנולדו בהליך פונדקאות נמצא במגמת עלייה כשבשנת 2013 הגיעו לעולם 72 ילדים בהליך. בין השנים 1996 ל-2013 היו 815 פניות לוועדה לענייני פונדקאות ונולדו 513 תינוקות ב-408 לידות.
בודקים מה חדש כל רבע שעה
ליותר מחצי מבני הנוער בגיל 17 יש רישיון נהיגה ברכב. האינטרנט ממשיך להוות חלק אינטגרלי מחיי הילדים - ב-2012 כ-84% מבני 14-7 גולשים באינטרנט ו-97% מבני 17-15. כמחצית מבני הנוער בגילאי 17-12 גלשו מדי יום לפחות 5-3 שעות וכמחצית מבני הנוער מצהירים כי הם בודקים מה חדש ברשת כל רבע שעה.
השימוש העיקרי של בני נוער באינטרנט להכנת שיעורי בית היה קריאת ערכים בוויקיפדיה. כ- 90% מבני הנוער בגיל 18-13 השתמשו בוואטסאפ. כמחצית מדווחים כי הם מקבלים מדי יום למעלה מ-100 הודעות.
לשימוש האינטנסיבי באינטרנט גם צדדים שליליים. רבע מבני הנוער העידו כי קיבלו תמונה חושפנית של מישהו שהכירו במייל או בהודעות SMS. בקרב בני 17-10 דיווחו 45% שנפגעו מאלימות מילולית ברשת. 56% דיווחו על קבלת מסרים מילוליים שנועדו לפגוע, ו-54% פגעו ב-ICQ או מסנג'ר או בשיחות טלפון.
נתון מטריד נוסף: אחוז המדווחים שהיו עדים לאלימות גבוה בהרבה מאחוז המדווחים על פגיעה מאלימות (46% לעומת 17% ו- 27% בהתאמה). מרבית הילדים (77%) לא סיפרו לאיש על היותם קורבנות לאלימות באינטרנט.
יותר עוסקים בהתנדבות, יותר מעורבים בפלילים
בצד החיובי: מאז 2004 גדל שעור בני הנוער בכיתות ו', ח' ו-י' העוסקים באופן קבוע בפעילות התנדבותית בקהילה מ- 17.8% ב- 2004 ל-46.4% ב-2011.
בשנת 2013 נרשמו בחדרי המיון 806 ילדים ובני נוער עקב ניסיון התאבדות, 77.7% מהם היו בנות. בין השנים 2004-2013 גדל מספרם של אלה מ-775 ל-806.
בין 2008 ל-2013 חלה עלייה של 62% במספר התיקים שהוגשו בעניינם של בני נוער בבתי משפט שלום לנוער. בשנת 2013, מתוך 14,573 תיקים שהוגשו, 11,837 היו בעניינים פליליים. שיעור התיקים שנפתחו לקטינים בעשור האחרון ירד מ-47.2 תיקים (לאלף בני נוער) בשנת 2000 ל-33.2 תיקים לאלף בני נוער בשנת 2013 (ירידה של 19.9%).
בשנת 2013 היו 12,855 קטינים חשודים עם תיקים פליליים בקבוצת הגיל 17-12. מספר הקטינים החשודים בעבירות עלה מ-10,371 בשנת 2000 ל-12,855 בשנת 2013.
רוב הקטינים (18-12) שהורשעו בדין היו ערבים שאינם תושבי ישראל. רוב רובם בנים, ורובם מורשעים חדשים. העבירות השכיחות היו נגד ביטחון המדינה ורכוש.
עניינם של 45.6% הקטינים הערבים נידון בבית דין צבאי, ואילו יותר משלושה רבעים מן הקטינים היהודים נידונו בבית משפט לנוער. ב-2014 שהו בכלא הישראלי 641 קטינים תושבי השטחים ומזרח ירושלים, 32% מהם שב"חים והיתר ביטחוניים. בשנת 2014 שהו בבתי הסוהר כ-3,137 קטינים שפוטים תושבי ישראל לעומת 3,687 ב-2013.
יותר ממיליון ילדים חיים במצוקה קשה
"רוב הילדים בישראל חיים בטוב וזכויותיהם הבסיסיות נשמרות, אך יחד עם זאת לחלק גדול ומשמעותי מילדי ישראל רע מאוד", אומר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד. "מאות אלפים סובלים מעוני, ממחסור כלכלי ואף
מהדרה חברתית בשל כך. מאות אלפים סובלים מסיכון גבוה וממצבי סכנה קשים. גם אם מביאים בחשבון כי יש חפיפה מסוימת בין הקבוצות עדיין מגיעים למספרי ענק ולהנחה מבוססת כי יותר ממיליון ילדים בישראל חיים במצוקה קשה, בסיכון גבוה ובסכנה.
"זהו מספר בלתי נתפש ובלתי נסבל שחייב להדיר שינה מעיני כולנו ובמיוחד מעיני קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות. ב-40 השנים האחרונות גדל מספר הילדים ב-120%, האם גדל מספר העו"סים, היועצים בבתי הספר, רופאי הילדים הפסיכולוגים בשיעור דומה או קרוב? התשובה היא חד משמעית - לא. הגיע הזמן להתעשת, להשקיע בילדים, לראותם כנכס ולא כנטל ולהבטיח כי ילדות מאושרת תהיה נחלתם של כל הילדים בישראל, לא רק של רובם", סיכם קדמן.
נשיא המדינה ראובן ריבלין קיבל את שנתון המועצה לשלום הילד מידי קדמן, ואמר: "אוי לה לחברה שלא דואגת לחסרי הישע שבה. חברה שלא מעוניינת לדאוג לחסרי הישע שלה אינה ראויה להיקרא כחברה". הנשיא הוסיף כי "מדינת ישראל מתאפיינת באוכלוסיה צעירה יחסית לשאר מדינות העולם המפותח ודווקא בשל כך אסור להתעלם ממעגלי העוני המצוקה והסיכון, במיוחד בחברות סגורות הערבית והחרדית".
לפנייה לכתב/ת 
