שוק התעסוקה ב-2014: "אין אבטלה, יש עוני"
דו"ח AllJobs לסיכום השנה מגלה: היצע המשרות הגדול ביותר נותר בעבודות כלליות שאינן דורשות ניסיון או הכשרה, מספר המשרות בהיי-טק טיפס ב-6%, ומשך הזמן הממוצע למציאת עבודה עומד על כ-3 חודשים בכלל השוק ו-4 חודשים בהייטק. מה תוכלו לעשות כדי להגדיל את סיכוייכם למצוא עבודה בשכר ראוי בשנה הבאה? בדקנו
מחפשים עבודה? הזמן הממוצע שלוקח למצוא אותה עומד על 3.3 חודשים בממוצע. כך עולה מדו"ח מצב שוק התעסוקה של מחלקת המחקר של AllJobs לסיכום 2014. היצע המשרות הגדול ביותר בשנה החולפת היה בעבודות כלליות שאינן דורשות ניסיון, ואילו התחום שאליו נשלחו הכי הרבה קו"ח מצד העובדים היה אדמיניסטרציה.
- ישראל 2014: שכר נמוך גם למי שעובד קשה
- מתכננים קריירה? התחילו לעבוד כבר בתואר
- אקדמאי מהדרום במרוץ אחרי תעסוקה. טור
באתר מתפרסמות מדי חודש כ-30 אלף משרות הנאספות מכלל המקורות בארץ. הנתונים מגלים כי מספר הצעות העבודה הגדול ביותר בדומה לשנת 2013, היה בקטגוריה של "עבודה כללית" – כ-77 אלף. קטגוריה זו כוללת משרות שאינן דורשות כישורים ייחודיים או השכלה ספציפית. בין אלו אפשר למנות סדרנים, מתדלקים, קופאים, סוקרים, מחסנאים, עובדי מטבח וכדומה.
גם המקום השני והשלישי נותרו דומים לשנה הקודמת - מכירות ושירות לקוחות בהתאמה. במקום הרביעי נמצאות עבודות לסטודנטים - כאשר מספר המשרות המוצעות להם זינקה בכ-45% לעומת 2013. בהתאם להיצע המשרות הגדול - משך חיפוש העבודה בעבודות כלליות שלא דורשות ניסיון היה הקצר ביותר - 2.6 חודשים.
עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר ב-AllJobs, מציינת כי מאחר שהיצע המשרות הגדול ביותר הוא בתחומים המחפשים כוח עבודה זול, ושמאופיינים בתחלופת עובדים - הנתונים מאששים כי בשוק העבודה של היום אין אבטלה אך יש עוני. "לרוב, מדובר בעבודות בשעות יותר קשות המצריכות גמישות, כך שלא כולם יכולים לעבוד בהן", היא מציינת. "העובדים הנדרשים למקצועות הללו הם למעשה האוכלוסייה הכי מחוזרת. מאחר שברוב המקרים מדובר על אנשים שאין להם השכלה או ניסיון תעסוקתי משמעותי, ציפיות השכר שלהם נמוכות יחסית ויש להם נכונות לעבוד בתנאים פחות אופטימאליים".
הדרישה לעובדים לא מקצועיים לא רק מובילה מבחינת מספר הצעות העבודה, אלא גם גדלה על ציר הזמן - כפי שאפשר לראות בגרף הבא:
תחום נוסף בו נרשם גידול יפה במספר המשרות הוא אופנה וטקסטיל – אך גם במקרה זה בוימפלד מסבירה כי מדובר בעיקר במשרות של מכירות, ניהול חנויות וקמעונות, על רקע כניסת חברות הלבשה בינלאומיות לשוק הישראלי.
בתחום הספורט נרשמה עלייה של 29%, בדגש על מדריכי כושר ומורים לחינוך גופני, ובתחום התיירות והמלונאות - עלייה של 27%. הירידות הגדולות ביותר במספר המשרות החדשות לעומת אשתקד, היו בתחום של רכש ולוגיסטיקה; מדעי החיים, טבע וחקלאות; ביוטכנולוגיה; וחשמל ואלקטרוניקה.
עליה בהיצע המשרות בהיי טק
בתחום ההיי-טק נרשמה בשנה החולפת עלייה כללית של 6% במספר המשרות המוצעות, בעיקר בתחום ניתוח מערכות (20%), אינטרנט (11%), מחשבים ורשתות (9%) ותוכנה (5%). מנגד, בתחום החומרה נרשמה ירידה של 7%, אותה בוימפלד מסבירה בין השאר בהעברת תהלכי ייצור לחו"ל.
פרופ' יונתן סמילנסקי, מנהל המרכז לפיתוח קריירה בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ויועץ לעסקים, מציין כי נתוני הדו"ח מלמדים שקיימות הרבה משרות בשוק, אך על מחפשי העבודה לשים לב לשינויים בדרישה לעובדים בתחומים ובתתי התחומים השונים. "יש תחומי עבודה שהדרישה לעובדים בהם נמצאת בעליה ולעומת זאת תחומים אחרים שנמצאים בירידה", הוא מסביר.
"כעובד חשוב להבין את השינויים בשוק התעסוקה ומכאן לפנות לכיוונים שבהם יש דרישה גוברת לעובדים ולכן סיכויים רבים יותר למצוא עבודה ולהמשיך ולפתח קריירה משמעותית לאורך זמן. זה חשוב במיוחד לאנשים שפונים לתפקידים התחלתיים, שלא דורשים תהליכי הכשרה ארוכים וניסיון תעסוקתי לאורך שנים, כי אז האדם יכול לבחור כיווני עבודה שיש בהם צמיחה לאורך זמן ותהיה בהם הסתברות טובה יותר להתקדם".
כך למשל הוא מדגים, כי תחומים שנחשבו בעבר למובילים בהיי-טק כמו אבטחת איכות, אבטחת מידע וחומרה, נמצאים היום בירידה מבחינת מספר העובדים הנדרשים. "כעובד חשוב להבין שיש לך יכולת לשנות את מסלול הקריירה שלך ולפנות שתת תחומים שבהם יש דרישה גוברת לעובדים", הוא מסביר.
כולם רוצים להיות מנהלים
בצד של מחפשי העבודה - התחומים שקיבלו הכי הרבה קורות חיים נותרו דומים לשנת 2013, כאשר בראש מובילים אדמיניסטרציה (כ-2.39 מיליון קורות חיים), עבודה כללית (2.18 מיליון קו"ח) וענף המכירות (1.8 מליון קו"ח). נתונים אלו מבוססים על ממוצע של 1.2 מיליון קו"ח הנשלחים מדי חודש דרך אתר החברה.
בחלוקה גיאוגרפית, אזור המרכז היה המקום שבו משתמשי האתר חיפשו הכי הרבה עבודה (27%), כשאחריו - בפער ניכר ובסדר יורד - אזור השרון, שפלה, חיפה והצפון. מרכז הארץ הוא גם המקום שבו הוצעו הכי הרבה משרות, כאשר תל אביב מובילה עם עלייה של 5% לעומת אשתקד לכ-101 אלף משרות חדשות. אחריה ניצבת בפער ניכר פתח תקווה, עם עלייה של 6% ל-37.9 אלף משרות. העליה הגדולה ביותר בהיצע המשרות (13%) היתה בראשון לציון - לכ-29 אלף .
בבחינת המספר הממוצע של מתמודדים על כל משרה עולה, כי משרות ניהול בכיר מובילות, עם 104 מתמודדים על כל משרה. בהתאם לכך נמצא, כי התחום שבו לקח הכי הרבה זמן למצוא עבודה היה ניהול בכיר - 4.3 חודשים בממוצע. "כשמטפסים במעלה ההיררכיה הארגונית, מספר התפקידים קטן והתחרות על כל משרת בכיר היא רבה יותר", מסבירה בוימפלד.
בתחומי ההיי-טק והנדסה - הנחשבים כבעלי היצע גבוה של משרות - הזמן שלוקח למצוא עבודה חדשה עומד בממוצע על לא פחות מ-4 חודשים. פרופ' סמילנסקי סבור כי משך הזמן למציאת עבודה בשוק, נובע משילוב בין הליכי המיון הארוכים הנהוגים בחברות, לבין הצפה של מועמדים.
"בתחומים מסוימים יש הרבה מאוד מועמדים לכל משרה", הוא מסביר. "השוק היום הרבה יותר תחרותי וגם אנשים שיש להם עבודה רשומים לאתרי הדרושים, כי הם מסתכלים על השוק ובודקים כיצד הם יכולים לשדרג את הקריירה שלהם. כתוצאה, המעסיקים מוצפים בפניות והליכי סינון המועמדים לוקח הרבה מאוד זמן".
עם זאת הוא מסייג, כי משך הזמן תלוי גם בהתמחות הספציפית של מחפשי העבודה. "קיימים תתי תחומים בהם חסרים עובדים, למשל מנהלי עבודה בבניין או מומחים בממשק משתמש בהייטק. במקרים אלו משך חיפוש העבודה יכול להיות קצר יותר".
אחת התופעות המתסכלות הנובעות מההצפה של המועמדים על משרה ומוכרות היטב למחפשי העבודה, הינה אי קבלת תשובה כלל מצד המעסיקים לקורות החיים ואף לאחר ראיונות עבודה. "כשפונים מאות אנשים או עשרות עד שהמעסיק מחליט מי הוא רוצה לוקח הרבה זמן", מציין סמלינסקי. "לכן חשוב מאוד שמי שמחפש עבודה יזכור, כי מדובר בתהליך שנמשך מספר חודשים. למעשה, חיפוש עבודה זו עבדוה בפני עצמה וצריך להשקיע בה אנרגיה".
טיפים לחיפוש עבודה בשנה הקרובה
כדי לייעל את הליכי חיפוש העבודה ואת הסיכוי לקבל תשובה מהמעסיקים - סמלינסקי ממליץ קודם כל להפטר מהנוהג של שליחת אינספור קורות חיים למעסיקים בצורה עיוורת. "בשוק של היום, שליחת קורות חיים לא מספיקה כדי למצוא עבודה", הוא מציין. "כך למשל, בהרבה תפקידים מתקבלים בשיטה של חבר מביא חבר ולכן צריך להכיר מישהו בתחום שיפתח לנו את הדלת".
מה כן אפשר לעשות? בסיוע סמלינסקי מיפינו מספר צעדים חשובים:
מחקר שוק קטן - ראשית בדקו אילו תפקידים קיימים באתרי הדרושים ובאתרים של חברות מובילות בתחום שבו אתם מחפשים עבודה ואז כתבו את קורות החיים בהתאם לדרישות התפקידים הללו.
קורות החיים - על מנת שקורות החיים לא יטבעו בים המועמדים ויצודו את עינו של המעסיק - הם צריכים למכור אתכם בצורה פשוטה וברורה. לפיכך:
- יש לכתוב את הקו"ח על דף אחד בלבד.
- פתחו בפסקה קצרה של 2-3 משפטים המסבירים מי אתם, מה העוצמות שלכם ואיזה ערך מוסף אתם מביאים ושבגללו כדאי למעסיק כדאי לשכור את שירותיכם.
- בהמשך פרטו כנהוג את התפקידים שמלאתם במהלך הקריירה שלכם, מהתפקיד האחרון שמילאתם ועד לתפקידים קודמים. ציינו בכל תפקיד 4-5 נקודות שמסבירות מה עשיתם ומה היתה התרומה שלכם לארגון, וסיימו בהשכלה. אם אתם סטודנטים ואין לכם ניסיון - יש להתחיל כמובן בפירוט ההשכלה.
נטרווקינג - חשוב להגדיל את מעגל המכרים שלכם בתחום שבו אתם מחפשים עבודה. ניתן לעשות זאת באמצעות פרופיל מעודכן בלינקדאין ובפייסבוק, שיאפשר לכם לבנות קשרים עם אנשים שעובדים בארגונים הייתם רוצים לעבוד בהם.
התכוננו לראיון עבודה - למדו כיצד להתראיין, באופן שיאפשר לכם למכור את עצמכם. ניתן לעשות זאת באמצעות סדנאות, או בלמידה עצמית בספרים וברשת.
"השוק היום דורש מהאדם להיות הרבה יותר אקטיבי בתהליך בניית הקריירה שלו ולפעול בכיוונים שונים, גם מבחינת סוג התפקיד שהוא מחפש וגם מבחינת תהליך החיפוש עצמו", מסביר סמלינסקי. "מי שמבין איך השוק עובד היום יפתח לעצמו הרבה יותר הזדמנויות לקידום ולהתפתחות. מה שחשוב הוא לא להתייאש, כי זה תהליך שנמשך מספר חודשים".
