אנו מעצמה. גם היפנים רוצים להפסיק להתנצל
לאחר שישה עשורים של ניסיון דמוקרטי יציב, עיתונות חופשית וחברה אזרחית פעילה - בניגוד למרבית שכנותיה באסיה - רוצה יפן לקחת חלק גדול יותר בפוליטיקה הבינ"ל. הקואליציה החדשה בראשות שינזו אבה תביא אותה לשם?
העירו את המתים. המקדש היפני, הזעם הסיני
"מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:
ישראל והגוש הסוני: משת"פ חשאי לפיוס?
/ יואל גוז'נסקי
בלי איסלאם. הדמוקרטיה הגדולה עולה כיתה
/ ד"ר גיורא אלירז
בשבח הכישלון. חלום התיירות לחלל לא נגוז
/ ד"ר דגנית פייקובסקי
בתפוצות לא יעברו בשתיקה על מדיניות גזענית
/ ד"ר אילן צבי בארון
הבחירות התקיימו לאחר שבאוקטובר השנה פיזר לפתע ראש הממשלה אבה את הבית התחתון ותפס את מפלגות האופוזיציה לא מוכנות. ביפן, כמו בישראל, מעטים יודעים מדוע בדיוק הכריז אבה על בחירות והספקולציות לכך רבות: רצון לשנות את החוקה ובעיקר את סעיף 9 הפציפיסטי שמטיל עליה מגבלות ביטחוניות מסוכנות, רצון לגייס תמיכה ציבורית רחבה לרפורמות כלכליות - או אולי דווקא להימנע מהחלטות כלכליות כואבות ולדחות פעם נוספת את העלאת מס הקנייה. רק 53 אחוזים מבעלי זכות הבחירה ביפן טרחו להגיע לקלפי.
מנצחת נוספת ששמה הושמט מהכיסוי התקשורתי היא המפלגה הקומוניסטית היפנית, שהוקמה עוד ב-1922 (ומשרדיה נסגרו כבר באותו היום). המפלגה זכתה בעשרים ואחת מושבים בבית התחתון לעומת תשעה בקדנציה הקודמת. יחד עם אחד עשר מושבים בבית העליון, המפלגה מציבה אופוזיציה קולנית ובלתי מתפשרת למפלגת השלטון. גם לפרנסי המפלגה ברור כי רחוק היום שבו הם יגיעו לעמדות ניהוליות, אבל דווקא הבנה זו משחררת אותם לצעוק בקולי קולות ולנסות לנענע את העץ הפוליטי היפני.
"אבנומיקס" ותוכנית שלושת החיצים
מסקרים שהתפרסמו ביפן עולה שהדבר החשוב ביותר עבור המצביעים ביפן הוא הכלכלה, והניצחון בבחירות מעניק לראש הממשלה אבה זריקת עידוד חשובה למדיניותו הכלכלית המכונה "אבנומיקס" (Abenomics).
התכנית מבוססת על שלושה "חיצים": הצפה של המשק בהון זול ומתן תמריצים תקציביים כלכליים לקבוצות לחץ שונות על מנת להמריץ את גלגלי המשק. החץ השלישי אמור להיות שינויים מבניים והפרטת חברות ציבוריות בזבזניות.
החץ הראשון והחץ השני הוכתרו כהצלחה: ברבע הראשון של 2014 השנה הכלכלה היפנית צמחה בכ-3.5 אחוזים, בעיקר הודות לגידול בצריכה של משקי הבית הפרטיים, אולם לקראת המחצית השנייה של השנה הצמיחה נפסקה. החץ השלישי, לעומת זאת, הוכח כקשה לביצוע. שינויים מבניים דורשים מאבק במוקדי כוח פוליטיים וסקטורים חזקים: הסקטור החקלאי שנהנה מסובסידיות נדיבות, חברות הבנייה והתחבורה שעבורן נתפרים חוזים ציבוריים שמנים, ועובדי השירות הציבורי שצפויים לקעקע כל תוכנית שלא מטיבה עמם.
שינויים בחוקה ומדיניות חוץ
הבחירות עשויות להעניק תנופה לשינויים החוקתיים שאותם מקדם אבה. בעיתונות היפנית פורסמו הערכות כי כ-80 אחוזים מחברי הבית התחתון תומכים בשינוי סעיף 9 בחוקה, הסעיף אשר אוסר על יפן לצאת למלחמה. אולם באותה העת, סקרים ביפן מראים כי רוב האוכלוסייה היפנית מתנגד לשינוי סעיף 9, שעדיין נתפס כעוגן נורמטיבי חשוב. מהלך של שינוי החוקה גם צפוי לעמוד מול התנגדות של השותפה הקואליציונית, "מפלגת הקומייטו", שהתגלתה כיונה מדינית.
אין ספק שפניה של יפן למדיניות חוץ פעילה יותר. רבים מהפוליטיקאים היפנים סבורים שיפן חייבת לקחת חלק פעיל יותר בפוליטיקה האזורית והבינלאומית, כראוי למעצמה כלכלית בגודלה. בשנים האחרונות יפן מנסה להגביר את הנראות הבינלאומית שלה דרך השתתפות פעילה במוסדות בינלאומיים ודרך פעילות דיפלומטית ותרבותית. בעשרים חודשי כהונה, ראש הממשלה אבה ביקר בלא פחות מ- 47 מדינות, כרבע ממספר המדינות המיוצגות באו"ם, יותר מכל ראש ממשלה יפני לפניו.
עתיד היחסים עם אסיה
בזירה האסייתית, יפן נמצאת בעיצומה של מחלוקת טריטוריאלית על איים קטנים עם לפחות שלוש מדינות: רוסיה, סין ודרום קוריאה. מדיניות ההידברות שננקטה עד עתה הוכחה ככישלון, ואבה צפוי להציג עמדה פחות מתפשרת. הממשלה היפנית כבר הודיעה על תוכנית ליישוב של 400 איים קטנים כדי למנוע השתלטות סינית, כפי שקרה בהשתלטות הסינית על אי קטן בסמוך לאיי הפיליפינים לפני כשנתיים.
עתיד היחסים עם שכנותיה האסייתיות של יפן גם תלוי בצעדים שאותם ינקוט ראש הממשלה אבה. ב-15 באוגוסט מדי שנה מציינים ביפן את סיום מלחמת העולם השנייה. באותו היום, פוליטיקאים יפנים נוהגים לבקר במקדש יסוקוני במרכז טוקיו, המוקדש לחללי מערכות יפן ובכללם ארבעה עשר פושעי מלחמה מורשעים. הביקור השנתי במקדש נחשב לסדין אדום עבור סין ודרום קוריאה.
השנה בחר אבה שלא לבקר במקדש יסוקוני, אולם לא ברור כיצד ינהג בעתיד. לחיצת היד הקצרה עם נשיא סין שי ג'ינפינג בשלהי "ועידת מדינות אסיה-פסיפיק" (APEC) בחודש נובמבר העלתה תקוות להתחממות ביחסים בין שתי המדינות. ביקור נוסף של אבה במקדש יסוקוני, מוצדק או לא, בוודאי ישפוך מים צוננים על ניסיונות ההתקרבות בין המדינות.
ד"ר ניסים אוטמזגין הוא ראש החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר במכון טרומן לקידום השלום. הוא גם משמש כיו"ר האגודה הישראלית ללימודי יפן
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים
לפנייה לכתב/ת 
