רכשו 5,500 פרגיות חולות. הפיצוי: 190 אלף
חקלאים שילמו כ-129 אלף שקל על פרגיות להטלה אבל גילו שיעור תמותה גבוה בלהקה. הם תבעו את הספקית, "פרגיות ירושלים", וזכו
חקלאים שרכשו 5,500 פרגיות להטלה גילו לאחר זמן קצר שהן סובלות מבעיות בריאותיות קשות ומטילות מעט ביצים. הם הגישו תביעה נגד חברת "פרגיות ירושלים" שסיפקה להם את העופות, בטענה שהעלימה מהם את מצבן הבריאותי של הפרגיות. בית משפט השלום בירושלים הסכים עם התובעים, וקבע שהם יפוצו ב-190 אלף שקל.
החקלאים פנו ל"פרגיות ירושלים" ודרשו ממנה לפנות את הפרגיות מהלולים שלהם ולפצותם על נזקיהם, אך היא סירבה והציעה להם פיצוי סמלי בלבד. לכן הם פנו לבית המשפט וטענו שהספקית התרשלה בגידול הפרגיות והעלימה מהם את העובדות כשחתמו על החוזה עמה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- לא שילמה שכר מינימום. הקנס: 226 אלף שקל
- לא חוקי: הבנק קיזז 250 אלף שקל מהנאמנות
- ייצוגית: מתי תחושב ירידת ערך רכב בתאונה?
- סוף הסאגה: תפורק חברת הנדל"ן 'גרנד סנטר'
התובעים הם שני חקלאים המגדלים עופות. בפברואר 2010 הם רכשו את הפרגיות ושילמו 23.5 שקל עבור על אחת בתוספת מע"מ. זמן קצר לאחר שסופקו הפרגיות גילו הרוכשים כי הן סובלות מבעיות בריאותיות קשות שהתבטאו בהטלת ביצים מעטות ושיעורי תמותה גבוהים.
תביעה
נתפס מפטם אווזים ותירץ: "זה ריפוי בעיסוק"
עו"ד אסנת שוורץ קרשברג
בעשור שעבר העניקה המדינה לבני זוג 330 אלף שקל תמורת התחייבותם להפסיק לגדל אווזים. אלא שעד מהרה גילה משרד החקלאות מה באמת קרה
לטענתם, בעוד ששיעור התמותה של פרגיות מהזן שרכשו אמור לעמוד על 6-4 אחוזים בלבד בשנה, שיעור התמותה של הפרגיות שרכשו עמד על יותר מ-40 אחוז, ושיעורי ההטלה עמדו על 65% מהמצופה. התובעים הוסיפו כי מקור התחלואה הוא בחוות הגידול של הספקית – שנציגיה אף הודו שסימני התחלואה ידועים להם וכי ב-14 מתוך 42 משקים שלהם סופקו פרגיות התגלו בעיות דומות. הם ביססו את טענתם על חוות דעת של וטרינר.
עוד טענו התובעים, כי הפרגיות הייתה אמורה לספק להם פרנסה לתקופה של כשנתיים, אולם מדריך מטעם משרד החקלאות המליץ להשמיד אותן בשל "היעדר כלכליות באחזקתן". שמאי מטעמם קבע כי נזקי מיעוט הביצים והחיסול המוקדם של הפרגיות עומדים על כ-300 אלף שקל, שמהם יש לנכות כ-60 אלף שקל שטרם שולמו בגין האספקה. כל אחד מהתובעים גם ביקש 10,000 שקל על עוגמת הנפש שנגרמה להם.
הנתבעת טענה מנגד כי מצב הפרגיות מקורו בתנאי גידול לא נאותים בלולים של התובעים. לטענתה, לפי הסכם הרכישה מוגבלת אחריותה אך ורק לתמותה מוגברת כתוצאה ישירה ובלעדית ממחלה שהפרגיות לקו בה לפני מסירתן, ואולם הפרגיות נמסרו לתובעים כשהן בריאות. הנתבעת צירפה חוות דעת של וטרינר מטעמה, שקבע כי אופן הגידול אצלה היה תקין, וכי מקור התחלואה והתמותה בלולי התובעים.
סגן הנשיאה, השופט גד ארנברג, מינה מומחה למחלות עופות שיכריע במחלוקות שבין הווטרינרים, וזה סבר כי יש להטיל את האחריות על הספקית - שידעה על חומרת המחלות כבר בעת אספקת העופות לתובעים.
השופט ארנברג קיבל את מסקנות המומחה והוסיף כי הסעיף שפוטר את הנתבעת מאחריות על תחלואה הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד, ויש לבטלו.
משכך חויבה "פרגיות ירושלים" לפצות את התובעים בכ-190 אלף שקל בסך הכול, בגין המחסור בביצים, החיסול המוקדם של הלהקה ועוגמת נפש, בתוספת 15 אלף שקל שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד דורון קמיר עוסק בדיני נזיקין
- הכותב לא ייצג בתיק
- ב"כ התובעים: עו"ד דוד דהאן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אלרן ראניה
מומלצים