"פרי גליל" ייסגר? "הפכנו לכלי משחק"
המפעל המזוהה עם חצור הגלילית מפרנס 220 עובדים, שחשים חרדה לגורלם: "אין לנו כוחות לחזור לדברים הקשים שהיו בעבר. יש חשש ממשי לפרנסה, כי אין לנו לאן ללכת". ברשות המקומית מזהירים: "במקום לטפל בליקויים שמסכנים את העובדים, הבעלים מוציא אותם החוצה"
סימן השאלה הקיומי ששוב מרחף מעל מפעל "פרי גליל" בחצור הגלילית, זימן הבוקר (יום ה') לפתחו אישי ציבור ונבחרים. אתמול הודיעה הנהלת המפעל על סגירתו ועל הפסקת העבודה מאחר שכשלו הניסיונות לחדש את רישיון העסק שלו. בחמש השנים האחרונות יצאו 220 העובדים שוב ושוב למאבקים בניסיון למנוע את סגירתו.
יו"ר ועד העובדים, מוטי חזיזה, הסביר כי במהלך השבוע החולף "ניסינו לקבל את האישורים, אבל משרד התמ"ת, משרד איכות הסביבה וכיבוי אש לא גילו הבנה. נכנסנו לאי-ודאות, לא הבנו מה רוצים מעובדי 'פרי גליל'". הוא התקשה להבין מדוע הכשילו את מאמציו ואת צעדיו של מנהל המפעל לחידוש רישיון העסק. "הפכנו מטרה או אמצעי או כלי משחק של מישהו במדינה, או של אחת הרשויות שמנהלות את הסיפור. בשבוע האחרון נודע לי שיש בעיה עם היתר רעלים מהתמ"ת, ויחד עם מנהל המפעל ניסינו להגיע לגורמים כדי לקבל את האישור אבל נתקלנו באוזניים אטומות. מי שמשלם את המחיר הם העובדים".
חרדה כלכלית אוחזת בבני הזוג שעובדים במפעל יחד נעמי וויקטור עזרזר, הורים לשני ילדים בני 6 ו-11. "אין מקום אחר. אין לאן ללכת", אמר ויקטור. "חצור הגלילית זה 'פרי הגליל' ו'פרי הגליל' זה חצור הגלילית. החשש הגדול הוא ששוב נגיע למצוקה כלכלית". נעמי הוסיפה: "זו תחושה קשה. הממשלה חייבת לעזור ולתת את הכסף שהם הבטיחו. תחושות קשות גם בגלל המשפחה, הילדים, מאיפה להביא פרנסה?"
"אין לנו לאן ללכת", הבהיר ויקטור. "אין לנו כוחות לחזור לדברים הקשים שהיו בעבר. יש חשש ממשי לפרנסה, כי אין לנו לאן ללכת. היישוב הזה תלוי במפעל ולהיפך".
אך ברשויות בחצור הגלילית התגברו קולות הביקורת על בעליו של המפעל, ש"מנצל את העובדים לצרכיו. במקום לטפל בליקויי הבטיחות שמסכנים את העובדים הוא מוציא אותם החוצה", זעם ראש מועצת הפועלים ביישוב, יונה פרטוק. "כבר שלוש שנים הוא עובד ללא רישיון, מה קרה פתאום? הוא רוצה לקבל את הכסף שלו אז הוא מנצל את העובדים? את המשטרה היה צריך להביא לבעלים, לא לעובדים".
בשירותי הכיבוי בגליל העליון אמרו כי במשך שנים הם היו במגעים עם בעלי המפעל והלכו לקראתו כדי לאפשר את מתן הרישיון. "לא מדובר בבעיה של מטף פה ושם. יש אזורים במפעל שאין בהם מתזים, מסכי מים או משחררי עשן. אין אישורי מעבדה למתקני בטיחות אחרים. גם במפעל הזה יש מצבורי אמוניה, וראינו מה קורה במקרה של אסון במפעל כזה בעמק חפר".
גם ראש המועצה שמעון סוויסה, שהגיע למפעל, אמר כי הבעלים עושה מניפולציה כאשר הוא מוציא את העובדים להיאבק למענו. "יש פה פצצה של 15 טון אמוניה שמאיימת על כל היישוב, והוא קיבל ארכה ועוד ארכה כדי לטפל בעניין ולא עשה זאת. עם כל הכבוד, זה מפעל פרטי", אמר ראש המועצה.
"באמת תודה על 30 שקל לשעה"
זהו המאבק השלישי שאליו יוצאים עובדי המפעל בשנים האחרונות בניסיון למנוע את סגירתו. "כבר לא נשאר כוח", הסבירה אחת מהם, אסתר מלכה. היא עובדת במפעל כשבע שנים, אם לשלושה וסבתא לשלושה נכדים. "בחצור הגלילית אין מקום עבודה אחר, ואנחנו מרגישים כמו קלפים ברוח. מטלטלים אותנו כל הזמן. זה מפחיד. לא יודעים מה קורה איתנו, מה יהיה".
רינה סעדיה, שעובדת במפעל יחד עם אחותה, שושנה ברקו, התפרצה לעבר פרץ והצהירה כי אינה מתכוונת להצביע בבחירות לכנסת. "הבעיה היא לא הסגירה או הכסף שמגיע לבעלים. הבעיה היא שעובדים מרוויחים פה שכר מינימום. איך אדם שעובד פה 30 שנה עוד מרוויח 25, 27 שקל לשעה? מזה הוא צריך לפרנס 5, 6 או 7 ילדים? באמת תודה שאתם מוכנים להעלות את זה ל-30 שקל", אמרה במרירות.
ברקו סיפרה כי היא אלמנה ועובדת במפעל כבר 28 שנה, ומפרנסת את שתי בנותיה המתגוררות עמה, אחת מהן סטודנטית, ומסייעת למשפחתה של בתה השנייה, שהיא ובעלה אינם עובדים. "איך אני עושה את זה? עובדת רק משמרות ערב, מהצהריים עד 12 בלילה כי מקבלים 21 אחוז יותר, עובדת בימי שישי, במוצאי שבת. נכנסת לכל שעה נוספת שמתפנה. זו הדרך היחידה שאני יכולה להביא משכורת. אין לי ברירה אחרת", אמרה. "אין לי כוח לשום דבר אחר חוץ מהעבודה, אבל מה אני יכולה לעשות? אני אלמנה ומפרנסת יחידה".
יו"ר רשימת כולנו לכנסת משה כחלון הגיב למשבר: "המדינה מחויבת לספק תעסוקה לאזרחיה, במיוחד בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של המדינה. אסור לתת לבירוקרטיה לנצח ולשלוח מאות משפחות למעגל האבטלה". הוא קרא לממשלה להתערב באופן מיידי ולפתור את המשבר.
בעיות בניהול הכספים או תקן איכות הסביבה?
בהנהלה אומרים כי כספים שהייתה הממשלה אמורה להעביר במסגרת ההסכם לשיקום המפעל שנחתם ב-2009 לא הועברו, ומשום כך היא לא הצליחה לבצע את ההשקעות הנדרשות על מנת לחדש את רישיון העסק של המפעל. בעליו של המפעל, אושיק אפרים, הסביר כי לא יכול היה להשקיע באמצעי הבטיחות שנדרשו על ידי המשרד להגנת הסביבה וכיבוי האש, המתחייבים כדי לחדש את הרישיון.
במשרד התמ"ת אמרו כי העבירו כמחצית מהכספים, אולם לפני העברת היתרה נדרשת ביקורת במפעל בשל חשש מבעיות בניהול הכספים. בעקבות ההודעה על סגירת המפעל החלו ח"כים להפעיל לחץ על שר הכלכלה נפתלי בנט, וזה הודיע כי יכנס היום את אנשי משרדו לדון בפתרון למשבר.
סוויסה אמר: "לבי לבי על העובדים המסורים. איום בעלי המפעל לסגור אינו אלא אמתלה, שכן המפעל רווחי. לצערי בעלי המפעל לא עמדו בתנאים המחייבים לקבלת היתר".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "בהתאם לנוהל, התבצעה ביקורת כספית על כספי המענק שניתנו למפעל על ידי המדינה עד כה - 4.5 מיליון שקל, כפי שנעשה בכל מענק מכספי המדינה. בביקורת עלו ממצאים בעייתיים המחייבים מעבר לחוות דעת משפטית. עד סיום הבדיקה, הוקפאה העברת יתרת המענק בהיקף של 4.5 מיליון שקל. עוד ציינו כי הם "רואים בחומרה את התנהלות המפעל שקיבל עד כה מיליוני שקלים מהמדינה, על גבם של העובדים, וייבחנו צעדים אל מול התנהלות חמורה זו".