עוכב לשווא: יהודה גליק יפוצה ע"י המדינה

הפעיל למען עליית יהודים להר הבית, שמתאושש מניסיון התנקשות, יקבל 7,500 שקל בגלל התנהלות המשטרה מולו בשני מקרים ב-2009

מערכת PsakDinפורסם: 12.01.15 , 08:31

בשל ניסיון ההתנקשות בחייו של יהודה גליק, רק לאחרונה נחשף רוב הציבור הישראלי לפעילותו למען עליית יהודים להר הבית, אולם מאבקו זה נמשך כבר כמה וכמה שנים. וכך, רק לאחרונה הגיע לסיומו הליך משפטי בין שלוש ערכאות שנמשך כחמש שנים, ובו דרש מהמדינה פיצוי בשל התנהלות המשטרה מולו: בית המשפט העליון קבע שגליק יפוצה ב-7,500 שקל בגין שני מקרי שבהם עוכב בהר הבית תוך פגיעה בזכויות האזרח שלו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ראשית הפרשה בעתירה שהגיש גליק ב-2009, ולפיה המשטרה מפלה לרעה יהודים דתיים לעומת חילונים בעלייה להר הבית. בג"ץ דחה את העתירה, וגליק החל לפעול להוכחת טענותיו. בדצמבר אותה שנה הוא הגיע לעמדת הבידוק שבכניסה להר הבית, נעמד על כיסא מחוץ לתור, וביקש לצלם את פעולת המשטרה.

התנהלות משטרתית

שוטר שאל "מה יש לך בכיס?". זה נגמר בכלא

עו"ד משה אורן

אדם ששהה בגן ציבורי בקריית ים מסר מיוזמתו סכין לידי שוטרים שפגשו בו. בעקבות כך הוא הורשע ונידון לשנת מאסר. מה נקבע בערעור?

שוטר שאל "מה יש לך בכיס?". זה נגמר בכלא

שוטרים עיכבו אותו בטענה שהוא יוצר פרובוקציה, אבל בית משפט השלום שחרר אותו בערבות עצמית של 1,000 שקל, וקבע כי עמידתו על הכיסא אינה יוצרת פרובוקציה כשלעצמה, ויש לאפשר לו לצלם כדי להוכיח את טענותיו.

ביום שלמחרת גליק הגיע שוב לעמדת הבידוק כדי לצלם, ושוב נעצר בטענה שהוא מעורר פרובוקציות במקום. הפעם הוא שוחרר ללא תנאים מגבילים, והגיש תביעה נגד המדינה בשל ההתנהלות מולו. בית משפט השלום קבע כי הוא עוכב רק בשל היותו מוכר כ"פרובוקטור" ולא עקב פעולות שנקט, ולכו חויבה המדינה לפצותו ב-29,700 שקל בגין עוגמת נפש, לשון הרע והפגיעה בזכויותיו.

אולם המדינה הגישה ערעור על פסק הדין, ובית המשפט המחוזי החליט להפחית את הפיצוי ל-3,000 שקל בלבד. על החלטה זו הגיש גליק בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, וטען כי פיצוי של 1,500 שקל על כל עיכוב שווא הוא מגוחך ולא משקף את הפגיעה הקשה בזכותו החוקתית לחירות.

עיכוב חמור

השופט אליקים רובינשטיין ציין שבדרך כלל, הפחתת פיצוי לא מצדיקה דיון בגלגול שלישי, אולם מקרה זה מצדיק דיון שכזה לאור רגישותו הציבורית. הוא קבע כי גליק עוכב פעמיים שלא כדין למשך כמה שעות, וכי עיכובו בפעם השנייה חמור בהרבה מהראשונה, משום שהוא נעשה בניגוד להחלטת בית משפט שניתנה יום קודם לכן.

לפיכך קבע השופט רובינשטיין כי יש להעמיד את סכום הפיצוי על 7,500 שקל – 2,500 שקל בגין העיכוב הראשון, ו-5,000 שקל בגין העיכוב השני. בנוסף, המדינה חויבה לשלם לגליק הוצאות משפט בסך 2,500 שקל.

השופטים חנן מלצר ויורם דנציגר הצטרפו לפסק הדין, שנחתם באיחולי רפואה שלמה לגליק, שעדיין משתקם מניסיון ההתנקשות. השופט דנציגר גם קרא לביצוע תיקוני חקיקה שיסירו כל ספק בנוגע למגבלות על סמכויות העיכוב של המשטרה.

"מעצר ועיכוב על ידי משטרת ישראל טומנים בחובם פגיעה בחירותו של האזרח", מסביר עו"ד יובל קגן, שעוסק במשפט חוקתי ופלילי. "לכן, כשהפגיעה נעשית שלא כדין, זכאי הנפגע לתבוע פיצוי. לאחרונה מבקרים בתי המשפט את מעצרי השווא והעיכובים המיותרים ופוסקים פיצוי שגובהו נגזר מעומק הפגיעה ומהתנהגות המשטרה. זהו מסר למשטרה לבל תפעיל סמכותה באופן שרירותי ולאזרח הקטן שיכול לתבוע בגין הנזק שנגרם לו".