איפה היה השטר לפני שהגיע לארנק שלכם?
האם שטרות הכסף שבארנק שלכם תקינים? מסתבר שהכסף שאנחנו מפקידים בבנק או במכונה אוטומטית, עובר כמה גלגולים לפני שהוא חוזר אלינו. מכונה משוכללת המסוגלת לבדוק עד 1,800 שטרות בדקה, בוחנת בדקדקנות כל שטר. בדרך נגרסים לא מעט שטרות מלוכלכים, קרועים ומזוייפים. ומי מחליט איזה שטרות יהיו בכספומט?
בזמן שממתינים ליישום מסקנות הוועדה לצמצום השימוש במזומן בישראל - דו"ח המטבע של בנק ישראל גילה לאחרונה כי היקפי המזומנים בישראל דווקא הולכים וגדלים. אבל מסתבר, כי באמרה "כסף זה דבר מלוכלך" - יש גם משהו בנוסף לצד המטאפורי.
למה קשה להשיג בכספומטים שטרות של 20 שקל?
כמה עולה לקבל מסמך מהבנק? תכינו 90 שקל
ועדת לוקר: הגבלת השימוש במזומן - עד 10,000 שקל
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
שטרות הכסף עוברים ידיים רבות, במיוחד השטרות ה"שימושיים" יותר דוגמת אלו בערך של 50 שקל. רובם מיוצרים מכותנה וחשופים לשמן ולכלוך שעל הידיים, כך שעם הזמן חלקם הופכים לבלויים במיוחד.
אולם לכלוך זו לא הבעיה היחידה שעלולה לפגום במזומנים - קרעים, בלאי ובעיקר לא מעט זיופים, עלולים לגרום לכך שבית העסק לא יסכים לקבל את הכסף שלנו.
השטרות עושים סיבוב
אולי זה יפתיע חלק, אבל כל השטרות שמופקדים בבנק עושים למעשה "סיבוב" לפני שהם חוזרים ללקוחות - אם באמצעות הכספומטים ואם באמצעות משיכה בדלפק. אפילו המכונות להפקדת מזומנים המשולבות בכספומט, הקיימות בחלק מהבנקים, לא מאפשרות משיכה של הכסף שהופקד, אלא מייעדות לכך שטרות אחרים.
השטרות שהופקדו נשלחים קודם לממ"ז (מרכז מיון מזומנים) של אותו בנק (קיימים 13 כאלו בישראל), שם הם עוברים סידרה של בדיקות פיזיות ומכאניות. בממ"ז השטר עובר בדיקה, באמצעות מכונה מיוחדת שבודקת זיופים, קרעים, חורים ואת איכות השטר. אחת המכונות הללו (הקיימת ב-4 ממ"זים) מיוצרת בארה"ב על ידי חברה בשם DELARUE הפועלת כבר מעל 100 שנה בתחום.
"המכונה מסוגלת לבדוק עד 1,800 שטרות בדקה, כאשר השטר עובר סידרה של מצלמות וגלאים מכל כיוון אפשרי", מסביר בנימין גרוס, סמנכ"ל בנקאות וקמעונאות ב One1, המייצגת בישראל את הטכנולוגיה הזו. "בהתאם למצב השטר ולקריטריונים שקבע בנק ישראל, המכונה קובעת אם השטר חוזר לשימוש הציבור או שהוא סיים את חייו ויוחזר לבדיקה אחרונה נוספת בבנק ישראל".
מכונה למיון מזומנים לחץ להגדלה
מה קורה אם השטר מזוייף? זה בעצם הפסד של הבנק?
"אם השטרות שהבנק שלח מזוייפים, אז הבנק הפסיד, אבל הבנקים עושים בדרך כלל בדיקה לפני שהם שולחים לממ"ז", אומר גרוס. "בישראל, כמו במדינות אחרות, יש זייפנים שמנסים לייצר שטרות מזויפים באיכות גבוהה. בנק ישראל השקיע הרבה מחשבה בסימני ביטחון שמופיעים על כל שטר ושטר. חלק מהסימנים ידוע לבנקים המסחריים והם בודקים אותם וחלק מהסימנים ידועים רק לבנק המרכזי".
האם שטר שהודבק בנייר דבק, נחשב תקין? מה לגבי סימונים וכיתוב על השטר?
"יש כללים מאוד ספציפיים לגבי שטר שהודבק עם סלוטייפ, לפי האורך והמיקום של ההדבקה. גם לגבי כיתובים שונים, המכונה יודעת לזהות מתי השטר נחשב פסול".
בשנת 2013 גרס בנק ישראל 36.5 מיליון שטרות עקב בלאי והנפיק במקומם שטרות חדשים. לדברי גרוס, סך השטרות שאינם תקינים והולכים בסופו של דבר לגריסה נמוך באופן יחסי.
חיסכון בעלויות התפעול
למרות ההליך המוקפד, הנוהל של מעבר בממ"ז אינו תקף לכל המזומנים המגיעים בסופו של דבר לציבור. נכון לסוף שנת 2013 עמד מספר מכשירי הבנק האוטומטיים למשיכת מזומנים על 1,867 (כולל 285 מכשירים שחברת שב"א, שבבעלות הבנקים מכרה לחברת מודיעין אזרחי). נוסף על אלה, קיימים 1,760 מכשירים בבעלות חברת כספונט.
במכשירים אלה, בניגוד למכשירי המזומן בבנקים, לא קיימת חובה לבדוק את השטרות לפני הכנסתם למכונה, כך שעלויות התפעול נמוכות מעלויות התפעול של מכשירי הבנק האוטומטיים. כך, מפעילי מכונות למשיכת מזומנים שאינם בנקים, אינם מחוייבים למלא את המכונה דווקא בשטרות שעברו בממ"ז.
מה לגבי מילוי הכספומט? לא קיימות הוראות מיוחדות לגבי אופן מילוי המכשירים בבנקים, אך רוב הבנקים מעדיפים להכניס בכספומטים שטרות בערכים של 100 ו-200 שקל, בגלל שיש רק 4 קסטות (מחסניות) במכונה וכך ניתן להכניס כסף בסכום גבוה יותר שיחסוך בעלויות התפעול.
בדיקה שערכנו ב-ynet בנושא לפני כשנה ומבוססת על דיווחי הבנקים, העלתה כי שטרות של 20 שקל – הנחשבים השימושיים ביותר, מצויים רק ב-4% מהמכשירים למשיכת מזומן ומהווים רק 1% מסך השטרות הנמשכים.
הסיבה העיקרית לכך היא חיסכון בתפעול מצדם של הבנקים. בבנק ישראל טוענים כי הם ערים לבעייתיות הזו, אולם מעבר לכך לא נעשה דבר. לאחרונה נעשה ניסיון לגבש הצעת חוק, שתחייב את הבנקים המפעילים כספומטים באזורים מסוימים, להגדיל את כמות השטרות בערכים נמוכים.
לפנייה לכתב/ת 
