למה אסור לשאול "היכן אתה גר" בראיון עבודה
תיקון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיקים להפלות עובדים ומועמדים על רקע מקום מגוריהם. מה ההשלכות על קיום ראיון עבודה?
לפני כמה שנים למדנו כי אין חובה לציין בקורות החיים את המצב המשפחתי של המועמד לעבודה או את מספר ילדיו, כדי למנוע פתח לאפליה על רקע זה. לאחרונה התבשרנו כי גם אין חובה לכלול בקורות החיים את כתובת המגורים: תיקון חדש לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שנכנס לתוקפו בדצמבר האחרון, קובע כי מעסיק אינו רשאי להפלות בין מועמדים לעבודה או בין עובדיו על רקע מקום מגוריהם.
בהתאם לתיקון, ההמלצה הראשונה למעסיק היא שלא לשאול מועמד לעבודה לגבי מקום מגוריו. ומה אם בכל זאת המעסיק סקרן לדעת היכן מתגורר המועמד? במקרה שכזה – ככל שאותו מועמד לא יתקבל לעבודה – המעסיק יידרש להוכיח כי מקום המגורים לא היווה שיקול בקבלת ההחלטה בעניינו.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- יצא בזול: עבודות שירות על 200 צמחי קנאביס
- שופט: דייר עמידר עני ובודד לא ייזרק לרחוב
- תביעה: גננת שפוטרה לקחה איתה את הילדים
- גרמה למות עובּר בתאונת דרכים. מה העונש?
במילים אחרות, כתובת המגורים של העובד אינה אמורה להיות פרמטר רלוונטי בעת ההחלטה על קבלת מועמד לעבודה או בעת קבלת החלטה בעניינו של עובד מן המניין. התיקון חל באותה המידה על מועמדים לעבודה ועל עובדים קיימים, אך מטבע הדברים הוא משמעותי יותר עבור מועמדים.
דעה
"דרושים עובדים שגרים במרכז" - זו גם אפליה
עו"ד רחלי אידלביץ
גם כשהדרישה עוד לא הייתה אסורה בחוק, מדובר היה באפליה שפסלה מגזרים שלמים וחלשים יותר המתגוררים בפריפריה. דעה
איסור האפליה מחמת מקום מגורים עשוי להשליך גם על פרמטרים אחרים כגון עלות הנסיעה לעבודה וממנה, האפשרות להשתמש בהסעות של המעסיק, האפשרות של העובד להגיע למקום העבודה תוך פרק זמן קצר (למשל במקרה של כוננות), מידת הערנות של העובד כפועל יוצא ממשך הנסיעה לעבודה וממנה וכיו"ב.
ואולם, אסור למעסיק לקחת בחשבון את הפרמטרים הללו בעת קבלת ההחלטה אם לקבל מועמד או לא, כיוון שזו עשויה להיות אפליה עקיפה מחמת מקום מגורים, וגם היא אסורה.
מה המשמעות של לגבי הפרקטיקה? להלן מספר המלצות למעביד הזהיר:
- בטופס השאלון למועמד לעבודה – אל תכללו סעיף בדבר כתובת מגורים.
- בעת הריאיון למועמד לעבודה – אל תשאלו לגבי כתובת המגורים.
- היה ושאלתם לגבי כתובת המגורים של מועמד לעבודה, ובסופו של יום הוא לא התקבל – דאגו לשמר את כל המסמכים הנוגעים לתהליך הקליטה, לרבות סיכום הריאיון של המועמד, על מנת שיהיו בידכם הכלים להוכיח שאי קבלתו לעבודה לא נבע מחמת מקום מגוריו.
- אגב, בהתאם לתיקון שהתקבל בחוק אחר – חובה על כל מעסיק להודיע בכתב למועמד לעבודה על אודות אי קבלתו לעבודה.
ומה לגבי העובדים הקיימים?
באשר לעובדים מן המניין – מקום המגורים אינו יכול להילקח בחשבון בעת קבלת החלטה לגבי תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובדים עקב פרישה.
כך לדוגמה, בעת עריכת צמצומים בעבודה, המעסיק אינו רשאי לגבש את רשימת המועמדים לפיטורים בהתחשב במקום מגוריהם ו/או לקבוע כי עובד שגר באזור פריפריאלי יקבל הטבות פרישה גבוהות יותר.
בהקשר זה ראוי להדגיש כי גם אם בעת קבלת ההחלטה המעסיק ייקח בחשבון שיקולים לגיטימיים אחרים, די בכך ששקל את מקום המגורים של העובד או המועמד לעבודה כדי שכל ההחלטה כולה "תוכתם" באפליה פסולה ואסורה.
כל האמור לעיל מסויג ביחס למקרים שבהם מקום המגורים מתחייב ממהותו או מאופיו של התפקיד.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד נעמה שבתאי בכר עוסקת בייצוג מעסיקים בדיני עבודה, ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד בכר-שבתאי
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
